שולחן ערוך
אאתרוג בשביעי באסור שהרי הוקצה גלכל שבעה ואפי' נפסל אחר שעשה בו מצוה אסור כל שבעת ימים ובשמיני עצרת מותר ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים של גליות אסור דאף בשמיני ומותר בתשיעי הואפי' חל להיות בא' בשבת וויש אוסרים בחל להיות בא' בשבת:
הפריש שבעה אתרוגים לז' ימים כל אחד יוצא בו ואוכלו זלמחר אבל ביומו אסור שהוקצה לכל אותו היום:
משנה ברורה
(א) אתרוג בשביעי - אפילו לאחר שנעשית בו מצותיה:
(ב) אסור - באכילה ועיין לעיל בסימן תרנ"ג:
(ג) לכל שבעה - ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום א' בלבד עד הלילה:
(ד) אף בשמיני - דהוא ספק שביעי. והנה הט"ז העלה דאם נפסל יש להקל בשמיני אבל בקרבן נתנאל חולק עליו וכ"כ בחידושי הריטב"א להחמיר:
(ה) ואפילו חל להיות וכו' - ולא אסרינן ליה מטעם הכנה כיון שכבר היה בעולם ולא נעשה בו מעשה:
(ו) ויש אוסרים - ס"ל דגם בזה שייך הכנה כיון שהיה אסור ביומו ועיין בא"ר שכתב דלעת הצורך יש להקל שרוב פוסקים התירו:
(ז) למחר - לאו דוקא וה"ה בלילה מותר ובשיטת ריב"ב מסתפק איך דינו לענין ביה"ש: