(א) שלא רחצו - פי' אפילו פעם אחד דאי רחצו תו ה"ל כמרחץ ישן לכל דיניו מאחר דהיה בו הזמנה ומעשה:

(1) "in which no one has bathed" — that is, even a single time; for if they have bathed [in it even once], it thereafter is regarded as an old bathhouse for all its laws, since there was in it both designation and an act (actual use).

(ב) מותר לקרות - ואע"ג דבבה"כ קי"ל לעיל בסימן פ"ג ס"ב דאסור ע"י הזמנה בעלמא שאני בה"כ דמאיס טפי:

(2) "it is permitted to recite" — and even though regarding an outhouse we hold, as established earlier in Siman 83, se'if 2, that it is forbidden merely through designation — an outhouse is different, since it is more repulsive.

(ג) וקצת ערומים - י"א דאפילו אם עכשיו כולם לבושים או שאין שם אדם כלל מ"מ כיון דהבית מיוחד להיות בו ערומים ולבושים קצת דין מרחץ עליו ויש מקילים בזה ולדבריהם בחדר שדר שם הבלן וב"א עומדים שם ג"כ ערומים שרי לומר ד"ת וקידוש ותפלה באין שם אדם. וכ"ז לענין בית אמצעי אבל בית הפנימי שכולם עומדים שם ערומים ורוחצין שם הוא מאוס טפי ולכו"ע דינו כבית הכסא ואסור אפילו אין שם אדם ואפילו היתה דרכו של אותו המרחץ לרחוץ בו רק בימות החמה ובימי החורף הוא סגור מ"מ גם אז כל דיני מרחץ עליו דלא נעקר עדיין שמו ממנו אך אם עשו שינוי מעשה בגופו כגון שעקרו שם תנורו וכיוצא בו ועשוהו בית דירה מותר לו להניח בפתחו מזוזה ולברך עליה ולקרות ולהתפלל שם וכן הדין לענין בה"כ:

(3) "and some are naked" — some say that even if right now everyone is clothed, or there is no person there at all, nevertheless, since the room is designated for both naked and clothed people to be in it, it bears somewhat the status of a bathhouse. But some are lenient in this, and according to them, in a room where the bath-attendant (balan) lives, and people also stand there naked, it is permitted to say words of Torah, Kiddush, and prayer, when no [naked] person is present there. And all this is with respect to the middle room. But the inner room, where everyone stands naked and bathes, is more repulsive, and according to all opinions its law is like that of an outhouse, and it is forbidden even when no person is there. And even if it was the practice of that bathhouse to bathe in it only during the summer, and during the winter it stands closed, nevertheless even then all the laws of a bathhouse apply to it, since its name has not yet been removed from it. But if they made an actual physical change to its structure, such as removing its furnace and the like, and made it into a dwelling, he is permitted to affix a mezuzah at its entrance and recite the blessing over it, and to recite [Shema] and pray there. And the same law applies regarding an outhouse.

(ד) אבל לא וכו' - וכן כל הברכות וד"ת אסור שם. ומשמע מדברי הט"ז דבדיעבד אם בירך שם אינו חוזר ומברך וכן בק"ש אין חוזר וקורא אף אם היה נמצא שם אז אדם ערום בבית האמצעי אך באופן שלא עמד נגדו בעת הקריאה או כגון שהחזיר פניו וגופו ממנו דאל"ה חוזר וקורא מטעם שקרא נגד ערוה [פמ"ג] ולענין בית הטבילה מסיק הט"ז דכל דינו כבית אמצעי של מרחץ ואין לברך שם שום ברכה רק ברכת הטבילה שהיא הכרחית שם כדיעבד היא חשובה וכל זה אם המברך איננו ערום וגם שלא יעמוד נגד ערומים בעת הברכה דאז אסור מטעם ערוה אם לא שהחזיר פניו וגופו מהן וה"ה בכל זה באשה המברכת בבית הטבילה ובפמ"ג כתב דיותר טוב שתברך במים [ועיין לעיל בסימן ע"ד ס"ק ט"ז שכ' דטוב שתעכרן ברגליה שלא יהא איבריה נראין בהמים] והטעם דשם במקום המים יותר מסתבר דאינו נחשב כבית אמצעי של מרחץ ופשוט דגם שם צריכה בעת הברכה להחזיר פניה וגופה מנשים הערומות העומדות שם בבית הטבילה כדמוכח לעיל בסימן ע"ט ס"ב עי"ש. והנה לפי דעת הט"ז אף כשאין שם אדם ערום אין לברך שם ברכה אחרת לדעת המחמירין לעיל בבית אמצעי אבל מהמ"א לעיל בסימן מ"ה משמע להקל בזה דאין בה זוהמא וכן כתב בברכי יוסף. והנה במקוה ששופכין בה מים חמין יש לומר דיש בה הבלא ומכל מקום אפשר לומר דאין בה זוהמא והבלא כל כך כמו במרחץ. והני מקואות העומדים במרחץ גופייהו במרחץ ודאי אסור לברך שם ברכת הטבילה ואפילו במים צ"ע די"ל הבלא דמרחץ נפיש ובמים נמי אסור [פמ"ג ועיין מה שכתב עוד בזה בסימן מ"ה בא"א]:

(4) "but not, etc." — and likewise all blessings and words of Torah are forbidden there. And it is implied from the words of the Taz that after the fact (bedieved), if one recited a blessing there, he does not repeat the blessing, and likewise with the Shema, he does not go back and recite again, even if a naked person was present there at the time in the middle room — but only in a case where [the naked person] did not stand facing him at the time of reciting, or where he turned his face and body away from him; for otherwise he must go back and recite again, because he recited opposite nakedness (ervah). [the Pri Megadim] And regarding the immersion room (the mikveh chamber), the Taz concludes that its entire law is like the middle room of a bathhouse, and one should not recite any blessing there, except the blessing over immersion, which is unavoidable there, and is regarded as a bedieved (after-the-fact) situation. And all this is provided the one reciting the blessing is not himself naked, and also that he not stand facing naked people at the time of the blessing, for then it would be forbidden on account of nakedness, unless he turned his face and body away from them. And likewise in all this regarding a woman who recites a blessing in the immersion room. And in the Pri Megadim it is written that it is better that she recite the blessing while in the water [and see earlier, Siman 74, se'if katan 16, where it is written that it is good that she stir up [the water] with her feet, so that her limbs will not be visible in the water], and the reason is that there, in the place of the water, it is more reasonable [to say] that it is not regarded as the middle room of a bathhouse. And it is obvious that there too she must, at the time of the blessing, turn her face and body away from the naked women standing there in the immersion room, as is proven earlier in Siman 79, se'if 2; see there. Now, according to the opinion of the Taz, even when no naked person is present one should not recite any other blessing there, following the stringent opinion above regarding the middle room. But from the Magen Avraham, earlier in Siman 45, it is implied to be lenient in this, since it (the immersion room) has no filth; and so too it is written in the Birkei Yosef. Now, regarding a mikveh into which hot water is poured, one might say that it has [steamy] vapor; but in any case one can say that it does not have as much filth and vapor as a bathhouse. And these mikva'os that stand within the bathhouse itself — there it is certainly forbidden to recite the immersion blessing, and even [while standing] in the water it requires further study (tzarich iyun), for one might say that the vapor of the bathhouse is abundant, and so even in the water it is forbidden. [the Pri Megadim; and see what he further wrote on this in Siman 45, in א"א]

(ה) להרהר שם - ואפילו נגד אנשים ערומים דהרהור נגד ערוה אין איסור:

(5) "to think [words of Torah] there" — and even facing naked men, for merely thinking [Torah] opposite nakedness carries no prohibition.

(ו) אפילו ש"ש אסור - כי שלום הוא שמו של הקב"ה שנאמר ויקרא לו ד' שלום וה"ה שאסור ליתן שלום לחבירו במבואות המטונפות דכל דינו כבית הפנימי ואדם ששמו שלום יש אוסרין בבית המרחץ לקרותו בשמו אלא בלשון לע"ז ויש מתירין כיון שאינו מתכוין על ענין השלום אלא להזכרת שמו של אותו אדם ובדברי סופרים הלך אחר המיקל וכן נוהגין וירא שמים יש לו להחמיר יען כי הרבה מאחרונים אוסרין ויבלע המ"ם ויאמר רק שלו בלא מ"ם או שלון בנו"ן וגם באגרת הרשות נכון שלא לכתוב שלום עם וא"ו רק שלם שמצוי לזרוק באשפות:

(6) "even a greeting of shalom is forbidden" — for Shalom is a name of the Holy One, blessed be He, as it says, "and he called Him 'Hashem is Shalom'" (Judges 6:24). And likewise it is forbidden to greet one's fellow with "shalom" in filthy alleyways, for their law is entirely like that of the inner room. And a person whose name is Shalom — some forbid calling him by his name in the bathhouse, except in a foreign tongue (a non-Hebrew form of the name); and some permit it, since he does not intend the meaning of "peace" but only to call that person's name. And in matters of rabbinic law one follows the lenient view, and so is the custom. But a God-fearing person should be stringent, since many of the Acharonim forbid it, and he should swallow the [final] mem, saying only "Shalo" without the mem, or "Shalon" with a nun. And also in an ordinary (non-sacred) letter it is proper not to write "shalom" with a vav, but rather "shalem," since such a letter is liable to be thrown into the trash.

(ז) לענות אמן - על אחד שאמר בחוץ או באיזה בית שום ברכה ונראה דהיינו דוקא בבית הפנימי דהוא כבה"כ אבל בבית אמצעי שרי לענות גם אם שאל לו אדם דבר הלכה בבית הפנימי אסור לומר לו אין משיבין במרחץ וה"ה כשנתן לו אדם אחד שלום במרחץ אסור לומר אין משיבין במרחץ אבל רשאי לומר בכל זה מרחץ הוא דזה לא הוי אפילו הרהור אבל בבית אמצעי מותר לומר לו אין משיבין במרחץ ויש מחמירין גם בבית אמצעי בזה רק אם יש בו משום דרכי שלום מותר לומר בלשון זה. אין לשתות בבית המרחץ כי הלא אסור לברך שם ובלי ברכה אין לשתות ומי שרוצה לשתות מסיק בפמ"ג שיברך בבית החצון או בחדר הבלן בשעה שאין שם בני אדם ערומים [או שיכנס בבית הטבילה במים עד למעלה מערותו] וגם יכסה ראשו ויברך וישתה שם מעט ע"מ לשתות במרחץ והוא שיהיה שם החדרים בבית אחד תוך בית המרחץ הא לברך חוץ למרחץ כלל אסור ופשיטא דלברך ולא לשתות כלל רק במרחץ בודאי אסור להפסיק בין ברכה לשתיה ועיין לעיל בסוף סי' ס"ב במ"ב וביאור הלכה. מזוזה במרחץ בבית הפנימי ובאמצעי פטור וה"ה מרחץ שיש לפניה חצר ובחצר עומדים שם מקצתן ערומים פטור ג"כ ודירת הבלן חייבת במזוזה דהוא חדר גמור אך מפני שמצוי שם בני אדם ערומים צריך לכסות המזוזה. מלץ הויז שעושין ממנו לפעמים מרחץ פ"א או ב' בשנה או לייטער הויז חייב במזוזה ויש אומרים דיש לכסות המזוזה. וכן מותר להתפלל בתוכו. בית שעומדין בו אמבטאות לרחיצה משמע מהאחרונים דדינו כבית הפנימי דנפיש שם הבלא וזוהמא:

(7) "to answer amen" — [that is, an amen] to someone who recited some blessing outside or in some [other] room. And it appears that this [prohibition] applies specifically in the inner room, which is like an outhouse, but in the middle room it is permitted to answer [amen]. Also, if someone asked him a matter of halacha in the inner room, it is forbidden to tell him, "One does not respond in a bathhouse," and likewise when someone extended to him a greeting of "shalom" in the bathhouse, it is forbidden to say, "One does not respond in a bathhouse." But in all these cases he may say, "It is a bathhouse," for this does not even constitute [Torah] thought. But in the middle room it is permitted to tell him, "One does not respond in a bathhouse." And some are stringent even in the middle room in this; only if there is [a concern] of the ways of peace (darchei shalom) may one speak in this manner. One should not drink in the bathhouse, for it is forbidden to recite a blessing there, and without a blessing one may not drink. And for one who wishes to drink, the Pri Megadim concludes that he should recite the blessing in the outer room, or in the bath-attendant's room, at a time when no naked people are present there [or that he enter the immersion room, into the water, up above his private parts], and he should also cover his head, and recite the blessing and drink a little there with the intent to [continue to] drink in the bathhouse, provided that these rooms are within one building, inside the bathhouse. But to recite the blessing entirely outside the bathhouse is forbidden, and it is obvious that to recite the blessing and then not drink at all except in the bathhouse is certainly forbidden, [since this] would interpose between the blessing and the drinking. And see earlier, at the end of Siman 62, in the Mishnah Berurah and the Biur Halacha. A mezuzah in a bathhouse: the inner room and the middle room are exempt, and likewise a bathhouse before which there is a courtyard, in which some people stand naked, is also exempt. But the bath-attendant's dwelling is obligated in a mezuzah, for it is a full-fledged room; however, because naked people are commonly found there, one must cover the mezuzah. A "malt-house" (maltz-hoiz), which is sometimes used as a bathhouse once or twice a year, or a "lauter-hoiz," is obligated in a mezuzah, and some say that one should cover the mezuzah. And likewise it is permitted to pray inside it. A room in which bathtubs for washing stand — it is implied from the Acharonim that its law is like that of the inner room, since the vapor and filth are abundant there.