שולחן ערוך
שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן ארואים אלו את אלו במצטרפות לזימון גואם לאו אינם מצטרפות דואם יש שמש אחד לשתיהן ההוא מצרפן ווכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם זרשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין חבשום ענין:
אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על טמפתן הבית הוא מצרפן:
כל היכא שמצטרפות שתי חבורות צריך שישמעו שתיהן דברי המברך יברכת זימון יאבביאור: הגה ובשאר ברכת המזון יברך כל א' לעצמו אבל אם ירצו שהמזמן יוציא כולם ציבריכים שישמעו כל ברכת המזון דבלא זה לא יצאו כלל (ד"ע):
משנה ברורה
(א) רואין אלו וכו' - אפילו כשאוכלים כל אחת על שלחן בפני עצמו:
(ב) מצטרפות לזימון - ר"ל אם ירצו יכולין להצטרף ולהוציא אחד את כולם בבהמ"ז:
(ג) ואם לאו וכו' - אפילו כשהם בבית אחד ואפילו אם נכנסו מתחלה ע"ד להצטרף יחד:
(ד) ואם יש שמש - היינו אפילו אינו אוכל כלל:
(ה) הוא מצרפן - היינו אפילו הם בשני בתים ואין רואין אלו את אלו:
(ו) וכגון שנכנסו וכו' - מסתימת המחבר משמע דאפילו בית אחד ורואין זה את זה ג"כ לא מצטרפי שתי החבורות יחד אא"כ כשנכסו מתחלה ע"ד זה אבל הרבה אחרונים כתבו דבבית אחד לא בעינן כלל שיכנסו מתחלה ע"ד זה ובכל שרואין זה את זה בלחוד או אפילו באין רואין זה את זה ויש שמש בין שתי החבורות סגי לענין צירוף וכן דעת הגר"א בבאורו ובאדרת אליהו ע"ש:
(ז) רשות הרבים וכו' - כתב הט"ז לאו דוקא ר"ה ממש שהוא רחב ט"ז אמות דה"ה כשיש שביל היחיד מפסיק בינתים ואפשר דדוקא כשהוא קבוע גם בימות הגשמים [א"ר]:
(ח) בשום ענין - היינו אפילו כשהן רואין זה את זה ויש שמש המשמש לשתיהן:
(ט) מפתן הבית - דהוא רואה אלו ואלו והו"ל כמקצתן רואין זה את זה:
(י) ברכת זימון - עיין לקמן בסימן רי"ש ס"ב דדעת המחבר דברכת זימון הוא נברך וברוך שאכלנו ודעת הרמ"א דדוקא עד גמר ברכת הזן וכל זה הוא ג"כ רק במקום הצורך אבל לכתחלה יותר נכון שישמעו כל הבהמ"ז מפי המברך והוא יוציאם בכל הברכת המזון [מ"א והגר"א] ועיין לעיל סימן קפ"ג ס"ז במ"ב שם:
(יא) בביאור - ובדיעבד אם לא שמע דברי המזמן שאמר נברך רק שמע להעונים שעונים ברוך שאכלנו משלו וכו' מותר גם כן לענות עמהם ביחד:
(יב) צריכים שישמעו וכו' - ויכונו לצאת: