(א) אור - צריך להפסיק בין יוצר ובין אור כי היכי דלא לישתמע יוצרור. ועיין בבאר היטב ובשערי תשובה מה שכתב עוד בזה:

(1) 'light' — one must pause between the words 'yotzer' and 'or,' so that it should not sound like a single slurred word, 'yotzror.' And see the Be'er Heitev and the Sha'arei Teshuvah for what they wrote further on this.

(ב) מיד - דוקא מיד דהיינו בתוך כדי דיבור אבל לאחר כדי דיבור לא יצא דלא קאי הברכה שפתח בא"י אמ"ה על מה שחזר ואמר יוצר אור כיון שלא אמרו מיד ומה שכתב אח"כ ולא אמר יוצר אור ה"ה אם אמרו ולא מיד כן כתב הפרי מגדים בשם הב"ח והפרישה אבל בדרך החיים פוסק דאפילו אם לא נזכר עד קרוב לסוף הברכה מ"מ כיון שלא גמר אותה א"צ להתחיל מראש ברכת יוצר אור מחדש רק יאמר יוצר אור ובורא חושך וכו' עד סוף ברכת יוצר המאורות ויוצא בזה וכן יש לנהוג למעשה כמו שכתבנו בבה"ל:

(2) 'immediately' — specifically immediately, meaning within 'toch kedei dibbur' (the span of a short utterance); but after that interval he has not fulfilled his obligation, for the blessing that he opened with 'Blessed are You, Hashem our God, King of the universe' no longer applies to what he went back and said, 'who forms light,' since he did not say it immediately. And that which the Shulchan Aruch wrote afterward, 'and did not say who forms light,' the same applies if he did say it, but not immediately; so wrote the Pri Megadim in the name of the Bach and the Prishah. But the Derech HaChaim rules that even if he did not catch himself until near the end of the blessing, nevertheless, since he had not yet completed it, he need not begin the Yotzer Ohr blessing again from the start; rather he says 'who forms light and creates darkness,' and so on, until the end of the blessing 'who forms the luminaries,' and he thereby fulfills his obligation. And this is how one should act in practice, as we wrote in the Be'ur Halachah.

(ג) ולא אמר וכו' - פי' אע"פ שסיים בא"י יוצר המאורות כיון שתחילתו ואמצעו שלא כדין לא יצא וצריך לחזור לראש בא"י אמ"ה כסדר עד אחר יוצר המאורות ועיין בבה"ל:

(3) 'and did not say,' etc. — that is, even though he concluded with 'Blessed are You... who forms the luminaries,' since its beginning and middle were not said properly, he has not fulfilled his obligation, and he must return to the start, 'Blessed are You, Hashem our God, King of the universe,' in order, until after 'who forms the luminaries.' And see the Be'ur Halachah.

(ד) וה"ה - כו"ע סוברים כן כמבואר בב"י דהחתימה בודאי צריכה להיות כדין ומה דנקט השו"ע מתחלה או לא סיים יוצר המאורות אין כונתו דוקא באופן שטעה ואמר מתחלה אשר בדברו מעריב ערבים רק נקטיה לסיומא מילתא דרישא. וגם מה דנקט ואם אמר יוצר אור ובורא חושך אשר בדברו מעריב ערבים וכו' הוא משום דרצה לסיים בסיפא דאם סיים יוצר המאורות יצא אע"פ שהפסיק במעריב ערבים כמבואר בב"י:

(4) 'and likewise' — all authorities hold this way, as explained in the Beit Yosef, for the concluding formula must certainly be said properly. And where the Shulchan Aruch mentioned earlier 'or did not conclude with who forms the luminaries,' its intent is not specifically a case where he erred and said at the outset 'who by His word brings on evenings'; rather it stated it merely to round out the matter of the opening clause. And likewise where it stated 'and if he said who forms light and creates darkness, who by His word brings on evenings,' etc., this is because it wished to conclude with the latter clause, that if he concluded with 'who forms the luminaries,' he has fulfilled his obligation, even though he interrupted with 'brings on evenings,' as explained in the Beit Yosef.

(ה) רק יוצר אור - פי' וכל נוסח של הברכה לבד שטעה בהחתימה אעפ"כ לא יצא דהא לא בירך בהחתימה על האור המתחיל להאיר ביום זה:

(5) 'only who forms light' — that is, he recited the entire text of the blessing correctly, except that he erred in the concluding formula; even so he has not fulfilled his obligation, for in the conclusion he did not bless over the light that begins to shine on this day.

(ו) סיים מעריב ערבים - ואם תוך כדי דיבור נזכר ואמר יוצר המאורות יצא אבל אם שהה אחר שאמר המעריב ערבים כדי דיבור לא יצא אף שאמר יוצר המאורות לאחר כדי דיבור ויאמר עוד הפעם מברכת יוצר אור מתחילתה:

(6) 'concluded with brings on evenings' — if within 'toch kedei dibbur' he caught himself and said 'who forms the luminaries,' he has fulfilled his obligation; but if he paused for the span of 'kedei dibbur' after saying 'brings on evenings,' he has not fulfilled his obligation, even though he then said 'who forms the luminaries' after that interval, and he must recite the Yotzer Ohr blessing again from its beginning.

(ז) לא יצא - ואם טעה ולא נזכר עד שהתחיל אהבה רבה לא יפסיק בינתים רק יסיים כסדר ברכת אהבה רבה ואח"כ יאמר יוצר אור קודם ק"ש:

(7) 'he has not fulfilled his obligation' — and if he erred and did not catch himself until he had begun the next blessing, Ahavah Rabbah, he should not interrupt in the middle; rather he finishes the Ahavah Rabbah blessing in order, and afterward recites 'who forms light' before the Shema.

(ח) יצא - תמצית זה הסעיף הוא דשני דברים יש בברכת יוצר אור דשחרית לעיכובא א' פתיחת הברכה או אמצעיתה צריכה להיות כדין ב' חתימת הברכה. ודע דה"ה בברכת מעריב ערבים דערבית כמבואר בברכות י"ב ע"א עי"ש:

(8) 'he has fulfilled his obligation' — the essence of this se'if is that there are two things in the morning Yotzer Ohr blessing that are indispensable (me'akev): first, the opening of the blessing or its middle must be said properly; second, the concluding formula of the blessing. And know that the same applies to the evening Ma'ariv Aravim blessing, as explained in Berachot 12a; see there.

(ט) שהפסיק במ"ע - תוך כדי דיבור של פתיחת יוצר אור ואמר כל הנוסח דערבית לבד החתימה אעפ"כ לא אמרינן שנעקר עי"ז התיבות הראשונות של יוצר אור:

(9) 'that he interrupted with Ma'ariv Aravim' — within 'toch kedei dibbur' of the opening of 'who forms light,' and he recited the entire text of the evening blessing except for its conclusion — even so we do not say that the opening words of 'who forms light' were thereby uprooted.

(י) מדלגה - רק יאמר ואומרים ביראה קדוש והאופנים וכו' ואומרים ברוך. כתב בפר"ח אפילו אם היה יכול מתפלל לבדו בשביל שאיחר לבוא כיון דאיכא צבור אומרם אפילו בלחש לכו"ע:

(10) 'skips it' — rather he recites the connecting phrases 'and they say with awe: Kadosh,' and 'the Ofanim...' etc., and 'and they say: Baruch' (skipping only the Kedushah verses themselves). The Pri Chadash wrote: even if he happens to be praying alone because he came late, since there is a congregation present, he recites them (the Kedushah verses) even in an undertone, according to all opinions.

(יא) פשט המנהג וכו' - ובביאור הגר"א הסכים להלכה לדעה האחרונה ולפי שאין לזוז מהמנהג נכון להדר אם אומר ביחיד לאמר בניגון וטעמים כקורא פסוקים וכ"כ הפמ"ג בשם הלבוש שטוב להדר בזה:

(11) 'the custom has spread,' etc. — in the commentary of the Vilna Gaon he agreed, as a matter of law, with the latter opinion (that an individual skips it); and since one should not depart from the established custom (that an individual does recite it), it is proper, as a fine practice, that if one recites it alone he do so with melody and cantillation, like one reading verses; and so wrote the Pri Megadim in the name of the Levush, that it is good to be scrupulous in this.

(יב) וכשעונין וכו' - וקדושה זו אם אפשר טוב לומר מיושב:

(12) 'and when responding,' etc. — and this Kedushah, if possible, is best recited while seated.

(יג) בקול רם - דוקא בצבור אבל ביחיד אומר בלחש כ"כ בא"ר אבל בשע"ת כתב שאין קפידא אף ביחיד אם יאמרה בקול רם:

(13) 'aloud' — specifically with a congregation, but an individual recites it in an undertone; so wrote the Eliyah Rabbah. But the Sha'arei Teshuvah wrote that there is no objection even for an individual if he recites it aloud.

(יד) ברכת יוצר - וה"ה לכל הברכות דק"ש:

(14) 'the Yotzer blessing' — and likewise for all the blessings of the Shema.

(טו) עם הש"ץ - דאף דמדינא יכול לכוין לצאת בברכת הש"ץ אפילו הבקי דדוקא בתפילה אין הש"ץ מוציא את הבקי וכדלקמן בסימן קכ"ד משום דרחמי נינהו וצריך כ"א לבקש רחמים על עצמו מ"מ יהא רגיל לומר עם הש"ץ בנחת שכיון שהם ברכות ארוכות אין אדם יכול לכוין תדיר עם הש"ץ בשתיקה. והיום אין נוהגין ליזהר לומר דוקא בנחת ועיין בבה"ל:

(15) 'together with the chazzan' — for although by strict law one may intend to fulfill his obligation through the chazzan's blessing, even an expert — since it is only in the Amidah that the chazzan does not discharge the obligation of an expert, as explained below in siman 124, because it (the Amidah) is a plea for mercy, and each person must beg mercy for himself — nevertheless, one should regularly recite it together with the chazzan, quietly, for since these are long blessings, a person cannot always concentrate along with the chazzan in silence. And nowadays people are not careful to recite it specifically in an undertone; and see the Be'ur Halachah.

(טז) קודם - דבאמצע אסור לענות אמן כמו שנתבאר בסימן ס"ו:

(16) 'before' — for in the middle of the blessings it is forbidden to answer Amen, as explained in siman 66.

(יז) ויענה אמן - אבל ב"ה וב"ש לא יאמר דאפילו בפסוקי דזמרה לא יפסיק לזה וכמו שכתב המ"א בסימן קכ"ד:

(17) 'he answers Amen' — but 'Baruch Hu u'Varuch Shemo' (Blessed is He and blessed is His Name) he should not say, for even during Pesukei DeZimra one does not interrupt for this, as the Magen Avraham wrote in siman 124.

(יח) אחר ש"ץ - וה"ה אם שמע סוף ברכה מאדם אחר בין ברכה זו ובין ברכה אחרת:

(18) 'after the chazzan' — and likewise if he heard the end of a blessing from another person, whether this blessing or another one.

(יט) שמעה מש"ץ - ודוקא אם כיון לצאת והש"ץ התכוין להוציאו וכדלעיל בסימן ו' ס"ד:

(19) 'he heard it from the chazzan' — and this is only if he intended to fulfill his obligation and the chazzan intended to discharge it for him, as explained above in siman 6, se'if 4.

(כ) אלו - של ק"ש וה"ה לכל הברכות וכדלעיל בסוף סימן ו' [ועיי"ש בפר"ח ובסימן ח' ס"ה עי"ש במחצית השקל ובארצות החיים וסימן רי"ט ס"ה וסימן רצ"ח סי"ד] לבד מברכות של תפילה דאין הש"ץ מוציא את הבקי וכדלקמן בסימן קכ"ד:

(20) 'these' — the blessings of the Shema; and likewise for all blessings, as explained above at the end of siman 6 [and see there in the Pri Chadash, and in siman 8, se'if 5 — see there in the Machatzit HaShekel and the Artzot HaChaim — and siman 219, se'if 5, and siman 298, se'if 14] — except for the blessings of the Amidah, for the chazzan does not discharge the obligation of an expert, as explained below in siman 124.

(כא) שהוא בקי - ואפילו אם יצא כבר מוציא וכדלקמן בסימן ס"ט וה"ה בכל הברכות וכדלקמן בסימן תקפ"ה ובסימן תרצ"ב לבד מברכת הנהנין דמי שיצא אין יכול להוציא את האחר שהוא מחוייב עדיין בברכה וכדלקמן בסימן רי"ג ס"ב ואפילו למי שאינו בקי:

(21) 'that he is expert' — and even if he has already fulfilled his own obligation he may still discharge it for another, as explained below in siman 69; and likewise for all blessings, as explained below in siman 585 and siman 692, except for blessings over enjoyment (such as food), for one who has already fulfilled his obligation cannot discharge it for another who is still obligated in the blessing, as explained below in siman 213, se'if 2 — and this is so even for one who is not expert.

(כב) היחיד - אפי' אם אינו בקי:

(22) 'the individual' — even if he is not expert.

(כג) בפחות מיו"ד - וזהו דוקא לענין ברכת ק"ש וגם בברכת השחר הלבוש מחמיר כברכת ק"ש [ועיין בבה"ל] אבל שאר ברכות כגון ברכת המצות וברכת הנהנין אפילו יחיד מוציא את היחיד אפילו לבקי וכדלעיל בסימן ח' אך בברכת הנהנין יש כמה חילוקים דבברכה ראשונה של הלחם והיין לכו"ע הדין כמו שכתבנו וכדאיתא בריש סימן קצ"ג ס"א אך צריך שיקבעו א"ע לזה דהיינו שישבו יחד ולענין בהמ"ז אם רק שנים אכלו מצוה ליחלק ולברך כ"א לעצמו אם לא שאחד אינו בקי ואז יוציא אותו הבקי וכדאיתא בסימן קצ"ג עי"ש ובשארי דברים חוץ מפת ויין בין בברכה ראשונה ובין בברכה אחרונה יש דיעות בין הפוסקים אם אחד יכול להוציא חבירו וכדלקמן בסימן רי"ג עי"ש:

(23) 'with fewer than ten' — and this applies specifically to the blessings of the Shema; and also regarding the morning blessings the Levush is stringent, treating them like the blessings of the Shema [and see the Be'ur Halachah]; but other blessings, such as blessings over mitzvot and blessings over enjoyment — even a lone individual may discharge the obligation of another individual, even for an expert, as explained above in siman 8. However, regarding blessings over enjoyment there are several distinctions: for regarding the first blessing over bread and wine, all agree the law is as we wrote, as stated at the beginning of siman 193, se'if 1; but they must formally settle themselves for this, meaning that they sit down together. And regarding Birkat HaMazon (Grace after Meals), if only two ate, it is a mitzvah to separate and for each to bless for himself, unless one of them is not expert, in which case the expert discharges his obligation, as stated in siman 193; see there. And regarding other things besides bread and wine, whether the first blessing or the after-blessing, there are differing opinions among the authorities whether one may discharge the obligation of his fellow, as explained below in siman 213; see there.

(כד) דהוי הפסק - בין ק"ש להברכה כמו שאסור להפסיק בין כל דבר מצוה או הנאה שמברכין עליו להברכה שלפניו אבל בברכת יוצר אור גם הוא מודה לדינא להרמ"א בזה דאם סיים קודם הש"ץ יש לענות אמן אחריו ועיין בבה"ל:

(24) 'that it would be an interruption' — between the Shema and its blessing, just as it is forbidden to interrupt between any object of a mitzvah or enjoyment over which one blesses and its preceding blessing; but regarding the Yotzer Ohr blessing, he too concedes, as a matter of law, to the Rema on this, that if he finished before the chazzan, he should answer Amen after him. And see the Be'ur Halachah.

(כה) סי' ס"א - בס"ג בהג"ה דשם נתבאר דגם בברכת הבוחר המנהג לסיים קודם הש"ץ ולענות אמן אחר הש"ץ וכמו שכתב בד"מ בסימן זה והטעם דברכות ק"ש אינן דומות לשאר ברכות המצות שהרי אין מברכין אקב"ו לקרות שמע אלא ברכות בפ"ע הן ותיקנו לברך אותם קודם ק"ש לכן אין חשש במה שמפסיק בינם לק"ש ועיין באחרונים שהעתיקו כולם את דברי הרמ"א לדינא דאם סיים ברכת הבוחר קודם הש"ץ יש לענות אמן אחר הש"ץ אך לכתחלה יותר טוב שיסיים בשוה עם הש"ץ ולא יצטרך לענות אמן אחריו ועיין בדה"ח שכתב דאין לענות אמן אחר ברכה אחרת בין אהבה רבה לשמע:

(25) 'siman 61' — in se'if 3, in the Rema's gloss, where it is explained that also for the blessing 'who chooses His people Israel with love,' the custom is to finish before the chazzan and answer Amen after the chazzan, as the Darchei Moshe wrote in this siman. And the reason is that the blessings of the Shema are unlike other blessings over mitzvot, for we do not bless 'who sanctified us with His commandments and commanded us to read the Shema'; rather they are independent blessings in their own right, which were instituted to be recited before the Shema; therefore there is no concern in interrupting between them and the Shema. And see the later authorities, who all cited the Rema's words as the law, that if one finished the blessing 'who chooses...' before the chazzan, he should answer Amen after the chazzan; but ideally it is better to finish evenly together with the chazzan, so that he need not answer Amen after him. And see the Derech HaChaim, who wrote that one should not answer Amen after any other blessing between Ahavah Rabbah and the Shema.

(כו) תחתיו - דהיינו שאינו יודע לחזור למקומו:

(26) 'in his place' — that is, a case where the first person does not know how to return to his place (in the blessing).

(כז) מקדושה ואילך - דהיינו בהאופנים או בלאל ברוך נעימות:

(27) 'from the Kedushah onward' — that is, in 'the Ofanim' or in 'to the God, blessed, who is pleasant' (the passages following the Kedushah).

(כח) ואילך - אם באופנים טעה צריך להתחיל מוהאופנים ואם בלאל ברוך נעימות צריך לחזור לתחילת לאל ברוך נעימות ואף דקי"ל לקמן בסימן קכ"ו דהשני צריך להתחיל מתחילת הברכה שטעה הראשון שאני הכא דמכיון שענו קדוש קדוש משם ואילך כתחילת ברכה דמי:

(28) 'onward' — if he erred in 'the Ofanim,' he must begin from 'and the Ofanim,' and if in 'to the God, blessed, who is pleasant,' he must return to the beginning of 'to the God, blessed, who is pleasant.' And although we hold as law below in siman 126 that the second person must begin from the start of the blessing in which the first erred, here it is different, for since they answered 'Kadosh, Kadosh,' from there onward it is considered like the beginning of a blessing.

(כט) בראש - שאין חולקין ברכה אחת לשתים וזה דוקא בזמן שהיו נוהגין להוציא בברכת ק"ש אבל כהיום שהמנהג שכל אחד מברך לעצמו ואין שום אחד יוצא בברכת ש"ץ אם נשתתק הש"ץ בברכת יוצר אור וכה"ג בכל הברכות [לבד מתפלה] אסור השני העומד תחתיו לחזור ולהתחיל ממקום שכבר אמר מתחלה בעצמו:

(29) 'from the beginning' — for one does not split a single blessing into two; and this applies only in the time when it was the practice to discharge others' obligation with the blessings of the Shema. But nowadays, when the custom is that each person blesses for himself, and no one fulfills his obligation through the chazzan's blessing, if the chazzan fell silent during the Yotzer Ohr blessing, and similarly in all the blessings [except for the Amidah], the second person standing in his place is forbidden to go back and begin from a place that he himself had already recited earlier.