ס״ק אבח"ל וכו'

(א) בח"ל וכו' - פי' כשעומד בח"ל למזרחה של א"י יכוין פניו למערב שהוא כנגד א"י וכשעומד מצד מערב כמו במדינותינו יהפוך פניו למזרח וכן בכל הרוחות וכן הביאור במה שכתב לקמיה היה עומד בא"י יחזיר פניו וכו' היה עומד בירושלים יחזיר פניו וכו':

(1) 'In the Diaspora,' etc. — This means: when one is standing in the Diaspora to the east of the Land of Israel, he should direct his face to the west, which is toward the Land of Israel; and when one is standing to the west, as in our countries, he should turn his face to the east; and so too for all the directions. This is likewise the explanation of what he writes further on: 'If he was standing in the Land of Israel, he should turn his face,' etc., 'If he was standing in Jerusalem, he should turn his face,' etc.

ס״ק בכנגד א"י וכו'

(ב) כנגד א"י וכו' - שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם:

(2) 'Toward the Land of Israel,' etc. — for it is said, 'and they pray to You toward their land.'

ס״ק גויכוין וכו'

(ג) ויכוין וכו' - ר"ל יכוין לבו אע"פ שא"א לו להחזיר פניו נגדם ור"ל שיחשוב בלבו ורעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים:

(3) 'And he should direct his heart,' etc. — That is to say, he should direct his heart even though it is impossible for him to turn his face toward them; and it means that he should imagine in his heart and mind as though he were standing in the Temple that is in Jerusalem, at the place of the Holy of Holies.

ס״ק דכנגד ירושלים

(ד) כנגד ירושלים - שנאמר והתפללו אל ד' דרך העיר אשר בחרת:

(4) 'Toward Jerusalem' — for it is said, 'and they pray to the Lord toward the city that You have chosen.'

ס״ק הפניו למקדש

(ה) פניו למקדש - שנאמר והתפללו אל הבית הזה:

(5) 'His face toward the Temple' — for it is said, 'and they pray toward this House.'

ס״ק ואחורי הכפורת

(ו) אחורי הכפורת - פי' במערבו של בהמ"ק:

(6) 'Behind the kapporet' — that is, to the west of the Temple.

ס״ק זפניו לכפורת

(ז) פניו לכפורת - שנאמר והתפללו אל המקום הזה ויראה את עצמו כאלו הוא עומד לפני הכפורת:

(7) 'His face toward the kapporet' — for it is said, 'and they pray toward this place,' and he should picture himself as though he were standing before the kapporet.

ס״ק חלרוח משאר רוחות

(ח) לרוח משאר רוחות - כגון שרוצה להחכים או להעשיר ואמרו חז"ל הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין או כגון שרוכב על החמור ואי אפשר לו להחזיר א"ע לצד א"י מ"מ יצדד פניו לקיים מה שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם:

(8) 'Toward one of the other directions' — for example, when one wishes to become wise or to become wealthy; for the Sages said, 'One who wishes to become wise should face south, and to become wealthy should face north'; or, for example, when one is riding on a donkey and cannot turn himself toward the side of the Land of Israel. In any case, he should angle his face, to fulfill what is said, 'and they pray to You toward their land.'

ס״ק טואנו שמחזירין וכו'

(ט) ואנו שמחזירין וכו' - ולפי שצריך להתפלל לצד מזרח נהגו לקבוע ההיכל שס"ת בתוכו בכותל מזרחי ואם א"א לו לקבוע במזרח יקבע בדרום ועכ"פ לא למערב שיהיה אחורי העם להיכל ומיהו אפילו קבעו ההיכל בכותל אחר צריך למתפלל להחזיר פניו למזרח:

(9) 'As for us, who turn,' etc. — Since one must pray toward the east, the custom is to place the Ark, in which the Torah scrolls are kept, on the eastern wall. And if it is impossible to place it in the east, it should be placed in the south, but in any case not in the west, for then the Ark would be behind the people. However, even if they placed the Ark on a different wall, the one praying must still turn his face to the east.

ס״ק יפנינו למזרח

(י) פנינו למזרח - ואם עמד לצפון או לדרום והזכירו לו אסור לעקור רגליו להפוך למזרח אלא יעקם פניו למזרח ודי בזה אפי' אם מתפלל עם אחרים שפניהם למזרח ואם א"א או שעומד פניו למערב יכוין לבו לק"ק ולא יעקור רגליו אך אם מתפלל בבה"כ דאוושא מילתא מצדד בפמ"ג לומר דיהפוך א"ע לצד הקהל וכן פסק בספר שולחן שלמה. בה"כ שהעמידו בו את ארון הקודש לצד דרום העולם וכולם מתפללים נגד ארון הקודש הוא לצד דרום אף שהוא שלא כהוגן וכנ"ל בסק"ט מ"מ הבא להתפלל שם יתפלל לצד שהצבור מתפללין אך יצדד פניו למזרח:

(10) 'Our faces to the east' — If one stood facing north or south and was reminded, he may not uproot his feet to turn toward the east; rather, he should bend his face toward the east, and that suffices, even if he is praying together with others whose faces are toward the east. And if that is impossible, or if he is standing with his face to the west, he should direct his heart toward the Holy of Holies and not uproot his feet. But if he is praying in a synagogue, where the matter would become conspicuous, the Pri Megadim inclines to say that he should turn himself toward the congregation, and so ruled the Shulchan Shlomo. A synagogue in which they placed the Holy Ark toward the south, and everyone prays facing the Holy Ark, which is to the south — even though this is improper, as stated above in se'if katan 9 — nevertheless, one who comes to pray there should pray toward the side that the congregation prays, but should angle his face to the east.

ס״ק יאנגד אמצע היום

(יא) נגד אמצע היום - האי לישנא לאו דוקא אלא ר"ל בערך חצי שעה או שעה אח"כ שאז השמש כבר נדה הרבה ממקומה ומשערים כ"ז בעת שיחול תקופת ניסן או תשרי או שבוע אחת קודם לזה ועיין בבה"ל שהעתקתי את לשון הלבוש בזה. ועיין באחרונים שהסכימו כולם לדברי הלבוש דבמדינותינו שאין אנו יושבין במערבה של א"י מכוון רק נוטה ג"כ לצפונו שיעמידו כותל בהכ"נ נוטה קצת לצד מזרחית דרומית של העולם שאז תעמוד מכוון כנגד א"י ובהמ"ק וקדשי קדשים וכן כל מדינה לפי תחנותה יעמידו הבהכ"נ לפי דרכם ובספר לחם חמודות יישב מנהג העולם ומ"מ משמע מיניה ג"כ שטוב יותר לעשות כדברי הלבוש ואם מזדמן למקום שהכותל הוא כנגד המזרח הוא מצדד פניו נגד מזרחית דרומית עי"ש אך אם מזדמן לו שעומד ומתפלל בצד דרום אה"ק לא יעשה כן שאז יהיה נראה כהופך עורף ולא פנים כלפי אה"ק עי"ש בל"ח וכתב בפמ"ג דבמקומות שעושין הכותל ממש נגד המזרח טוב לעשות מקום הרב לצפון אה"ק כדי שיוכל להדרים ויחכים דבדרום א"א להדרים וכנ"ל ובמקומות שעושין כלבוש ראוי להושיב הרב לימין הארון אם לא להסיר מחלוקת אל יקפיד:

(11) 'Toward the midpoint of the day' — This wording is not to be taken literally; rather, it means approximately half an hour or an hour afterward, when the sun has already moved considerably from its place. One estimates all this at the time when the equinox of Nisan or Tishrei falls, or one week before it. See the Bei'ur Halacha, where I have quoted the language of the Levush on this. See the later authorities, who all agreed with the words of the Levush: that in our countries we do not sit directly to the west of the Land of Israel, exactly, but rather also lean to its north; therefore they should set up the wall of the synagogue inclined somewhat toward the southeast of the world, for then it will stand aligned toward the Land of Israel, the Temple, and the Holy of Holies. And likewise every land, according to its location, should set up the synagogue in accordance with its bearings. In the Sefer Lechem Chamudot he justified the prevailing custom, but even so, it is implied from him too that it is better to act according to the words of the Levush. And if one happens to be in a place where the wall faces due east, he angles his face toward the southeast; see there. But if he happens to be standing and praying to the south of the Holy Land, he should not do so, for then he would appear to be turning the back of his neck, and not his face, toward the Holy Land. See there in the Lechem Chamudot. The Pri Megadim wrote that in places where they make the wall exactly toward the east, it is good to make the rabbi's place to the north of the Holy Ark, so that he can face south and become wise — for in the south one could not face south, as explained above. And in places where they build according to the Levush, it is proper to seat the rabbi to the right of the Ark; but if it would be to remove strife, he should not be particular about it.

ס״ק יביצדד פניו וכו'

(יב) יצדד פניו וכו' - ורש"י פירש איפכא שיעמוד למזרח ויצדד פניו לדרום או לצפון וכן מנהגנו ונכון הוא כדי שלא יהא חלוק בעמידתו מן הצבור. כתב הפמ"ג דבמקומות שעושין כלבוש (הכותל לצד מזרחית דרומית) א"צ להדרים דבלא"ה כן הוא גם א"א להצפין דנראה כהופך פניו מא"י:

(12) 'He should angle his face,' etc. — Rashi explained the opposite: that he should stand facing east and angle his face to the south or to the north; and such is our custom, and it is correct, so that he not differ in his stance from the congregation. The Pri Megadim wrote that in places where they build according to the Levush (the wall toward the southeast), one need not face south, since it is so in any case; and one also cannot face north, for that would appear as turning his face away from the Land of Israel.

ס״ק יגדרך הילוכו

(יג) דרך הילוכו - מפני שקשה עליו עיכוב הדרך ואין דעתו מיושבת עליו עי"ז:

(13) 'As he walks' — because the delay of the journey is difficult for him, and on account of this his mind is not settled upon him.

ס״ק ידאם יוכל לעמוד וכו'

(יד) אם יוכל לעמוד וכו' - ר"ל שאינו יושב אלא עומד על רגליו אבל מ"מ מהלך בתנועות הספינה והקרון שהולכין כדרכן:

(14) 'If he is able to stand,' etc. — That is to say, that he is not sitting but standing on his feet; but he is nevertheless moving with the motions of the boat and the wagon, which travel in their usual way.

ס״ק טווא"ל יושב וכו'

(טו) וא"ל יושב וכו' - ובכ"ז יחזיר פניו לא"י אם אפשר לו:

(15) 'And if not, he sits,' etc. — Even so, he should turn his face toward the Land of Israel if it is possible for him.

ס״ק טזויישוב דעתו

(טז) ויישוב דעתו - ואם קדם הוא להשיירא וממתין עליהם ויש לו מי שיאחוז את בהמתו ירד למטה ויתפלל וכ"ש כשמהלך ברגליו שצריך הוא לעמוד ולהתפלל שבעמידה זו לא יטרד לבו כיון דבלא"ה צריך הוא להמתין על השיירא:

(16) 'And his peace of mind' — If he is ahead of the caravan and is waiting for them, and he has someone to hold his animal, he should get down and pray. And all the more so when he is going on foot, he must stand and pray, for in this standing his mind will not be distracted, since in any case he must wait for the caravan.

ס״ק יזלעמוד באבות

(יז) לעמוד באבות - דבברכת אבות הכונה לעכובא וכדלקמן סימן ק"א ומהלך אינו יכול לכוין כ"כ וכן ברוכב על הבהמה יעמידה עד גמר ברכת אבות אבל א"צ לירד ממנה:

(17) 'To stand for Avot' — for in the blessing of Avot the intent (kavanah) is indispensable, as is stated below in siman 101, and while walking one cannot concentrate as well. Likewise, one who is riding on the animal should halt it until the completion of the blessing of Avot, but he need not dismount from it.

ס״ק יחבכל התפילה

(יח) בכל התפילה - מפני ביעתותא וא"כ ה"א דגם במקום הכריעות עדיף לישב קמ"ל וה"ה כשמהלך ברגליו יראה לעמוד קצת בשעת הכריעות ויפסע לאחוריו ג' פסיעות:

(18) 'For the entire prayer' — because of fear (of the surroundings). One might therefore have thought that even at the points of bowing it is preferable to sit; he teaches us that it is not so. And likewise, when one is going on foot, he should see to stand a bit at the time of the bowings and take three steps backward.

ס״ק יטיחזיר הבהמה

(יט) יחזיר הבהמה - או יחזיר עצמו לאחוריו ע"ג בהמתו כדרך שהיה נוהג אם היה בא להפטר מלפני המלך:

(19) 'He should move the animal back' — or he should turn himself backward while upon his animal, in the manner one would conduct himself if he were taking leave from before the king.

ס״ק כחולה מתפלל

(כ) חולה מתפלל - וזקן שאינו יכול לעמוד ישב במקומו ויתפלל ואם יכול לעמוד במקום הכריעות כדי שיהיה כורע מעומד יעמוד שם:

(20) 'A sick person prays' — and an elderly person who cannot stand may sit in his place and pray; and if he is able to stand at the points of bowing, so that he may bow from a standing position, he should stand there.

ס״ק כאיהרהר בלבו

(כא) יהרהר בלבו - ואפשר דיוצא בזה בדיעבד וא"צ לחזור ולהתפלל אפילו אם הבריא בזמן תפלה מאחר שאנוס הוא עתה ועיין פר"ח ופמ"ג ועיין לעיל בסימן ס"ב ס"ד במ"ב ובה"ל שם ואם אינו יכול לכוין דעתו קורא ק"ש לבדה אם אפשר לו לפי שכונת ק"ש אינה אלא פסוק ראשון ובקל יוכל לכוין:

(21) 'He should meditate it in his heart' — It is possible that with this he fulfills his obligation after the fact, and need not go back and pray, even if he recovered while the time for prayer remained, since he is presently under compulsion. See the Pri Chadash and the Pri Megadim; and see above in siman 62, se'if 4, in the Mishnah Berurah and the Bei'ur Halacha there. And if he cannot concentrate his mind, he should recite the Shema alone, if that is possible for him, since the required concentration for the Shema is only for the first verse, and he can easily concentrate.

ס״ק כבשלא לסמוך וכו'

(כב) שלא לסמוך וכו' - הטעם דתפלה צריכה עמידה כדלקמן בסימן צ"ח ועמידה שע"י סמיכה לא חשיבה עמידה ולפי זה סמיכה קצת דהיינו שסומך במקצת שאם ינטל אותו דבר לא יפול שרי וי"א הטעם דצריכה להיות באימה ולפ"ז בכל גווני אסור ובמקום הדחק יש להקל כטעם הראשון. ועיין לקמן בסימן קמ"א ס"א ובמש"כ שם:

(22) 'Not to lean,' etc. — The reason is that prayer requires standing, as stated below in siman 98, and standing that is achieved by leaning is not considered standing. According to this, slight leaning — that is, when he leans partially, such that if that object were removed he would not fall — is permitted. But some say the reason is that prayer must be with a sense of awe, and according to this it is forbidden in all cases. In a pressing situation one may be lenient in accordance with the first reason. See below in siman 141, se'if 1, and in what I wrote there.

ס״ק כגלעמוד

(כג) לעמוד - ולכן יזהר שלא יסמוך עצמו ע"ג שטענדער וכן בכל מקום שצריך עמידה כגון בשעה שרואה ס"ת נגדו וכל כיוצא בזה:

(23) 'Standing' — therefore one should be careful not to lean himself against a shtender (a lectern), and likewise in every situation that requires standing, such as when he sees a Torah scroll before him, and anything similar to this.

ס״ק כדבשעת תפלה

(כד) בשעת תפלה - וחולה שברי לו שיוכל לכוין בעמידה ע"י סמיכה יעשה כן ואם לאו יתפלל מיושב:

(24) 'During prayer' — A sick person who is certain that he will be able to concentrate while standing by means of leaning should do so; and if not, he should pray while sitting.

ס״ק כהמיושב

(כה) מיושב - וה"ה במהלך בדרך:

(25) 'While sitting' — and the same applies to one walking on the road.

ס״ק כוכשיוכל

(כו) כשיוכל - דהיינו שלא עבר זמנה:

(26) 'When he is able' — that is, provided the time for the prayer has not yet passed.

ס״ק כזואינו צריך וכו'

(כז) ואינו צריך וכו' - ר"ל דזה לא הוי כמתפלל בתורת נדבה דקי"ל לקמן בסימן ק"ז דצריך לחדש בה ולדינא הסכימו האחרונים שא"צ לחזור ולהתפלל שנית וכן המנהג שאין עוברי דרכים שהתפללו בדרך במיושב חוזרין ומתפללין שנית ומ"מ אם הוא רוצה יכול להתפלל שנית בתורת נדבה אם הוא בטוח שיכוין לבו בתפילתו כמש"כ ס"ס ק"ז וא"צ לחדש בה דבר דזה שמתפלל עתה בעמידה הוא כחידוש כ"כ בספר מגן גבורים ומדברי פמ"ג משמע שאין כדאי להתפלל היום נדבה:

(27) 'And he need not,' etc. — That is to say, this is not like one who prays as a voluntary prayer, regarding which we hold below in siman 107 that he must add something new to it. As for the law, the later authorities agreed that he need not go back and pray a second time; and such is the custom, that travelers who prayed on the road while sitting do not go back and pray a second time. Nevertheless, if he wishes, he may pray a second time as a voluntary prayer, if he is confident that he will concentrate his heart in his prayer, as I wrote at the end of siman 107, and he need not add anything new to it, for the fact that he is now praying while standing is itself like a novelty — so wrote the Sefer Magen Giborim. But from the words of the Pri Megadim it is implied that it is not worthwhile to pray a voluntary prayer nowadays.

ס״ק כחמן הדרך

(כח) מן הדרך - לילך לצדדיו ולהתפלל שם בעמידה:

(28) 'Off the road' — to go off to its sides and pray there while standing.

ס״ק כטבמלון של עו"ג

(כט) במלון של עו"ג - שבודאי יש בו גילולים ותועבות ואין להכניס לשם דבר שבקדושה שהרי מרע"ה אמר כצאתי את העיר וגו' ולא רצה להתפלל במצרים לפי שהיתה מלאה גילולים:

(29) 'In a non-Jew's inn' — for it certainly contains idols and abominations, and one should not bring anything holy into it; for Moshe Rabbeinu said, 'When I go out of the city,' etc., and he did not wish to pray within Egypt because it was full of idols.

ס״ק לשלא יבלבלוהו בני הבית

(ל) שלא יבלבלוהו בני הבית - צ"ל בסוף אחר תיבת קרן זוית ור"ל שלא יחוש רק למצוא קרן זוית שלא יבלבלוהו אבל לא יחוש לגילולים שהרי כל תפלתינו בעיירות מלאות גילולים. ואם בכותל מזרחי שם תלוים גילולים אל יתפלל לאותו צד אלא לצד אחר אע"פ שאינו מזרח. ואם א"א להסתלק מן הדרך וצריך להתפלל מהלך או מיושב וגם במלון יודע הוא שלא ימצא קרן זוית שלא יבלבלוהו מוטב להתפלל בדרך מיושב או מהלך כיון שאז יכול לכוין יותר ומ"מ אם יכול להתפלל במלון בבקעה או בחצר או בגינה מוטב ויצא ידי שניהם ויתפלל במעומד ובכונה:

(30) 'So that the members of the household will not confuse him' — This phrase should be placed at the end, after the words 'a corner,' and it means that he should be concerned only to find a corner where they will not confuse him, but he need not be concerned about the idols, for indeed all of our prayer takes place in towns that are full of idols. And if idols are hanging there on the eastern wall, he should not pray toward that side but toward another side, even though it is not the east. And if it is impossible to step off the road, and he must pray while walking or sitting, and he also knows that in the inn he will not find a corner where they will not confuse him, it is better to pray on the road while sitting or walking, since then he can concentrate better. Nevertheless, if he is able to pray at the inn in an open field, or in a courtyard, or in a garden, that is better, and he will satisfy both concerns — he should pray standing and with concentration.