אאתרוג בשביעי באסור שהרי הוקצה גלכל שבעה ואפי' נפסל אחר שעשה בו מצוה אסור כל שבעת ימים ובשמיני עצרת מותר ובחוצה לארץ שעושים שני ימים טובים של גליות אסור דאף בשמיני ומותר בתשיעי הואפי' חל להיות בא' בשבת וויש אוסרים בחל להיות בא' בשבת:
ס״ק אאתרוג בשביעי
(א) אתרוג בשביעי - אפילו לאחר שנעשית בו מצותיה:
ס״ק באסור
(ב) אסור - באכילה ועיין לעיל בסימן תרנ"ג:
ס״ק גלכל שבעה
(ג) לכל שבעה - ואם הפרישו ליום אחד אינו אסור אלא ליום א' בלבד עד הלילה:
ס״ק דאף בשמיני
(ד) אף בשמיני - דהוא ספק שביעי. והנה הט"ז העלה דאם נפסל יש להקל בשמיני אבל בקרבן נתנאל חולק עליו וכ"כ בחידושי הריטב"א להחמיר:
ס״ק הואפילו חל להיות וכו'
(ה) ואפילו חל להיות וכו' - ולא אסרינן ליה מטעם הכנה כיון שכבר היה בעולם ולא נעשה בו מעשה:
ס״ק וויש אוסרים
(ו) ויש אוסרים - ס"ל דגם בזה שייך הכנה כיון שהיה אסור ביומו ועיין בא"ר שכתב דלעת הצורך יש להקל שרוב פוסקים התירו:
הפריש שבעה אתרוגים לז' ימים כל אחד יוצא בו ואוכלו זלמחר אבל ביומו אסור שהוקצה לכל אותו היום:
ס״ק זלמחר
(ז) למחר - לאו דוקא וה"ה בלילה מותר ובשיטת ריב"ב מסתפק איך דינו לענין ביה"ש: