שולחן ערוך
מי שיצא חוץ לתחום ברשות כגון חכמה הבאה לילד אוכיוצא בזה יש לו אלפים אמה בלכל רוח גבאותו מקום שהגיע לו ואם הגיע לעיר דהרי הוא כאנשי העיר ויש לו אלפים לכל רוח חוץ לעיר ה(וע"ל ס"ס רמ"ח):
היה יוצא ברשות והוא הולך בדרך ואמרו לו כבר נעשית המצוה שיצאת לעשות יש לו וממקומו אלפי' אמה לכל רוח ואם היה מקצת התחו' שיצא ממנו ברשות מובלע בתוך אלפים אמה שיש לו ממקומו הרי זה חוזר למקומו זוכאלו לא יצא:
כל היוצאי' להציל נפשות ישראל מיד עכו"ם או מן הנהר או מן המפולת יש להם אלפי' אמה לכל רוח ממקום שהצילו בו ואם היתה חיד העכו"ם תקיפה והיו מפחדי' לשבות במקום שהצילו הרי אלו טחוזרים בשבת למקומם יובכלי זיינם:
משנה ברורה
(א) וכיו"ב - דבר שמותר לצאת בשבילו כגון שארי ענין פקוח נפש וכדלקמיה בס"ג וכן היוצא בשביל עדות לקידוש החודש בזמן שקדשו ע"פ ראיה [גמרא]:
(ב) לכל רוח - ואם היו מובלעין אלפים אלו בתוך תחומו שיצא משם רשאי לחזור לביתו ויש לו אלפים סביב ביתו:
(ג) באותו מקום - אף לאחר שכבר עשה המצוה ההיא דהתקינו לו זה דאם לא יהיה רשאי לזוז ממקומו ימנע עצמו שלא לצאת עוד:
(ד) הרי הוא כאנשי העיר - דעשאוהו כאלו שבת בה בין השמשות דכל העיר לו כד' אמות:
(ה) וע"ל סוף סי' רמ"ח - מענין יוצא בע"ש לדבר מצוה וע"ש במ"ב סקל"ב מה שכתבנו בענין זה:
(ו) ממקומו - שהגידו לו זה:
(ז) וכאלו לא יצא - דיש לו אלפים אמה סביב ביתו כבתחלה. ומשמע מלשון השו"ע דאם שב לתחומו שוב מפסיד האלפים החדשים שנתנו לו חכמים וכן נראה מהפוסקים:
(ח) יד העובד כוכבים תקיפה - ר"ל אף שהצילו הישראל בפעם זה אבל יד העו"ג תקיפה ומפחדים לשבות בשדה:
(ט) חוזרים בשבת למקומם - אף שהוא יותר מן אלפים:
(י) ובכלי זיינם - וזה מותר אף כשיד ישראל תקיפה דאם היה מקומם בתוך אלפים מותר לחזור בכלי זיינם דאם יסלקו הכלי זיין מהם יש לירא שמא ירדפו האויבים אחריהם כמבואר בש"ס [ב"ח וא"ר]: