שולחן ערוך
נוהגים לומר אפרק במה מדליקין והספרדים אומרים אותו בקודם תפלת ערבית והוא הנכון:
יש שאין אומרים אותו ביו"ט גשחל להיות בע"ש ויש שאין אומרים אותו בשבת דשל חנוכה: הגה ואין נוהגין כן בחנוכה ובשבת של ח"ה אין אומרים אותו (מנהגים) וכן בי"ט שחל להיות בהשבת אין אומרים אותו (מהרי"ל הלכות סוכה):
משנה ברורה
(א) פרק במה מדליקין - לפי שיש בו דין הדלקה וג' דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו ע"ש עם חשכה:
(ב) קודם תפלת ערבית - שבמקומותם מקדימין להתפלל ערבית וע"י קריאת פרק זה שיקרא מקודם ידע במה מדליקין ויזכור הג' דברים ויזהיר עליהם וע"כ כתב השו"ע דהוא הנכון דלאחר תפלת ערבית מאי נ"מ. ובמקומות שנוהגין לאמרו אחר תפלת ערבית כתב במנהגי מהרא"ק הטעם כדי שאם יאחר אדם מלהתפלל יהיה לו שהות להתפלל בעוד שיאמרו במה מדליקין ולכן אין אומרים אותו בשבת חוה"מ לפי שאין מאחרין כ"כ לבוא לבהכ"נ לפי שאין עושין בהם מלאכה. כתב הב"ח שיש לומר ב"מ אחר קידוש דעיולי יומא עדיף ומקדמינן ליה ובמקומותינו המנהג לומר במה מדליקין קודם וכתב בפרישה הטעם דנר ביתו וקידוש היום נר ביתו עדיף וכדלעיל בסימן רס"ג:
(ג) שחל להיות בע"ש - לפי שאין יכול לומר עשרתם שאין מעשרין ביו"ט וכן ביו"ט שחל בשבת משום לא פלוג:
(ד) של חנוכה - מפני שנזכר בה פסול שמנים שהם אסורים בשבת ולא בחנוכה:
(ה) בשבת - וכן ביוה"כ שחל בשבת אין אומרים אותו [אחרונים]: