שולחן ערוך
אחוטי ציציות בשנפסקו יכול לזורקן גלאשפה מפני שהוא מצוה שאין בגופה קדושה אבל כל זמן שהם דקבועים בטלית האסור להשתמש בהם כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה משום ביזוי מצוה [וי"א דאף לאחר שנפסקו ואין לנהוג בהם מנהג בזיון זלזורקן במקום מגונה אלא שאינן צריכין גניזה [כל בו הלכות שבת] ויש מדקדקין חלגונזן והמחמיר ומדקדק במצות תע"ב [מהרי"ל הלכות ציצית] [וע"ל סי' תרס"ד סעיף ח' ט']:
טליתות של מצוה טשבלו אדם בודל עצמו מהם יואינו מותר יאלקנח עצמו בהם ולא לייחד אותם לתשמיש יבהמגונה אלא יגזורקן והם כלים:
מותר ליכנס בציצית ידלבית הכסא: הגה וכ"ש לשכב בהן דשרי ויש שכתבו שנהגו שטולא לשכב בטלית שיש בו ציצית גם שלא ליתנו לטזכובס עכו"ם לכבס והכל שלא יהיו מצות בזויו' עליו אך נוהגין להקל ליזשכב בהם [כל בו]:
יש ליזהר כשאדם לובש טלית יחשלא יגרור ציציותיו:
משנה ברורה
(א) חוטי ציצית וכו' - וה"ה לכל תשמישי מצוה כגון סוכה ולולב ושופר וכל כה"ג לאחר שנתבטלו ואינם עומדין עוד למצותן:
(ב) שנפסקו - או שהתירן מהטלית וה"ה מקודם שעשאן בבגד דהזמנה לאו מילתא היא:
(ג) לאשפה - אבל אסור לעשות בהם תשמיש מגונה דלא גרע ציצית מטלית לקמן בס"ב:
(ד) קבועים בטלית - אפילו אם אין לבוש עתה בהטלית ואפילו בלילה כיון שהוא עומד ללבישה ולצאת בהציצית ידי מצות ציצית וכן שופר נמי אפילו לאחר ר"ה וכן לולב ישן אם עומדין עדיין למצוה לשנה הבאה אסור להשתמש בהן משום ביזוי מצוה ועיין בבה"ל:
(ה) להשתמש בהן - ובציצית לא מהני תנאי באומר איני בודל מהן כמו בתרל"ח ס"ב משום דביזוי מצוה הוא דציצית ע"כ בהכרח לשם מצוה עושה דמברך עליהן להתעטף:
(ו) אין לנהוג בהן - וכן בסכך הסוכה ולולב ושופר לאחר שנתבטלו ממצותן אין לזורקן לאשפה וכל כה"ג דבר שאינו כבוד למצוה שעברה וכתב הפמ"ג דנכון שלא לעשות תשמיש מגונה אפילו בדפנות הסוכה:
(ז) לזורקן - ר"ל בידים אסור לזורקן לאשפה אך אם מתוך שלא גנזן נזרקו ממילא אין לחוש לזה:
(ח) לגונזן - כתב מהרי"ל דיניח הציצית בתוך הספר לסימן או לעשות בהן שום מצוה דהואיל ואיתעביד בהו מצוה חדא יתעביד בהו אחריתא:
(ט) שבלו - עיין בפמ"ג שכתב דטלית של מצוה שנפסקו ציציותיו לא יעשה ממנו מכנסים דהוא בכלל תשמיש מגונה ואפילו מטלית קטן אסור:
(י) ואינו מותר וכו' - כצ"ל. [ארה"ח וכן משמע מהגר"א]:
(יא) לקנח וכו' - ר"ל אפילו לקנח הטיט מעל רגלו [כן מוכח מר"ן בפי"ג דשבת]:
(יב) המגונה - אבל לשאינו מגונה שרי ובעוד הציצית עליו אם רשאי להשתמש בהטלית תשמיש שאינו מגונה דעת הע"ת דשרי דדוקא בציצית אוסר המחבר בס"א ולהט"ז אסור וכן הסכים הפמ"ג וכתב דטלית של תפלה המיוחד לכך חמיר הטלית כמו הציצית אבל ט"ק פשיטא דשרי לכל תשמיש שאינו מגונה אפילו בעוד הציצית עליו דהא לבוש הדיוט הוא ורשאי לשכב בו בלילה וכבסמוך:
(יג) זורקן - ר"ל לאשפה ואפילו הי"א הנ"ל דאוסר בציצית גופא משמע דמודה בזה:
(יד) לבית הכסא - ודוקא בד' כנפות הקטן שלובשו כל היום אבל אלו טליתות של מצוה שמיוחדין רק להתפלל בהן אין נכון שיכנס בהן לבהכ"ס אך להשתין בהן מותר גם ההולכים ביוה"כ לפנות ומלובשים בקיט"ל צריך שיפשוט הקיט"ל כיון שבגד זה מיוחד רק להתפלל:
(טו) שלא לשכב - ובכתבי האר"י ז"ל כתוב ע"פ הסוד שיש לשכב בלילה בטלית קטן:
(טז) לכובס אינו יהודי לכבס - הטלית עם הציצית אלא מתיר הציצית ואח"כ כובסן:
(יז) לשכב בהם - וכן ליתן לכובס א"י מיהו יש מחמירין בזה שיעשה כנ"ל:
(יח) שלא יגרור - יש מפרשים הטעם משום ביזוי מצוה ועוד כי קרוב שיפסלו ולכן יגבהם ויתחבם בחגורו: