אאחר קריאת המגילה בערבי' אומר ואתה קדוש ואם חל במוצאי שבת אומר ויהי נועם קודם ואתה קדוש: הגה ובאומר ויתן לך וקורים המגילה וגאח"כ מבדילים (מנהגים):
ס״ק אאחר קריאת המגילה וכו'
(א) אחר קריאת המגילה וכו' - עיין במ"א שמצדד דאחר שמו"ע אומר ק"ש עם תתקבל וכ"כ בא"ר ואחר אמירת ואתה קדוש שאומרים אחר קריאת המגילה יאמר ק"ש בלא תתקבל וא"ר כתב דיוכל ג"כ לומר תתקבל ויחזור תתקבל על תפלה דבסדר קדושה ובשחרית יאמר חצי קדיש אחר ש"ע ולאחר סדר קדושה ק"ש עם תתקבל:
ס״ק בואומר ויתן לך
(ב) ואומר ויתן לך - במו"ש אחר הבדלה וההבדלה הוא אחר סדר קדושה כמו בשאר ימות השנה ומה שכתב וקורים המגילה הוא ענין בפני עצמו:
ס״ק גואח"כ מבדילין
(ג) ואח"כ מבדילין - דכל מה שיש לאחר את ההבדלה ביציאת היום מאחרינן לה:
אומר על הנסים דבלילה וביום: הגה ואם לא אמרו אהין מחזירין אותו (טור) ואין אומרים על הנסים רק ביום י"ד אובל לא בט"ו (ב"י בשם א"ח ומנהגים) ובליל י"ד אע"פ שלא קראו המגילה עדיין אומר על הנסים בתפלת ערבית: (הגהות מיימוני פ"ב):
ס״ק דבלילה
(ד) בלילה - אפילו אם הקדים להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים:
ס״ק האין מחזירין אותו
(ה) אין מחזירין אותו - עיין לעיל בסימן תרפ"ב ס"א וה"ה בענינינו. ולענין על הנסים בבהמ"ז עיין לקמן בסימן תרצ"ה ס"ג:
ס״ק ואבל לא בט"ו
(ו) אבל לא בט"ו - כיון שאין שייך זה לאותו היום הו"ל שלא מעין המאורע והוי הפסק בתפלה מיהו אם אמרו אין מחזירין אותו דמ"מ יש קצת שייכות בימים אלו. כרכים הספיקות אם הם מוקפות חומה אומרים על הנסים בתפלה בשני ימים ואין זה הפסק כיון דמספק אומרים. שחרית משכימין לביה"מ. אין לחלוץ התפילין אף שהתפללו כבר עד אחר קריאת המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין [מנהגים]:
אין קורין בו זהלל חואין נופלים על פניהם: הגה ואין אומרים למנצח ואל ארך אפים (מנהגים וב"י בשם תוס'):
ס״ק זהלל
(ז) הלל - דבשלמא ביציאת מצרים אמרינן הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן:
ס״ק חואין נופלין וכו'
(ח) ואין נופלין וכו' - וא"א למנצח וכו' בשני ימי פורים משום דכתיב ביה צרה וצרה בפורים לא מדכרינן:
מוציאין ס"ת וקורין בפ' ויבא טעמלק ואע"פ שאין בה אלא ט' פסוקים וכופלין פסוק אחרון כדי להשלים עשרה פסוקים יואין המנהג לכפול פסוק האחרון של הפרשה יאוקורין המגילה ואחר כך סדר קדושה: הגה כשיש מילה בפורים מיבלין התינוק קודם קריאת המגילה (מהרי"ל ומנהגים):
ס״ק טעמלק
(ט) עמלק - עד מדור דור ואומרים ח"ק:
ס״ק יואין המנהג לכפול
(י) ואין המנהג לכפול - ואע"ג דקי"ל אין פוחתין מעשרה פסוקים היכא דסליק ענינא שאני:
ס״ק יאוקורין המגילה
(יא) וקורין המגילה - ומברכין אחריה ברכת הרב את ריבנו כדלעיל בסימן תרצ"ב וצריכין כולן לשמוע הברכה ויש מהמונים שאומרים אז קדיש אחר סיום המגילה ואינו נכון:
ס״ק יבמלין התינוק קודם וכו'
(יב) מלין התינוק קודם וכו' - ואסמכתא לזה דכתיב ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וששון מרמז על מילה. והפר"ח כתב דיקדים קריאת המגילה וכ"מ בביאור הגר"א דמתמה על הרמ"א בזה: