שולחן ערוך
לא יגהק (מוציא מגופו לפיו נפיחה מתוך שובעו ריטי"יר בלע"ז) ולא יפהק (חיך מלקוחיו פותח להוציא רוח הפה) ואם צריך לפאהק מתוך אונס יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו ויזהר שלא יניח ידו על סנבטרו בשעת התפל' דהוי דרך גסות הרוח (טור והרי"ף):
One should not belch (that is, bringing up wind from a full stomach out through the mouth — 'ritier' in the vernacular), nor should one yawn (that is, when the palate opens the jaws to let out the breath of the mouth). But if he must yawn out of compulsion, he places his hand over his mouth so that its opening should not be seen. And he should be careful not to rest his hand on his chin during the prayer, for that is a manner of haughtiness. (Tur and the Rif.)
אסור לו גלרוק ואם דא"א לו שלא לרוק מבליעו בכסותו בענין השלא יהא נראה ואם הוא איסטינס [פי' שאינו יכול לראות דבר מאוס] וואינו יכול להבליעו בכסותו זזורקו לאחוריו: ואם א"א לזורקו לאחוריו זורקו לשמאלו אבל לא לימינו חוכל שכן לפניו דאסור [הר"י פרק מי שמתו] והא דלקמן בריש סי' קכ"ג שהופך פניו לצד שמאלו תחלה שהוא ימין של הקב"ה טי"ל הטעם כיון שמעולם לא ירדה השכינה למטה מי' א"כ אין השכינה כנגד המתפלל ולפיכך חלקו כבוד לימין דידיה ברקיקה שהיא בשעת תפלה אבל כשפוסע שלשה פסיעות האדם מרחיק עצמו ממקום תפלתו יוהוא כנגד השכינה ולפיכך נותן שלום לשמאלו שאז הוא כנגד ימינו של הקב"ה [ב"י בשם אביו]:
It is forbidden for him to spit. And if it is impossible for him not to spit, he absorbs it into his garment in a way that it will not be visible. And if he is fastidious [meaning, one who cannot bear to look at something repulsive], and cannot absorb it into his garment, he casts it behind him. And if it is impossible to cast it behind him, he casts it to his left, but not to his right, and all the more so it is forbidden in front of him. [the Ri, in the chapter 'Mi Shemeto'.] As for what is stated later, at the beginning of siman 123, that one first turns his face to his left side — which is the right of the Holy One, blessed be He — one may say the reason: since the Divine Presence never descended below ten [handbreadths], the Divine Presence is therefore not opposite the one praying, and therefore, regarding spitting — which is during the prayer itself — they gave honor to his own right. But when he takes the three steps [at the end], the person distances himself from the place of his prayer, and he is then opposite the Divine Presence, and therefore he gives greeting to his left, for then it is opposite the right of the Holy One, blessed be He. [Beis Yosef, in the name of his father.]
אם כינה עוקצתו ימשמש בבגדיו להסיר' שלא תתבטל כוונתו אבל לא יסירנה יאבידו: [ הגה ודוקא בשעת התפלה אבל שלא בשעת התפלה יכול ליטול כינה ולזורקה בב"ה [א"ז] וע"ל יבסימן ד' סעיף י"ח:
If a louse is biting him, he may rub against it through his clothing to remove it, so that his concentration should not be disrupted, but he should not remove it with his hand. The Rema adds: This applies specifically during the prayer; but when it is not during the prayer, one may take a louse and throw it away in the synagogue [Or Zarua]. And see above, siman 4, se'if 18.
אם נשמט טליתו ממקומו יגיכול למשמש בו ולהחזירו אבל אם נפל ידכולו טואינו יכול לחזור ולהתעטף בו טזדהוי הפסק:
If his tallis slipped from its place, he may adjust it and put it back; but if it fell off entirely, he may not go back and wrap himself in it again, for that would be an interruption.
הנושא משאוי על כתפיו והגיע זמן תפלה פחות מד' קבין מפשילו לאחוריו ומתפלל. ד' קבין מניחו יזעל גבי קרקע ומתפלל:
One who carries a load on his shoulders and the time for prayer arrives: if it is less than four kav, he swings it around behind him and prays; if it is four kav, he sets it down on the ground and prays.
משנה ברורה
(א) לפהק מתוך אונס - ה"ה דבגיהוק מתוך אונס ליכא איסורא ומה דלא נקטו אפשר משום דבו ליכא חיובא להניח ידו שאין פתיחת פיו רב כ"כ וגם הוא לזמן מועט מאוד משא"כ בפיהוק:
(1) 'To yawn out of compulsion' — the same law applies to belching out of compulsion: there is no prohibition. And why it [belching] was not mentioned [as requiring the hand] is perhaps because for it there is no obligation to place the hand, since the opening of one's mouth is not so wide, and also it lasts a very short time — which is not the case with yawning.
(ב) סנטרו - היינו לחי התחתון וחזנים העושים כן בשעת הזמר מותר לפי שאינם מתכוונים לגסות אלא להנעים את הקול אבל שלא בשעת הזמר אסור:
(2) 'His chin' — this means the lower jaw. Cantors who do this while singing are permitted, since they do not intend it as haughtiness but rather to sweeten the voice; but when it is not during the singing, it is forbidden.
(ג) לרוק - וכל שאסור בתוך התפילה אסור אפילו בתחנונים שלאחר התפילה דכל זמן שלא פסע ה"ל כעומד לפני המלך:
(3) 'To spit' — whatever is forbidden during the Amidah is forbidden even during the supplications said after the prayer, for as long as he has not stepped back, he is regarded as one standing before the King.
(ד) א"א לו וכו' - כגון שיצטער בזה ויהא טרוד בתפילתו ואחר הרקיקה ימתין כדי הילוך ד"א וכדלעיל בסימן צ"ב ס"ט:
(4) 'It is impossible for him, etc.' — for example, where he would be distressed by it and would be preoccupied during his prayer. And after spitting he should wait the time it takes to walk four cubits, as above in siman 92, se'if 9.
(ה) שלא יהא נראה - כגון בבגד תחתון אבל בבגד עליון כיון שהרוק נראה אסור ובמדינתינו שלובשין פאצילעס אף שהרוק נראה אפשר דמותר דכיון שעשוי לכך אין בו משום מיאוס כן כתב המ"א אבל שארי אחרונים כתבו שגם בזה צריך לכרוך מקום הרוק שלא יהא נראה:
(5) 'That it will not be visible' — for example, into an inner garment; but into an outer garment, since the saliva would be visible, it is forbidden. And in our lands, where people wear a 'fatzilis' [a kerchief], even though the saliva is visible, it is possibly permitted, since it is made for this and there is no matter of repulsiveness in it — so wrote the Magen Avraham. But other later authorities wrote that even in this case one must fold over the spot of the saliva so that it will not be visible.
(ו) ואינו יכול וכו' - פי' שמאוס לו להבליעו בכסותו או שאינו יכול לשהותו בפיו עד שיבליענו או שהוא כסות נאה ואם נצריכנו שיבליענו בו יטרידנו ג"כ:
(6) 'And he cannot, etc.' — meaning, that it is repulsive to him to absorb it into his garment, or that he cannot hold it in his mouth long enough to absorb it, or that it is a fine garment, and if we were to require him to absorb it into it, that too would distract him.
(ז) זורקו לאחוריו - היינו שהופך פניו לאחוריו או שזורקו בידו לאחוריו אבל לא כלפי מעלה שנראה ככופר:
(7) 'He casts it behind him' — this means that he turns his face behind him, or that he casts it with his hand behind him, but not upward, for that would look as though he were a heretic.
(ח) וכש"כ לפניו - מפני שהמתפלל שכינה לפניו ומ"מ אם א"א לו לרוק אלא לפניו או לימינו והוא מצטער בתפילה ע"י שאינו יכול לרוק מותר לו לרוק לימינו ואפילו לפניו:
(8) 'And all the more so in front of him' — because for the one praying, the Divine Presence is before him. Nevertheless, if it is impossible for him to spit except in front of him or to his right, and he is distressed in his prayer because he cannot spit, he is permitted to spit to his right, and even in front of him.
(ט) י"ל דהטעם וכו' - והאחרונים תרצו בפשיטות דהכא בשעת רקיקתו מסלק ממנו כבוד השכינה וכמש"כ בסימן ג' לענין התכבדו מכובדים וכו' ע"כ אזלינן בתר ימין ושמאל של האדם משא"כ בסימן קכ"ג דאיירי בהשתחואה שמשתחוה בסוף תפילתו להשכינה ע"כ אזלינן בתר ימין דשכינה:
(9) 'One may say that the reason, etc.' — the later authorities resolved it simply: that here, at the time of his spitting, the honor of the Divine Presence is removed from him, as is written in siman 3 regarding 'Be honored, honored ones, etc.'; therefore we follow the right and left of the person. This is unlike siman 123, which deals with bowing, where one bows at the end of his prayer to the Divine Presence; therefore there we follow the right of the Divine Presence.
(י) והוא כנגד השכינה - ר"ל שע"כ כונתו אז בעת השתחויה להשתחות נגד השכינה שהיא למעלה מעשרה כי הלא לא ירדה למטה:
(10) 'And he is opposite the Divine Presence' — that is to say, that therefore his intention then, at the time of the bowing, is to bow toward the Divine Presence, which is above ten [handbreadths], for indeed it did not descend below.
(יא) בידו - ואם עבר ונטלה ישפשף ידו בכותל או בד"א וכדלעיל בסימן צ"ב ס"ו:
(11) 'With his hand' — and if he transgressed and removed it with his hand, he should rub his hand on the wall or on something else, as above in siman 92, se'if 6.
(יב) סי' ד' סעיף י"ח - דמבואר שם דהנוגע בכינה צריך ליטול ידיו במים מפני רוח רעה השורה על הידים וכ"ש אם הוא קודם התפילה דצריך ליטול ידיו במים מפני התפילה:
(12) 'Siman 4, se'if 18' — for it is explained there that one who touches a louse must wash his hands with water, on account of the evil spirit that rests upon the hands, and all the more so if this is before the prayer, that he must wash his hands with water for the sake of the prayer.
(יג) יכול למשמש וכו' - אפילו נפל רובו:
(13) 'He may adjust it, etc.' — even if most of it fell off.
(יד) כולו - אפילו אם נשאר עדיין בידו העטיפה הוי הפסק:
(14) 'All of it' — even if the wrapping still remained in his hand, it is an interruption.
(טו) אינו יכול וכו' - ואם עבר והתעטף בו א"צ להתחיל מתחילת הברכה אלא גומר התפילה והולך וכשיגמור תפילתו ימשמש בו ויברך ועיין לעיל בסי' ח' סט"ו ובמ"ב שם. זקן שמשים בתי עינים שקורין ברי"ל אם הם רפויין בחוטמו שקרוב ליפול ע"י כריעות והשתחויות נכון להחמיר שיקשרם מתחלה בחוט [אחרונים]:
(15) 'He may not, etc.' — and if he transgressed and wrapped himself in it, he need not begin again from the start of the blessing; rather, he completes the prayer and continues, and when he finishes his prayer he adjusts it and recites the blessing. See above in siman 8, se'if 15, and in the Mishnah Berurah there. An elderly man who wears eyeglasses — called 'brill' — if they are loose on his nose so that they are likely to fall off through the bowings and prostrations, it is proper to be stringent and to tie them beforehand with a string [Acharonim].
(טז) דהוי הפסק - אם לא שהוא טרוד עי"ז ואינו יכול לכוין ילבשנו כשיסיים הברכה:
(16) 'For it would be an interruption' — unless he is preoccupied on account of this and cannot concentrate, in which case he should put it on when he finishes the blessing.
(יז) ע"ג קרקע - דמשוי של ד' קבין אם הם עליו מבטלים כונתו:
(17) 'On the ground' — for a load of four kav, if it is upon him, nullifies his concentration.