(א) דברים שבכתב - סומא מותר לקרות בע"פ משום עת לעשות לד' הפרו תורתך. וה"ה אם הוא בבית האסורים ואין יכול להשיג שם חומש:

(1) 'Words which were given in writing' — a blind person is permitted to read Torah passages by heart, on the basis of the verse 'It is a time to act for Hashem — they have voided Your Torah' (where the normal rule cannot be kept, it is set aside so that Torah not be lost). And likewise if a person is in prison and cannot obtain a Chumash there, he too may recite by heart.

(ב) אי אתה - כתב הרדב"ז ח"א סימן קל"ה לקרות הפרשה בע"פ בשעה שש"ץ קורא אני נזהר אבל איני מוחה לאחרים משום דיש פוסקים הרבה שסוברים דהאיסור הוא דוקא אם מוציא בזה לאחרים ידי חובתן וכן כתב בעט"ז וביאור הגר"א:

(2) 'You are not [permitted]' — the Radbaz wrote (Responsa, Part 1, Siman 135): As for reading the Torah portion by heart while the chazzan (prayer leader) reads it aloud — I personally am careful not to do so, but I do not protest against others who do, because there are many decisors who hold that the prohibition applies specifically when one thereby fulfills the obligation on behalf of others (reciting for them to discharge their duty), and so too wrote the Ateres Zekenim and the Vilna Gaon in his commentary (the Biur HaGra).

(ג) לאומרם ע"פ - מי שדורש ברבים בהרבה פסוקים שבתורה וקשה לו לחפש בכל שעה בחומש מפני כבוד הצבור אפשר שיש להקל. עיין ביומא (דף ע) בתוספות ישנים ד"ה ובעשור בתירוץ ראשון ובתירוץ בתרא ובביאור הגר"א הסכים לדינא לתירוץ בתרא:

(3) 'To say them by heart' — one who expounds publicly, using many verses from the Torah, and finds it difficult to search each time in a Chumash, out of respect for the congregation (who would be kept waiting) — it is possible that there is room to be lenient and recite them by heart. See in Tractate Yoma (folio 70) in the Tosafos Yeshanim, the passage beginning 'Uve'asor,' in the first answer and in the last answer; and in the Vilna Gaon's commentary (the Biur HaGra) he agreed, as the practical ruling, with the last answer.

(ד) ושגור - אבל אם אינו שגור בפי הכל אע"ג ששגור בפיו אסור:

(4) 'And fluent' — but if it is not fluent in everyone's mouth (not commonly known to all), even though it is fluent in his own mouth (he himself knows it well), it is forbidden to recite by heart.

(ה) כגון ק"ש - וכן פסד"ז:

(5) 'Such as the Shema' — and likewise the Pesukei DeZimra (the Verses of Praise), which are also common and fluent and so may be said by heart.

(ו) ופרשת התמיד - כתב המ"א המעיין בב"י יראה שיש דיעות שונות בטעם היתר אמירת אלו הדברים בע"פ לכן יש ליזהר שלא לומר שום דבר בע"פ כי אם מה שנזכר פה בש"ע ובתשובת חו"י מתיר לומר כל ס' תהלים בע"פ דכיון שהוא לעורר רחמי ד' הו"ל כתפלה ונ"ל שיש לסמוך עליו דבלא"ה דעת העט"ז והגר"א כהפוסקים דדוקא להוציא רבים ידי חובתן אסור:

(6) 'And the portion of the daily offering' — the Magen Avraham wrote: One who examines the Beis Yosef will see that there are various opinions as to the reason for permitting the recitation of these passages by heart; therefore one should be careful not to say anything by heart except for what is mentioned here in the Shulchan Aruch. But in the Responsa Chavos Yair he permits reciting the entire book of Tehillim (Psalms) by heart, since, because it is meant to arouse Hashem's mercy, it has the status of prayer (which one may certainly say by heart). And it appears to me (the Mishnah Berurah) that one may rely upon him, for in any case the view of the Ateres Zekenim and the Vilna Gaon accords with those decisors who hold that it is forbidden only when one recites in order to discharge the obligation on behalf of the public.

(ז) מותר - ובמוציא אחרים באמירתו את הכתובים מצדד המ"א להחמיר שלא לומר בע"פ בכל גווני וכן משמע מדברי הגר"א בביאורו:

(7) 'It is permitted' — but in a case where one fulfills the obligation of others through his recitation of the Written verses, the Magen Avraham inclines to be stringent, that one should not recite by heart in any manner whatsoever, and so too is implied from the words of the Vilna Gaon in his commentary (the Biur HaGra).