שולחן ערוך
אין מגרדין בהמה גבמגרדת בי"ט מפני שמשרת שער:
דאין מילדין בהמה בי"ט אבל מסעדין אותה שאוחז בולד שלא יפול לארץ הונופח לו בחוטמו ונותן לו דד לתוך פיו:
בהמה שריחקה ולדה מותר לזלף (פי' לשפוך) מי שליתה ועליו וליתן מלא אגרוף מלח זברחמה כדי שתרחם עליו אבל חהטמאה אסור לעשות לה כן: הגה (ועיין לעיל סי' רמ"ו סעיף ג' בהג"ה אטם אדם מצווה על שביתת בהמתו בי"ט):
משנה ברורה
{א} מסירים זבובים וכו' - ר"ל ביד או במגרדת של עץ שאינו מוכרח שיתלש שער עי"ז משא"כ בשל ברזל וכדלקמיה:
{ב} שהן עושין חבורה - ר"ל שלפעמים נעשה חבורה עי"ז כיון שהוא אינו מתכוין לזה:
{ג} במגרדת - היינו של ברזל שבודאי יתלש שער עי"ז ואף שאינו מכוין לזה וגם לא ניחא ליה בתלישת השער קי"ל דהיכא דהוי פסיק רישא אף דלא ניחא ליה אסור וכנ"ל בסימן ש"כ סעיף י"ח:
{ד} אין מילדין וכו' - דהיינו למשוך הולד מן הרחם דאיכא טרחא יתירא:
{ה} ונופח לו בחוטמו - שנחיריו סתומין לו ברירין:
{ו} עליו - על הולד כדי שתריח ריחו ותרחם עליו [גמרא]:
{ז} ברחמה - כדי שיכאוב לה ותזכור צער לידה ותרחם עליו [שם]:
{ח} הטמאה אסור - שאינה מקרבתו לעולם אחר שריחקתו [שם]:
{ט} אם אדם מצווה וכו' - עיין לעיל בסימן תצ"ה סקי"ד במ"ב: