(א) שתה יין - ונראה דה"ה שאר משקין המשכרים וכפי מה שכתב הט"ז לקמן בסימן קכ"ח ס"ק ל"ה לענין נשיאת כפים ואפילו לדעת המ"א שם דמיקל בנשיאת כפים מסתברא דתפילה חמירא ואסור כמו ביין כ"כ בספר מגן גיבורים עי"ש ולפי דעת הט"ז לקמן הנ"ל לא בעינן בשאר משקין שיעור רביעית עי"ש ולי נראה דמ"מ בעינן שיהא בו כדי לשכר ברביעית יין:

(1) 'One who drank wine' — it appears that the same law applies to other intoxicating drinks, as the Taz wrote below in siman 128, se'if katan 35, regarding the priestly blessing; and even according to the Magen Avraham there, who is lenient regarding the priestly blessing, it stands to reason that prayer is more stringent and is forbidden, just as with wine; so wrote the Magen Giborim; see there. And according to the view of the Taz just cited, for other drinks we do not require the measure of a revi'is; see there. But it appears to me that nevertheless we require that it contain enough to intoxicate as a revi'is of wine does.

(ב) כדי רביעית - דוקא אם שתאו בבת אחת אבל בשני פעמים או שמזגו במעט מים מותר ואם שתה יותר מרביעית בכל גווני אסור עד שיסיר יינו מעליו וכדלקמן בסימן קכ"ח סל"ח. וכ"ז כשיכול לדבר לפני המלך דאל"ה אין שייך לענינינו דאיירי בתפלה שום חילוק בזה. כתב המ"א בשם הסמ"ק יין שבתוך הסעודה אינו משכר ועיין עוד שם וכתב הפמ"ג דכ"ז הכל לפי מה שמבין בדעתו:

(2) 'A revi'is worth' — this is specifically if he drank it all at once, but in two separate drinks, or if it was diluted with a little water, it is permitted; and if he drank more than a revi'is, then in every case it is forbidden until the wine wears off him, as below in siman 128, se'if 38. And all this is when he can still speak before a king, for otherwise there is no distinction in this regard relevant to our matter, which deals with prayer. The Magen Avraham wrote in the name of the Semak that wine drunk during a meal does not intoxicate; and see further there. And the Pri Megadim wrote that all this depends on what he perceives in his own mind.

(ג) אל יתפלל - ואפילו אם עי"ז יעבור זמן תפלה פר"ח. ועיין בסוף הסימן בשם הים של שלמה דעכשיו שבלא"ה אין מכונין כ"כ בתפלה אין לחוש כ"כ להחמיר אם ע"י המתנתו יעבור זמן תפלה:

(3) 'He should not pray' — even if because of this the time for prayer will pass; so the Pri Chadash. And see at the end of this siman, in the name of the Yam Shel Shlomo, that nowadays, since in any case people do not concentrate so much in prayer, one need not be so concerned to be stringent if by his waiting the time for prayer will pass.

(ד) עד שיסיר יינו - ואף אם רגיל לשתות הרבה ואינו שיכור כלל ברביעית אפ"ה לא יתפלל לכתחלה אם שתה רביעית יין [ברכי יוסף]:

(4) 'Until his wine wears off' — even if he is accustomed to drink a great deal and is not at all drunk from a revi'is, even so, he should not pray at the outset if he drank a revi'is of wine [Birkei Yosef].

(ה) תועבה - והוי כאלו עובד עכו"ם ואם אינו מתפלל בשעת שכרות ניצל מכל צרה. ש"ס:

(5) 'An abomination' — it is as though he worships idols; and if he refrains from praying while drunk, he is saved from all trouble. So the Talmud.

(ו) כדין שוגג - ואפילו התחיל לשתות אחר שהגיע זמנה שהיה סבור שיהיה לו שהות להתפלל לאחר שיפוג מן היין המועט שהתחיל לשתות בדיעה מיושבת ואח"כ נמשך לב להמשתה ושכח על התפלה ונשתכר כ"כ עד שלא נשאר לו שהות להפיג את יינו טרם עבור זמן התפלה ג"כ שוגג מיקרי ומיהו ודאי אם הוא סמוך למנחה ויעבור הזמן ודאי אם ישתכר שלא יוכל להפיג את יינו בזמן קצר כזה מזיד הוי לכו"ע ואין לו תשלומין:

(6) 'As the law of an unintentional offender' — even if he began to drink after the time for prayer had already arrived, since he assumed he would have time to pray after the small amount of wine that he began to drink with a settled mind would wear off, and afterward his heart was drawn to the drinking and he forgot about the prayer, and he became so drunk that no time remained for the wine to wear off before the time for prayer passed — this too is called unintentional (shogeg). Nevertheless, certainly if it is close to Mincha and the time will pass, certainly, if he gets drunk such that he will not be able to let the wine wear off in so short a time, he is a willful offender (mezid) according to all, and he has no make-up prayer.

(ז) ודין ק"ש - וברכות ק"ש ג"כ דינם כק"ש. א"ר:

(7) 'And the law of the Shema' — and the blessings of the Shema also have the same law as the Shema. So the Eliyah Rabbah.

(ח) כדין תפלה - היינו דאף שתוי אסור לכתחלה בק"ש והלבוש כתב דיש מקילין בק"ש אף אם הוא שכור דשאני תפלה שהוא בקשת צרכיו וכ"כ בלקוטי הרמב"ן בסופו אכן בביאור הגר"א הרחיב לבאר דברי הירושלמי שיש בענין זה ולפי דבריו מסקנת הירושלמי לאסור שכור בק"ש ע"כ יש ליזהר לכתחילה שלא לבוא לידי כך ובדיעבד אם נשתכר אין לפטור את עצמו מק"ש משום זה וכעין שכתב המ"א לקמן בסימן קפ"ה לענין בהמ"ז ואם יפוג יינו עד שלא עבר זמן ק"ש יחזור ויקרא הפרשיות:

(8) 'As the law of prayer' — that is, even one who has merely drunk (a shasui) is forbidden at the outset to recite the Shema. And the Levush wrote that some are lenient regarding the Shema even if he is drunk, for prayer is different, since it is a request for one's needs; and so it is written in Likutei HaRamban at its end. However, in the commentary of the Vilna Gaon he expounds at length on the words of the Yerushalmi that bear on this matter, and according to his words the conclusion of the Yerushalmi is to forbid a drunk person to recite the Shema. Therefore one should take care at the outset not to come to such a state; but after the fact, if he became drunk, he should not exempt himself from the Shema on this account, similar to what the Magen Avraham wrote below in siman 185 regarding Birkat HaMazon; and if his wine wears off before the time for Shema passes, he should go back and recite the passages.

(ט) אבל שאר ברכות - כלל בזה אף בהמ"ז שהיא דאורייתא ועיין לקמן בסי' קפ"ה ובמה שכתבתי שם:

(9) 'But other blessings' — this includes even Birkat HaMazon, which is a Torah obligation; and see below in siman 185 and what I wrote there.

(י) יכול לברך - אבל אין מצרפין אותו למנין עשרה ולענין ג' לזימון אפשר דשרי:

(10) 'He may recite the blessing' — but he is not counted toward a quorum of ten; and regarding the three needed for a zimmun, it may perhaps be permitted.

(יא) שהוא שכור - עיין בביאור הגר"א ולפי דבריו יש להחמיר לכתחילה בשיכור שאינו יכול לדבר לפני המלך אף בשאר ברכות וכ"כ הפמ"ג יו"ד סימן א' ס"ק ל"ה במשבצות זהב וכ"ז כשלא הגיע לשכרותו של לוט דאל"ה כשוטה יחשב לגמרי לכו"ע ופטור אז מכל המצות ע"כ אפילו בדיעבד אם קרא אז ובירך לא מיפטר בכך שהרי פטור היה באותה שעה וחייב אח"כ לחזור ולקרות ולברך. פר"ח ופמ"ג:

(11) 'That he is drunk' — see the commentary of the Vilna Gaon; and according to his words one should be stringent at the outset with a drunk person who cannot speak before a king, even for other blessings, and so wrote the Pri Megadim in Yoreh Deah, siman 1, se'if katan 35, in the Mishbetzot Zahav. And all this is when he has not reached the drunkenness of Lot, for otherwise he is considered completely like one bereft of understanding, according to all, and is then exempt from all the mitzvot. Therefore, even after the fact, if he recited and blessed while in that state, he is not thereby discharged, for he was exempt at that time, and he is obligated afterward to go back and recite and bless. So the Pri Chadash and Pri Megadim.

(יב) דרך מיל - בין במהלך ובין ברוכב וי"א דברוכב בעינן דוקא שלשה מילין:

(12) 'A journey of a mil' — whether walking or riding; and some say that for one riding we specifically require three mil.

(יג) משכרתו - דוקא שינה מעט אבל שינה הרבה מפיגתו [מ"א בשם הכ"מ]:

(13) 'Intoxicates him' — this is specifically a little sleep, but much sleep dispels the wine [the Magen Avraham in the name of the Kesef Mishneh].

(יד) אבל רוכב - שאין לו טורח כ"כ:

(14) 'But one riding' — since he does not have so much exertion.

(טו) מפיגה היין - והוא שרכוב ג' מילין ומ"מ הכל לפי רוב היין שאם הרבה לשתות מאוד אין דרך ג' מילין מפיגתו:

(15) 'Dispels the wine' — and that is when he rode three mil; and nevertheless it all depends on the amount of wine, for if he drank a great deal, a journey of three mil does not dispel it.

(טז) ולכן אין וכו' - זה קאי אשתוי שאין בו איסור אלא לכתחילה אבל בשיכור שתפילתו תועבה ודאי יש ליזהר אפילו לדידן וצריך לחזור ולהתפלל. [ב"ח וט"ז]:

(16) 'And therefore one is not [careful], etc.' — this refers to one who has merely drunk (a shasui), for whom there is no prohibition except at the outset; but for a drunk person, whose prayer is an abomination, one must certainly take care even for us, and he must go back and pray again [the Bach and the Taz].

(יז) שאין חוששין - היינו ליישב המנהג אבל מ"מ אין נכון. [פמ"ג]. כתב ביש"ש פ"ב דביצה וביו"ט יכול להתפלל מנחה אע"פ ששותה קצת דא"א להמתין עד שיפוג יינו וכ"ש האידנא דבלא"ה אין מכוונין כ"כ שאין להקפיד בשתוי:

(17) 'That we are not concerned' — that is, this is to justify the custom, but nevertheless it is not proper [Pri Megadim]. The Yam Shel Shlomo wrote in the second chapter of Beitzah that on Yom Tov one may pray Mincha even though he drinks a little, for it is impossible to wait until his wine wears off; and all the more so nowadays, when in any case people do not concentrate much, that one need not be particular about one who has merely drunk.