שולחן ערוך
נוהגים להעלות ספר תורה על [הבימה] ולהקיפה פעם א' בכל יום ובשביעי מקיפים אותה ז' פעמים זכר למקדש: הגה ומוציאין שבעה סא"ת על הבימה ביום שביעי [מהרי"ל] ויש מקומות שמוציאים כל ס"ת שבהיכל [מנהגים] (והכי נוהגין במדינות אלו) שבהיו מקיפים את המזבח וההקפות לגצד ימין [דובשבת אין מקיפים [טור] והאין מוציאין ס"ת עול הבימה]:
נוהגים להקיף אף מי שאין לו לולב: הגה וי"א שמי שאין לו לולב אזינו מקיף וכן נוהגין [טור בשם רש"י ור"ן פ' לולב] וביום שביעי נחוטלין הערבה עם הלולב להקיף (ב"י) מי שאירע לו אבל בחג אטינו מקיף וכן אבל כל י"ב חודש על אביו ואמו [כל בו] וכן נהגו:
יש מי שאומר ישאין אומרים הושענא בשבת ולא נהגו כן:
משנה ברורה
(א) ס"ת על הבימה ולהקיפה וכו' - שהיא נשארת לנו במקום מזבח כדאיתא בגמרא (מגילה ל"א) שהשיב הקב"ה לא"א שכל זמן שיהיו קוראין בניך לפני בסדר הקרבנות מעלה אני עליהן כאלו מקריבין לפני וכו':
(ב) שהיו מקיפין את המזבח - ג"כ בכל יום פ"א ובשביעי ז' פעמים:
(ג) לצד ימין - ולפי שהס"ת על הבימה והצבור אנשי מזרח צריכין להפוך פניהם כלפי ס"ת קודם שיתחילו להקיף ואז ממילא הוי צפון ימין שלהם וסדרן בהקפה הוא צפון מערב דרום מזרח והחזן שעומד נגד ההיכל אין מן הנכון שיהפוך פניו מתחלה שיהיה אחוריו נגד ההיכל מ"מ צריך להקיף ג"כ לצפון עם הצבור אף שאצלו הוא דרך שמאל:
(ד) ובשבת אין מקיפים - לפי שגם במקדש לא היו נוטלין ערבה בשבת וכ"ש לפי מנהגינו שאנו מקיפין בלולב אין הלולב ניטל בשבת:
(ה) ואין מוציאין ס"ת - כיון דאין מקיפין [ד"מ]:
(ו) על הבימה - רק פותחין ארון הקודש ואומרים הושענות וכדלקמי' [אחרונים]:
(ז) אינו מקיף - וביום ז' אם אין לולב בעיר יקיפו בערבה [אחרונים]:
(ח) נוטלין הערבה עם הלולב - עיין לקמן סימן תרס"ד ס"ז בהג"ה דיותר טוב שלא לחבר הערבה עם הלולב כלל וכ"כ בשם האר"י ז"ל שלא לחברם כלל עם הלולב רק אחר קדיש תתקבל אז קח בידך הערבה ותחבוט ה' פעמים בקרקע ושל"ה כתב כשמגיע לתענה אמונים אז מניח הלולב ויקח הערבה:
(ט) אינו מקיף - דכתיב ושמחתם לפני ד' אלהיכם שבעת ימים והוא בשעת הקפה [הגר"א]:
(י) שא"א הושענא בשבת - טעמם מפני התנוקות שישמעו שאומרים בשבת כמו בחול וילכו גם ליטול לולב ולא נהגו כן דכיון שאין מקיפין בשבת מתברר להם במה שאין מקיפין: