שולחן ערוך
איכוין רגליו זה אצל זה בכוון כאלו אינם אלא אחד בלהדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראים כרגל אחד: (וי"א כשעומד להתפלל יגלך לפניו ג' פסיעות דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות) (רוקח):
The Shulchan Aruch rules: one should align his feet together, one right next to the other, precisely, as though they were not two feet but only one, in order to resemble the ministering angels, of whom it is written (Yechezkel 1) 'and their feet were a straight foot' (a single upright leg), meaning that their feet appeared to be one single leg. (And some say that when one rises to pray he should first step three steps forward, as a way of drawing near and approaching the matter he is about to perform.) (This is from the Rokeach.)
צריך שיכוף ראשו מעט דשיהיו עיניו הלמטה לארץ ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש ובלבו יכוין למעלה לשמים:
One must bend his head slightly, so that his eyes are directed downward, toward the ground, and he should picture himself as though he were standing in the Beis HaMikdash, while in his heart he directs his thoughts upward, toward Heaven.
מניח ידיו על ולבו כפותין (פי' כקשורין) הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו בזאימה ביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא: (וע"ל ריש סימן צ"ז):
One places his hands upon his heart, bound together (that is, as if tied), the right hand over the left, and he stands like a servant before his master, in awe, in fear, and in dread. He should not rest his hands upon his hips, because that is an arrogant posture. (And see further on, at the beginning of siman 97.)
טוב לכוין רגליו חגם בשעה שאומר קדושה עם ש"צ:
It is good to align one's feet together also at the time when he recites Kedushah together with the chazzan.
משנה ברורה
(א) יכוין רגליו וכו' - ובדיעבד אפילו אם לא כיון רגליו כלל יצא:
(1) 'He should align his feet, etc.' — the Mishnah Berurah notes that after the fact, even if he did not align his feet at all, he has still fulfilled his obligation.
(ב) להדמות למלאכים - שכיון שמדבר עם השכינה צריך לסלק כל מחשבו' הגוף מלבו ולדמות כאלו הוא מלאך ואפילו אם הוא יושב בעגלה מ"מ יכוין רגליו [פמ"ג] עוד כתבו שאל יסמוך אז לאחריו ולא יהא מוטה לצדדיו ואל יפשוט רגליו ואל ירכיבם זה על זה מפני שכל זה הוא דרך גאוה אלא יושב וראשו כפוף [עט"ז]:
(2) 'To resemble the angels' — since he is speaking with the Shechinah, he must clear all bodily thoughts from his heart and imagine himself as though he were an angel. Even if he is seated in a wagon, he should nonetheless align his feet (so writes the Pri Megadim). They further wrote that he should not lean backward at that time, nor be tilted to the sides, and he should not stretch out his legs, nor cross one over the other, because all of this is a manner of haughtiness; rather he should sit with his head bent (see the Taz).
(ג) ילך לפניו - ואין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך לפניו כ"כ הא"ר אבל מנהג העולם לילך לאחוריו. כתב בד"מ מהרי"ל היה נוהג לעמוד בשחרית לתפילת י"ח מתי שהתחיל הש"ץ תהלות לאל עליון ובמנחה כשירד הש"ץ לפני התיבה ובערבית כשהתחיל הש"ץ קדיש וגם יסיר אז כיחו וניעו וכל דבר המבלבל מחשבתו [אחרונים]:
(3) 'He should step forward' — he need not first step backward in order then to step forward; so wrote the Eliyah Rabbah, but the common custom is indeed to step backward first. It is written in the Darchei Moshe that the Maharil would take his stance for the Shemoneh Esrei at Shacharis at the moment the chazzan began 'Tehilos la'Kel Elyon,' at Minchah when the chazzan went down before the ark, and at Maariv when the chazzan began the Kaddish. He should also, at that point, clear away his phlegm and mucus and anything that would disturb his concentration (so write the Acharonim).
(ד) שיהיו עיניו וכו' - עיין לעיל סימן צ' סק"ח במשנה ברורה והב"ח כתב דקודם שיתחיל להתפלל יסתכל בחלונות כלפי שמים כדי שיהא לבו נכנע:
(4) 'That his eyes be, etc.' — see above in siman 90, se'if katan 8, in the Mishnah Berurah; and the Bach wrote that before he begins to pray he should gaze toward the windows, upward toward Heaven, so that his heart will be humbled.
(ה) למטה לארץ - ואותן המגביהים ראשיהם ועיניהם למעלה כמביטים על הגג המלאכים מלעיגים עליהם [ס"ח סי"ח] וכתב הפמ"ג שאין לעשות תנועה משונה וביחיד רשות ולא בצבור ובפרט להרים קול וכדומה. כתבו האחרונים שכל מי שאינו עוצם עיניו בשעת תפילת י"ח אינו זוכה לראות פני שכינה בצאת נפשו אך אם מתפלל בסידור ועיניו פקוחות כדי לראות בו לית לן בה. ועיין לעיל בסימן צ"א סק"ו במ"ב:
(5) 'Downward toward the ground' — and those who raise their heads and eyes upward, as though gazing at the ceiling — the angels mock them (so brought in ס"ח, siman 18). The Pri Megadim wrote that one should not make any strange movements; when praying alone it is permitted, but not in a congregation, and especially one should not raise his voice and the like. The Acharonim wrote that whoever does not close his eyes during the Shemoneh Esrei does not merit to behold the countenance of the Shechinah when his soul departs; but if he prays from a siddur with his eyes open in order to read from it, there is no objection to that. And see above in siman 91, se'if katan 6, in the Mishnah Berurah.
(ו) לבו - במקום שנוהגין לעמוד כן לפני המלך כשמדברים עמו ושואלים מאתו צרכיהם והכל כמנהג המקום. ובס' עשרה מאמרות כתב בשם האר"י שיניחו זרועותם על לבם ימנית על שמאלית עי"ש ובשם הרמ"ק שיכוף האגודל בתוך פיסת היד:
(6) 'His heart' — this applies in a place where it is customary to stand this way before the king when speaking with him and requesting one's needs from him; and it all follows the custom of the locale. In the sefer Asarah Maamaros it is written in the name of the Arizal that one should place his arms upon his heart, the right over the left (see there), and in the name of the Ramak, that he should tuck the thumb inside the palm of the hand.
(ז) באימה - ויש להתנועע בשעת תפלה משום כל עצמותי תאמרנה ד' מי כמוך [פר"ח בשם כמה פוסקים וכן הסכים במגן גבורים]:
(7) 'In awe' — one should sway during prayer, on account of the verse 'all my bones shall say, Hashem, who is like You,' (so writes פר"ח in the name of several poskim, and so too the Magen Giborim concurred).
(ח) גם בשעה וכו' - שהרי אומרים כשם שמקדישים אותו בשמי מרום וכו':
(8) 'Also at the time, etc.' — for we recite 'just as they sanctify Him in the heavens above, etc.'