שולחן ערוך
אסכך פסול פוסל בבאמצע בד' טפחי' אבל פחות מד' כשר גומותר לישן תחתיו מן הצד אינו פוסל אלא בד' אמות אבל פחות מד' אמות כשרה דאמרינן דופן עקומ' דהיינו לומר שאנו רואים דכאלו הכותל נעקם ויחשוב זה ההסכך הפסול מגוף הכותל ודבר זה הלכה למשה מסיני הלכך בית שנפחת באמצע וסיכך במקום הפחת ונשאר מן התקר' סביב בין סכך כשר לכותלים פחות מד' אמות כשר' וומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן שיש בו זד"ט בד"א בסוכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים על ז' טפחים אבל בסוכה קטנה חשאין בה אלא ז' על ז' בין באמצע בין מן הצד בשלשה טפחים פסולה בפחות משלשה טכשרה וישנים תחתיו ומצטרף להשלים הסוכה לכשיעור:
אויר בין בגדולה בין בקטנה שוים דבין באמצע בין מן הצד בג' טפחים פסולה בפחות משלשה כשרה ומצטרף להשלים הסוכה יואין ישנים תחתיו: הגה ויאדוקא שהולך על פני כל הסוכה (ר' ירוחם נ"ח ח"א) או שיש בו כדי לעמוד ריבאשו ורובו אבל בלא"ה מותר דהא אין סוכה שאין בה נקבים נקבים (ר"ן סוף פרק קמא) והא דסכך פסול פוסל בד' ואויר בג' היינו דוק' שיגהפסיק הסוכה לשתים ולא נשאר שיעור הכשר סוכה עם דפנות במקום א' אידבל אם נשאר שיעור סוכה במקום א' הטומקום ההוא כשר וטזאף שמבחוץ אם מחובר לו מן הצדדים (טור):
יזסכך פסול פחות מד' ואויר אצלו פחות משלשה אין מצטרפים לפסול הלכך אם אויר שלשה במקום א' אפי' מיעטו בסכך פסול כשר והני מילי בסוכה גדולה יחאבל בקטנה שאין בה אלא ז' על ז' אם יש בין שניהם שלשה טפחים מצטרפים לפסול:
אם יש סכך פסול ב' טפחים ועוד סכך פסול ב"ט ואויר פחות משלשה מפסיק ביניהם יטיש להסתפק אם שני הפסולים כמצטרפים לפסול הסוכה:
משנה ברורה
(א) סכך פסול - עיין לעיל בסימן תרכ"ט מהו נקרא סכך פסול:
(ב) באמצע בד' טפחים - היינו שהולך שיעור ד"ט ע"פ כל הסוכה (שיש לה ג' דפנות) בארכה ושיעור ד' טפחים הוא מקום חשוב להפליג ולחוץ בין הדפנות עד שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראות כשתי סוכות ולכל אחת רק שתי דפנות:
(ג) ומותר לישן תחתיו - ויש פוסקים שסוברין דאף דפחות מד"ט הסוכה כשרה מ"מ תחת אותו המקום אסור לישן ולאכול אא"כ אותו המקום הוא פחות מג"ט לכן יש להחמיר לכתחלה:
(ד) כאלו הכותל נעקם וכו' - משמע לכאורה מלשון זה דדוקא כשהדפנות מגיעות לסכך אבל אם אין הדפנות מגיעות לסכך אף דבעלמא לא קפדינן בזה כדלעיל בסימן תר"ל ס"ט דחשבינן כאלו מגיעות למעלה עד הסכך אפ"ה בענינינו דיש סכך פסול על הסוכה ואנו רוצין להכשירה משום דופן עקומה לא אמרינן ד"ע בזה וי"א דאפילו אינם מגיעים הדפנות לסכך נמי אמרינן רואין כאלו הדופן מגיע עד למעלה ונכפף ואפשר היכי דמן הדפנות עד הסכך הוא פחות מג"ט לכו"ע יש להקל דאמרינן לבוד ודופן עקומה:
(ה) הסכך הפסול וכו' - ואם הסכך למעלה אינו מונח בשוה אלא עקום כגגין שלנו אע"פ שיש בשיפוע ד"א אינו פוסל אא"כ יש במשכו ד"א. ואם הוא עקום למעלה ולמטה בסמוך לו יש קורה ועם הקורה יהיה ד"א אע"פ שאינו נמשך הקורה ממנו ג"ט כיון דבגובה רחוק ממנו ג"ט אין מצטרפין:
(ו) ומיהו אין ישנים תחתיו כל זמן וכו' - ר"ל דאף דהסוכה כולה כשרה היא מ"מ אותו המקום כיון שהוא ד"ט הוא מקום חשוב לעצמו ואין מתבטל לגבי הסוכה:
(ז) שיש בו ארבעה טפחים - ואפשר אפילו אם בפנים הסוכה אין בו כ"א ג"ט וטפח אחד בולט לצד חוץ אפ"ה אסור לישב תחתיו:
(ח) שאין בה אלא שבעה על שבעה - אינו מדוקדק דאפילו הסוכה מחזקת ט' ומחצה ויש בה סכך פסול ג"ט פוסלת כל הסוכה כיון דכי שקלת ליה לפסול ליכא הכשר סוכה [מ"א] ועיין בא"ר:
(ט) כשרה וישנים תחתיו - דכיון שהוא דבר מועט חשיב כמאן דליתא [ט"ז]:
(י) ואין ישנים תחתיו - הא דחמיר אויר מסכך פסול בסוכה קטנה לענין ישנים תחתיו וכן לענין סוכה גדולה פוסל אויר בג"ט וסכך פסול בארבעה טפחים כתב הט"ז הטעם שבאויר נראה לעין טפי ההפסק בסכך ממה שנראה בסכך פסול:
(יא) ודוקא שהולך וכו' - קאי אפחות מג"ט ולענין ג"ט מבאר לקמיה:
(יב) ראשו ורובו - בר"ן איתא ראשו או רובו וכן משמע בריטב"א עי"ש:
(יג) שהפסיק הסוכה לשתים - ר"ל שהסוכה היה לה ג' דפנות וסכך הפסול או האויר הולך ע"פ ארכה ולכן פוסלת כל הסוכה דליכא בכל צד אלא דופן ומחצה:
(יד) אבל אם נשאר וכו' - ר"ל שהפסול או האויר לרחבה ונשאר שיעור סוכה במקום אחד לצד דופן האמצעי של הסוכה:
(טו) המקום ההוא כשר - דהא יש לו ג' דפנות אבל חלק החצון שמעבר השני פסול דהא אין לה כ"א שתי דפנות ואם יש פחות מד"א מדופן האמצעי עד סופו של הסכך פסול אך חלק החצון כשר דאמרינן דופן עקומה עד שם אבל אם אויר מפסיק פסול חלק החיצון דהא באויר ליכא למימר דופן עקומה:
(טז) ואף שמבחוץ - ר"ל פעמים אף חלק החצון שמבחוץ ג"כ כשר בין בסכך פסול ובין באויר כגון שמחובר מן הצדדין אז מצטרף הפנימי והחצון להכשר סוכה דהיינו אפילו אין בפנימי לבד שיעור הכשר סוכה [מ"א בשם הפוסקים] ומ"מ אותו חלק של אויר או סכך פסול אין לישב תחתיו לכ"ע ובספר בכורי יעקב מפקפק על זה שכתבנו דמצטרף הפנימי והחיצון להכשר סוכה עי"ש:
(יז) סכך פסול פחות מארבעה ואויר אצלו וכו' - ר"ל אפילו היה הסכך באמצע ע"פ כל ארכו אפ"ה אין מצטרף אצלו האויר לפסול הסוכה משום דלא שוי שיעורייהו להדדי ודינם כנ"ל בסעיפין הקודמין במקום סכך פסול כיון דאין בו ד' טפחים מותר לישן תחתיו ובמקום האויר אף דאין בו ג"ט אין ישנים תחתיו כנ"ל בס"ב:
(יח) אבל בקטנה וכו' - דשם שוו שיעורייהו להדדי דגם סכך פסול דינו שם בשלשה טפחים לפסלו כנ"ל בסוף ס"א הלכך מצטרפים תרווייהו לפסלו כשיש בין שניהם ג"ט:
(יט) יש להסתפק וכו' - ולכן אם אפשר לתקן יתקן ואם א"א לתקן ואין לו סוכה אחרת ישב בה ולא יברך דספק ברכות להקל:
(כ) מצטרפים - מיהו אם אין בפסולים ד' לא אמרינן שיהא חשוב כסתום מחמת לבוד דלא אמרינן לבוד להחמיר [טור]: