כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים אמברך באשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או גלהתפלל מיד: הגה היו ידיו מלוכלכות שדשפשף בהן א"ה אינו מברך על נטילת ידים: (סמ"ג סי' כ"ז מ"ט):
At any time of day, when a person relieves himself — whether urinating ("small needs") or moving his bowels ("large needs") — he recites the blessing of Asher Yatzar ("...who fashioned man"). but he does not recite the blessing of Al Netilat Yadayim ("...concerning the washing of hands"). This is so even if he wishes to study Torah or pray immediately afterward — even then, no washing-blessing is said. The Rema adds: If his hands became soiled because he rubbed with them at the place of relief, he still does not recite the blessing of Al Netilat Yadayim. (Source: SeMaG, siman 27; and mitzvos-aseh reference.)
ס״ק אמברך וכו'
(א) מברך וכו' - ואפילו אם נמשך זמן גדול אחר עשיית הצרכים אפ"ה חייב לברך. ואם לא בירך אשר יצר עד שרוצה להטיל מים שנית דעת הפמ"ג דמקודם שיטיל יברך אשר יצר על ההטלה הראשונה אבל בש"ת הסכים בשם כמה אחרונים דאם נזכר לאחר שהתחיל לו תאוה שוב לא יברך עי"ש:
On the words "he recites the blessing": Even if a long stretch of time has passed after relieving himself, he is nonetheless still obligated to recite the blessing. And if he did not recite Asher Yatzar for the first time, and now he wishes to urinate a second time: The view of the Pri Megadim is that before he urinates again he should recite Asher Yatzar for the first urination. But the Sha'arei Teshuvah, citing several Acharonim, agreed that if he only remembered after the urge to urinate again had already begun, he should no longer recite it; see there.
ס״ק באשר יצר
(ב) אשר יצר - כתב רש"ל בתשובה סימן צ"ז מי שאכל דבר שחייב ברכה אחרונה ושכח והטיל מים ונזכר קודם שבא לברך אשר יצר איזה מהם קודם והשיב דאשר יצר קודם דתדיר. מי ששותה סם המשלשל דיש בדעתו מתחלה לפנות הבני מעיים עד שתכלה הזוהמא מהם ע"כ י"א דלא יברך כ"א אחר גמר ההוצאה וי"א דיברך בכל פעם והמנהג כסברא אחרונה אך בשלשול חזק שמרגיש שמיד יצטרך לפנות שנית אסור לברך כדלקמן סימן צ"ב שאפי' בד"ת אסור [ש"ת]:
On the words "Asher Yatzar": The Maharshal wrote in a responsum (siman 97): One who ate something requiring an after-blessing and forgot, then urinated, and recalled the after-blessing just before he was about to recite Asher Yatzar — which of the two comes first? He answered that Asher Yatzar comes first, because it is the more frequent blessing (and the more frequent takes precedence). Regarding one who drinks a laxative, whose intention from the outset is to empty the intestines until all the waste matter is expelled: therefore, some say he should bless only after the entire process of elimination is complete (since he never diverted his mind in between), and some say he should bless each time; and the custom follows the latter opinion (to bless each time). However, in a case of strong diarrhea, where he feels he will immediately need to relieve himself again, it is forbidden to bless — as stated later in siman 92, that even divrei Torah are forbidden in such a state. [Sha'arei Teshuvah]
ס״ק גלהתפלל מיד
(ג) להתפלל מיד - אף דקיי"ל בסימן רל"ג ס"ב דלתפלת מנחה וכן לערבית אפילו אינו יודע להן שום לכלוך צריך ליטול ידיו וכ"ש כשעשה צרכיו מ"מ אינו מברך ענט"י אלא בשחרית. ועיין בספר ארצות החיים שכתב דדעת רוב הפוסקים דאם עשה צרכיו לגדולים ואח"כ רוצה להתפלל מברך ענט"י. ומ"מ לכתחלה אין לזוז מפסק השו"ע ועיין בספר מעשה רב:
On the words "to pray immediately": Even though we have established in siman 233, se'if 2, that for the Minchah prayer, and likewise for the evening prayer, one must wash his hands even when he is aware of no soiling on them — and all the more so when he has relieved himself — nevertheless he recites the blessing Al Netilat Yadayim only at the morning (Shacharit) washing. And see the sefer Artzos HaChaim, who wrote that in the view of most of the poskim, if one moved his bowels and afterward wishes to pray, he does recite Al Netilat Yadayim. Nonetheless, ideally one should not depart from the ruling of the Shulchan Aruch (that the blessing is said only in the morning). And see the sefer Maaseh Rav.
ס״ק דששפשף בהן
(ד) ששפשף בהן - הניצוצות של מי רגלים וה"ה בגדולים שעשה צרכיו וקנח:
On the words "that he rubbed with them": This refers to the droplets of urine (which soiled his hands when he rubbed). And the same applies in the case of a bowel movement, where he relieved himself and wiped.
הטיל מים ולא שפשף אע"פ שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו האלא משום נקיות או משום הכון:
If he urinated but did not rub with his hands at the place of relief — even though he is obligated to recite Asher Yatzar — he is not required to wash his hands for the purpose of a blessing, but only for the sake of cleanliness, or on account of "prepare yourself" (readying oneself to stand before God).
ס״ק האלא משום וכו'
(ה) אלא משום וכו' - ואם אין לו במה ליטול אעפ"כ צריך לברך אשר יצר. ואפילו אם שפשף משמע לעיל בסוף סימן ד' במ"א סקכ"ח דמהני לברכות אם מנקה ידיו בכל מידי דמנקי:
On the words "but only for the sake, etc.": And if he has nothing with which to wash, even so he must recite Asher Yatzar (since the washing here is only for cleanliness, not a precondition for the blessing). And even if he rubbed with his hands — it is implied earlier, at the end of siman 4, in the Magen Avraham, se'if katan 28, that it suffices for blessings if he cleans his hands with any substance that cleans.
הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך וב"פ אשר יצר:
If he urinated and then turned his mind away from urinating again (concluding that he was finished), and afterward he reconsidered and urinated a second time, he must recite Asher Yatzar twice — once for each occasion.
ס״ק וב' פעמים
(ו) ב' פעמים - כדמצינו לענין תפלה שאם טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים. אבל הרבה מהאחרונים חולקין על פסק זה וסוברין דשאני תפלה שהיא במקום קרבן ושייך בו תשלומין משא"כ באשר יצר שהיא ברכת הודאה יוצא בהודאה אחת על הרבה פעמים כמי שאכל שתי פעמים והסיח דעתו בינתים שמברך בהמ"ז אחת על שתיהן. ויש להקל בספק ברכות. ולכתחילה נכון ליזהר לברך תיכף אשר יצר אחר הטלת מים דשמא יצטרך עוד אח"כ להטיל מים וה"ה בגדולים:
On the words "twice": As we find regarding prayer, that if one erred and did not pray Shacharit, he prays Minchah twice (a make-up principle applied here to the blessing). But many of the Acharonim dispute this ruling and hold that prayer is different, for it stands in place of a sacrifice and so a make-up applies to it, which is not the case with Asher Yatzar, which is a blessing of thanksgiving — one discharges the obligation with a single act of thanks covering many occasions. This is like one who ate on two separate occasions and turned his mind away in between, yet recites a single Birkat HaMazon covering both. And one may be lenient here, because of the principle that in cases of doubt regarding blessings we do not recite them. And ideally it is proper to be careful to recite Asher Yatzar immediately after urinating, lest he need to urinate again afterward (and thereby fall into this doubt); and the same applies to a bowel movement.
אין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות:
There is no minimum quantity required for urination to obligate the blessing. For even for a single drop one is obligated to bless, because if the opening were blocked so that even that one drop could not come out, it would be difficult for him (a danger to his health); and therefore he is obligated to give thanks.