שולחן ערוך
קורים בקרבנות אהנשיאים שבפרשת נשא שלשה בכל יום ומתחילים בברכת בכהנים [וי"א שמתחילים ביום כלות משה [טור] וכן אנו נוהגין] וקורא אותו געם כהן ולוי וישראל קורא ביום הראשון [וי"א שהכהן קורא כל אותו הפרשה עד ביום הראשון והלוי והישראל קורין ביום הראשון] [מנהגים וכן נוהגין] ביום שני קורא כהן ביום השני עד פר אחד בן בקר ולוי עד ביום השלישי וישראל חוזר וקורא ביום השני ועל דרך זה בכל יום: הגה [וי"א שישראל קורא ביום שלאחריו דהיינו ביום הג' וכן בכל יום וכן נוהגין] [הגהות מיימוני פי"ג] ביום שמיני מתחילין ביום הדשמיני וגומרין כל הסדר וקורין פרשה ראשונה של בהעלותך [ונוהגין לסיים כן עשה את המנורה] [מנהגים]:
בשבת שבחנוכה מוציאין שני ספרים באחד קורא פרשת ההשבוע ובשני קורא ובשל חנוכה זומפטיר רני ושמחי ואם חלו בו שני שבתות מפטיר בב' במלכים בנרות דשלמה: [ הגה ואם חל חתונה בשבת זו חמפטירין בשל חנוכה] [מנהגים]:
אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין שלשה ספרים וקורין ו' טבפרשת השבוע ובשני קורא א' יבשל ר"ח ומתחיל וביום השב' ובג' קורא מפטיר בשל חנוכ' יאומפטיר רני ושמחי יבואם חל ר"ח בחול מוציאין שני ספרים וקורין באחד ג' בשל ר"ח ובשני קורא א' בשל חנוכה ואם טעה החזן יגוקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' ידאין צריך לקרות יותר אבל אם הוציאו ספר שני טומשום פגמו צריך טזלקרות חמישי בשל חנוכה: הגה ואם טעה והתחיל לקרות בשל חנוכה ציזריך להפסיק לקרות בשל ראש חודש [אבודרהם הלכות ברכות] ויחאם צריך לברך על קריאת ר"ח ע"ל סי' ק"מ:
משנה ברורה
(א) הנשיאים - משום שנגמר מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו:
(ב) כהנים - לפי שנעשה הנס ע"י כהנים:
(ג) עם כהן ולוי - כהן יקרא עד לפני המשכן או עד לחנוכת המזבח והשאר יקראו לוי וישראל אבל אותם שנהגו לקרות לכהן עד ואני אברכם הוא מנהג בטעות וצריך לבטלו שהשלשה צריכין שיקראו בסדר היום וסדר היום הוא פרשת נשיאים. ואחר הקריאה אומרים ח"ק. אם טעו וקראו ביום שני של חנוכה פרשת נשיא ג' וכיוצא עלתה להם דאין קפידא בימים:
(ד) השמיני - כהן ולוי קורא בקרבנו של גמליאל וישראל גומר וכו':
(ה) השבוע - שבעה קרואים לפחות ואומר ח"ק:
(ו) בשל חנוכה - ואם הוא יום א' של חנוכה מתחיל מויהי ביום כלות [לבוש] המפטיר יקרא רק נשיא אחד דיום ההוא לבד וכן בר"ח שבחנוכה קורים להרביעי רק נשיא אחד לבד של אותו היום דהיינו יום הששי ואם ר"ח טבת שני ימים קורא ביום ב' דר"ח שהוא ז' דחנוכה נשיא הז' לבד:
(ז) ומפטיר רני ושמחי - על שם ראיתי והנה מנורת זהב כולה:
(ח) מפטירין בשל חנוכה - ר"ל אף דבעלמא המנהג בשבת שיש חתן לדחות הפטרת השבוע ולקרות הפטרת שוש אשיש שהוא מענינא דחתן כמבואר לעיל בסוף סי' תכ"ח מ"מ בשבת חנוכה בין בשבת ראשון בין בשבת שני אין לדחות של חנוכה דפרסומי ניסא עדיף והנה המ"א הביא די"א דה"מ בשבת ראשונה אבל אם איקלע חתן בשבת שניה מפטירין שוש אשיש ואין מפטירין בשל חנוכה הואיל וכבר הפטירו בשל חנוכה בשבת ראשון אבל בא"ר כתב דמרמ"א משמע דבין בשבת ראשון ובין בשני קורין רק של חנוכה לחוד וכן נוהגין:
(ט) בפרשת השבוע - וה"ה אם רוצים לקרות בה ז' או יותר מן ז' ג"כ שרי והעיקר דבין כולם לא יפחות משבעה. כשגומר פרשת השביעי מניחין הס"ת הב' ואין אומרין קדיש רק מגביהין הראשונה וגוללין אותה ופושטין השניה וקורא בה וכשאומרין קדיש על השניה מניחין השלישית אצלה:
(י) בשל ר"ח - דתדיר קודם:
(יא) ומפטיר רני ושמחי - דהא דתדיר קודם היינו להקדים אבל לענין לדחות פרסומי ניסא עדיף ועוד דכיון דקורא בשל חנוכה באחרונה יש להפטיר במאי דסליק מניה:
(יב) ואם חל ר"ח בחול - סדר קריאת התורה בר"ח בחול. מתחיל פ' התמיד כהן עד רביעית ההין. לוי עד ונסכה. ישראל עד ונסכו. והרביעי קורא בחנוכה [פמ"ג]:
(יג) וקרא רביעי בשל ר"ח - וה"ה טעה ונזדמן בשבת חנוכה:
(יד) א"צ לקרות יותר - דאין משגיחין בחנוכה דר"ח עיקר ואפילו אם נזכרו בתחילת קריאת הרביעי אין לומר שרביעי עצמו יקרא בס"ת זו בשל חנוכה קודם שיחתום בפרשת ר"ח דה"ל מדלג ואין מדלגין בתורה בשני ענינין כדלעיל בסימן קמ"ד אלא מאחר שהרביעי התחיל לקרות בשל ר"ח יחתום ויברך ויבוא חמישי אחריו ויקרא בס"ת השניה אם הוציאוה בשל חנוכה:
(טו) משום פגמו - דמוטב לבטל הא דאמרינן דבר"ח אין מוסיפין על ארבעה מלפגום הס"ת [ב"י]:
(טז) לקרות חמישי וכו' - ויאמר קדיש אחריו ואם אמר קדיש אחר הרביעי לא יאמרנו אחר החמישי:
(יז) צריך להפסיק - עיין בט"ז שכתב דהאי פסקא לאו דסמכא הוא ואין צריך להפסיק אלא קורא כהן בשל חנוכה ואח"כ יקרא לאחרים בשל ר"ח ועיין בבה"ל שביררנו כל הפרטים שיש בזה:
(יח) ואם צריך לברך וכו' - עיין בבה"ל: