שולחן ערוך
איכולים לנחם אבלים בשבת וכן יכולים לבקר את החולה ולא יאמר לו בכדרך גשאומר לו בחול אלא אומר לו שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא ורחמיו מרובים ושבתו בשלום: הגה וי"א דא"צ לומר ורחמיו מרובים וכן נהגו (רמב"ם פכ"ד):
משנה ברורה
(א) יכולים וכו' - אמרינן בגמרא בקושי התירו לנחם אבלים ולבקר חולים בשבת וע"כ לא יפה עושין אותן שכל ימי השבוע אין הולכין רק בשבת:
(ב) כדרך שאומר לו בחול - דמצטער ומעורר הבכי דאסור בשבת:
(ג) אומר לו וכו' - אבקור חולים קאי ובנחום אבלים יאמר לו שבת היא מלנחם ונחמה קרובה לבוא ויש מקילים דרשאי לומר המקום ינחמך. כתב בפמ"ג אם בא האבל לבהכ"נ אחר אמירת מזמור שיר ליום השבת שוב לא יקרא השמש צאו נגד האבל דאין להזכיר אבילות בפרהסיא ומ"מ לילך בעצמו לו לומר שבת היא מלנחם וכו' רשאי: