שולחן ערוך
אמצוה לחזור אחר שיתופי מבואו' ומברך עליו בעל מצו' עירוב ואומר בזה השיתוף יהיה מותר לכל בני המבוי להוציא ולהכניס מחצירו' למבוי (גומהם לבתים) (ב"י בשם שבילי לקט) בשבת אימתי מברך עליו בדשעה שמקבץ אותו מבני המבוי או בשעה שמזכה להם: הגה ואם גבו אותו לשם עירוב ושכחו ולהא ברכו עליו הוי עירוב כי אין הברכה מעכבת (אגור ושבולי לקט) עססי' שס"ו:
משנה ברורה
(א) מצוה לחזור וכו' - פן ישכחו ויבואו לידי איסור טלטול:
(ב) על מצות עירוב - שגם על שיתוף שייך שם עירוב שמעורבין ומשותפין כל החצרות שבמבוי ביחד:
(ג) ומהם לבתים - ר"ל מן המבואות וחצרות לבתים ואף דהכא איירי בשתופי מבואות לחוד מ"מ הא מבואר בסימן שפ"ז דסומכין על שיתוף במקום עירוב ואיירי רמ"א באופן זה ועיין לעיל בסוף סימן שס"ו במ"ב שהעתקנו הנוסח הנהוג לומר:
(ד) בשעה שמקבץ וכו' - עיין לעיל בסימן שס"ו במ"ב ס"ק פ' פ"א פ"ב ושייך ג"כ לכאן:
(ה) ולא בירכו עליו וכו' - ה"ה אפילו לא אמרו עליו ג"כ הנוסח של בזה השתוף הנ"ל: