(א) ויום טוב - ויו"ט שני נמי בכלל לדידן בני חו"ל:

(1) "And Yom Tov": The second day of Yom Tov is also included in this prohibition, for us who live outside the Land of Israel (and therefore keep a second festival day).

(ב) אסור להניח - ואפילו בטלטול י"א ג"כ דאסור אם לא לצורך גופם או מקומם כשאר כלי שמלאכתו לאיסור וי"א דכדי שלא יפלו או שלא יגנבום נמי מותר לטלטלם ממקום למקום ובמקום הדחק יש להקל ועיין בבה"ל:

(2) "It is forbidden to put on": Even merely handling the tefillin on Shabbat, some authorities say is likewise forbidden, unless it is for the need of the tefillin themselves or for the need of the space they occupy, treating them like any other utensil whose primary use is for something forbidden on Shabbat (which may be moved only for those two purposes). And some say that in order that they not fall or be stolen, it is also permitted to move them from one place to another. And in a pressing situation one may rely on the lenient view. And see the Biur Halacha (for a fuller discussion).

(ג) שהם עצמם אות - בין הקב"ה ובין ישראל שנאמר כי אות היא ביני וגו' ויו"ט ג"כ מיקרי אות דבפסח מצרים כתיב אות והוקשו כל מועדי ה' בפ' אמור:

(3) "That they themselves are a sign": That is, a sign between the Holy One, blessed be He, and Israel, as it is stated, "for it is a sign between Me and you" (said of Shabbat). And Yom Tov too is called a sign, for regarding the Passover of Egypt the word "sign" is written, and all the festivals of God are equated to one another in Parashat Emor (so what is said of one applies to the rest).

(ד) אות אחר - דהיינו תפילין דכתיב בהו והיה לך לאות על ידך:

(4) "Another sign": That is to say, tefillin, about which it is written, "and it shall be for you a sign upon your hand."

(ה) היה זלזול - וגם עובר משום לאו דבל תוסיף והוא שהניחן לשם מצוה אבל במניחן שלא לשם מצוה אין בו משום בל תוסיף וגם משום זלזול אין בו אם לא שמניחן בפרהסיא דאז אסור מדרבנן ויש מחמירין בכל גווני אם לא שמונחים בבזיון כגון המוצא תפילין בשבת בשדה מותר ללובשם ולהכניסם לעיר דרך מלבוש כמו שיתבאר לקמן בסימן ש"א:

(5) "It would be a disparagement": And, moreover, one who does so also transgresses the prohibition of "do not add" (bal tosif) to the mitzvot; but this is only when he put them on with the intent of fulfilling the mitzvah. However, if he puts them on without intending it as a mitzvah, there is no transgression of "do not add," and there is also no disparagement in it, unless he puts them on publicly, in which case it is forbidden by Rabbinic law. And some are stringent in every case (even not for the sake of the mitzvah and even in private), unless the tefillin are lying in a degrading manner. For example, one who finds tefillin in a field on Shabbat is permitted to wear them and bring them into the city in the manner of a garment (to protect them from disgrace), as will be explained further on in Siman 301.

(ו) גם הם אות - בפסח אכילת מצה ובסוכה ישיבת הסוכה והי"א ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכה מן התורה ליכא אות:

(6) "They too are a sign": On Passover, the eating of matzah (serves as the sign), and on Sukkot, the dwelling in the sukkah. And the view of "some say" (cited by the Rema, that one is obligated in tefillin on Chol HaMoed) holds that since work is permitted on Chol HaMoed by Torah law, there is no sign (in these days, and so tefillin are still needed).

(ז) להניחן במועד - וחליצת התפילין צ"ל בחוה"מ קודם הלל. ועכשיו נהגו איזה אנשים לסלקן אחר קדושה של תפילת י"ח ומ"מ צריכין ליזהר לכוין לשמוע חזרת התפלה:

(7) "To put them on during the festival": And the removal of the tefillin on Chol HaMoed should take place before Hallel. Nowadays some people have the practice to take them off after the Kedushah of the Amidah (the Shemoneh Esrei). Nevertheless, they must be careful to pay attention and hear the repetition of the prayer.

(ח) שאין וכו' - פי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת וכן לא ילך בהם בר"ה לבהכ"נ והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל. ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו. ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם:

(8) "That one does not, etc.": The explanation is: because some put on tefillin (on Chol HaMoed) and some do not put them on, or some put them on but do not recite a blessing, one should recite the blessing quietly, so as not to come to dispute. And likewise one should not walk in them through the public domain on his way to the synagogue. And the later authorities have agreed with the opinion of the Taz, that it is better to put them on without a blessing, since the blessings are not indispensable (the mitzvah is fulfilled even without them), and in a case of doubt regarding blessings we rule leniently (and omit them). This is especially so given that the Vilna Gaon wrote that the view of "some say" (obligating tefillin on Chol HaMoed) has no solid basis in the Talmud. In any event, with respect to the blessing one should certainly be stringent (and refrain from reciting it). Also, before putting them on, one should think in his mind: "If I am obligated (in tefillin today), I am putting them on for the sake of the mitzvah, and if not, I am not putting them on for the sake of the mitzvah." And by means of this he satisfies all opinions. For even according to those who hold that Chol HaMoed is not a time for tefillin, he does not transgress "do not add," since he does not intend, in putting them on, that it be a mitzvah with certainty. And all the more so there is no concern here about the prohibition of disparaging the sign of Chol HaMoed, for this too applies only when one intends it for the sake of the mitzvah, as stated above. And the tefillin of Rabbeinu Tam should not be put on during Chol HaMoed [so writes the Pri Megadim]. The later authorities further wrote [and their words are cited in the Aruch HaChaim; see there] that it is not proper for one synagogue that some of the congregants should put on tefillin and some should not put them on, because of the prohibition of "lo titgodedu" (do not form separate factions). And one who does not put on tefillin on Chol HaMoed but is praying in a house of study where they do put on tefillin, should also put them on (to avoid standing out), but without a blessing. And a congregation that has the custom to put on tefillin (on Chol HaMoed) should not change their custom.