אע"פ שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית אלא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה במן המנחה ולמעלה ומתקן את הבית לכבוד יו"ט האחרון גואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני צריך לפחות בה מקום דארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה שלא יהא נראה הכמוסיף: הגה ואם רוצה לאכול בסוכה אחר החג א"צ לפחות בה דלא נראה כמוסיף רוק ביום שמיני (מנהגים): ואם הוצרך לסעוד בזשאר היום צריך לאכול בסוכה שמצותה כל שבעה ובחוצה לארץ שצריך לישב בה בשמיני גחמר מלאכול ביום השמיני מטוריד כליו ומפנה אותם ממנה ואם אין לו מקום להוריד את כליו ורוצה לאכול בה בתשיעי אינו יכול לפחות בה מפני שהוא יו"ט ומה יעשה להיכרא אם היתה קטנה שיאסור להניח בה הנר בשאר הימים ייאניחנו בה ואם היא גדולה שמותר להניח בה הנר מכניס בה קדרות וקערות וכיוצא בהם כדי ליבהכיר שהיא פסולה ושכבר נגמרה מצותה:
ס״ק אלא יסתור סוכתו
(א) לא יסתור סוכתו - דהא כל היום חובתו לישן ולשנן שם ואי איקלע ליה סעודתא צריך לאכול בגוה:
ס״ק במן המנחה
(ב) מן המנחה - קטנה [חי' ריטב"א]:
ס״ק גואם אין לו לפנות וכו'
(ג) ואם אין לו לפנות וכו' - ר"ל שאין לו מקום אחר לאכול וצריך לאכול ביו"ט האחרון בסוכה עכ"פ צריך לפחות בה ונראה דהיינו קודם שקיעת החמה דפן יזדמן לו עוד לאכול בגוה:
ס״ק דארבעה על ארבעה
(ד) ארבעה על ארבעה - דאע"ג דאויר פוסל בשלשה טפחים מ"מ אין ההיכר כ"כ אם לא כשפוחת בסכך ד' על ד' שהוא שיעור מקום חשוב:
ס״ק הכמוסיף
(ה) כמוסיף - אבל מוסיף ממש לא נקרא לעבור עליו משום בל תוסיף כיון דאינו מתכוין לשם מצוה דשלא בזמנו בעי כונה להוסיף לכו"ע כמו שכתבנו לעיל בסימן תרנ"א סי"ד:
ס״ק ורק ביום שמיני
(ו) רק ביום שמיני - מפני שהוא סמוך לחג:
ס״ק זבשאר היום
(ז) בשאר היום - אפילו בין השמשות:
ס״ק חגמר מלאכול ביום השמיני
(ח) גמר מלאכול ביום השמיני - היינו שאין דעתו עוד לאכול כלל היום [דאל"ה אם איקלע בשבת צריך לעשות סעודה ג' בסוכה דכל היום יש חיוב סוכה משום ספיקא דיומא]:
ס״ק טמוריד כליו וכו'
(ט) מוריד כליו וכו' - היינו מן המנחה קטנה ולמעלה [דשמיני לבני חו"ל הוא כמו יום שביעי בא"י] וקודם לזה אין נראה שעושה כן לכבוד יו"ט ועיין בסוף סימן תרס"ז ובמש"כ שם:
ס״ק ישאסור להניח בה הנר
(י) שאסור להניח בה הנר - כדלעיל בסימן תרל"ט ס"א עי"ש במ"ב:
ס״ק יאיניחנו בה
(יא) יניחנו בה - עיין בפמ"ג שמסתפק אם יניח בה בשמיני או אולי דוקא בתשיעי דשמיני ספק שביעי הוא לדידן וכן מצדד בספר מאמר מרדכי שלא יכניס בה נר וקערה בשמיני דאולי יוצרך לאכול בה וא"א לו לפוסלה אמנם בפסקי הרא"ש מצאתי בהדיא בשמיני ואולי כונתו ג"כ בסוף שמיני:
ס״ק יבלהכיר שהיא פסולה
(יב) להכיר שהיא פסולה - המחבר נקט לשון הרי"ף בסוף סוכה ועיין שם בר"ן וברמב"ן דאין הכונה שנפסלת בכך אלא ר"ל שעושה היכר לפוסלה שאינו יושב בה בתורת סוכת החג ועיין לעיל בסימן תרל"ט במ"ב סק"ו ובשער הציון שם: