בחול המועד מוציאין ס"ת וקורים בו אארבעה בקרבנות החג של פרשת פנחס וביום ראשון של חולו של מועד קורא כהן וביום השני ולוי וביום השלישי בוישראל חוזר וקורא וביום השלישי והרביעי קורא גספיקא דיומא וביום השני וביום השלישי ועל דרך זה קורים בשאר הימים: הגה וי"א ששנים הדראשונים קורין בספיקא דיומא והשלישי קורא ביום המחרת והד' חוזר וקורא כהל ספיקא דיומא דהיינו מה שקראו שנים הראשונים וכן אנו נוהגין וביום הז' הכהן קורא ביום החמישי לוי ביום הששי ישראל ביום השביעי ווהרביעי קורא ביום הששי ויום השביעי וכן אנו נוהגין [רש"י בשם רבותיו ומהרי"ו ומנהגים] ובארץ ישראל שאין שם ספיקא דיומא אין קורים בכל יום אלא קרבן היום בלבד כי ביום ב' הוא א' לחולו של מועד קורא כהן וביום השני והג' העולים אחריו חוזרים וקורים אותה פרשה עצמה ועל דרך זה בכל יום משאר הימים:
ס״ק אארבעה בקרבנות החג
(א) ארבעה בקרבנות החג - ואומרים ח"ק אחר הד':
ס״ק בוישראל חוזר וקורא וביום השלישי
(ב) וישראל חוזר וקורא וביום השלישי - ולא ס"ל כדעה שניה שיקרא וביום הרביעי כי היא שלא מענינו של יום שאם תמנה מיום ראשון של יו"ט הוא יום שלישי ואם תמנה מיום שני של יו"ט הוא יום שני:
ס״ק גספיקא דיומא
(ג) ספיקא דיומא - אבל ביום השני של יו"ט אף דאנו עושין אותו ליו"ט ג"כ משום ספיקא דיומא אין קורין בו וביום השני דגנאי לקרות ליו"ט ספק חול:
ס״ק דהראשונים
(ד) הראשונים - ואם קרא הלוי ביום השלישי וביום הרביעי יקרא להשלישי וביום החמישי והרביעי יקרא ביום השני וביום השלישי:
ס״ק הכל ספיקא דיומא
(ה) כל ספיקא דיומא - עיין לעיל בסימן קל"ז במ"ב סקי"א:
ס״ק ווהרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי
(ו) והרביעי קורא ביום הששי וביום השביעי - וכן בתפילה בקרבנות המוספין בחוה"מ מזכירין ג"כ ספיקא דיומא דהיינו ביום א' דחוה"מ אומרים וביום השני פרים שנים עשר וגו' וביום השלישי פרים עשתי עשר וגו' וסימן שלא תטעה לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד (טור) וצריך לומר ומנחתם בין יום השני ליום השלישי וכן בכל יום צריך לומר ומנחתם על כל יום בפני עצמו ודלא כהטועין שאין אומרים רק פ"א ומנחתם במוסף בחול את מוסף ובשבת מוספי [פמ"ג] סדר הושענות בשני יו"ט אומרים למען אמתך אבן שתיה ובחוה"מ אערוך שועי אל למושעות אדון המושיע ובשבת אום נצורה. ואם חל יום א' דסוכות בשבת אומר ביום ב' למען אמיתך וביום א' דחוה"מ אערוך שועי וביום ב' דחוה"מ אבן שתיה וביום ג' דחוה"מ אל למושעות וביום ד' דחוה"מ אדון המושיע ואום אני חומה נדחה לגמרי. ואם חל יום ששי בשבת אז אומרים ע"ז הסדר למען אמיתך אבן שתיה אערוך שועי אום אני חומה אל למושעות אום נצורה והפיוט אדון המושיע נדחה. והטעם לזה הסדר עיין במחה"ש:
שבת של חולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבא בעבודה ובמוסף אומר אתה בחרתנו ומפני חטאינו את יום המנוח הזה ואת יום חג הסוכות הזה וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים: הגה ונוהגין לומר קהלת בשבת של חול המועד או בשמיני עצרת אם איקלע בשבת [מהרי"ל] [זוע"ל סי' ת"צ]:
ס״ק זוע"ל סי' ת"צ
(ז) וע"ל סי' ת"צ - שם מבואר לענין אם יש לברך עליהם וע"ש במ"ב סקי"ט:
מוציאין שני ספרים באחד קורין ראה חאתה אומר אלי טומפטיר קורא קרבנו' של ספיקא דיומא ומפטיר ביחזקאל יביום בוא גוג:
ס״ק חאתה אומר אלי
(ח) אתה אומר אלי - שיש בה ענין סוכה:
ס״ק טומפטיר קורא וכו'
(ט) ומפטיר קורא וכו' - וחותם בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים וכן מזכיר של סוכות באמצע הברכה כמו ביו"ט ראשון של סוכות [פמ"ג בסימן ת"צ]:
ס״ק יביום בוא גוג
(י) ביום בוא גוג - לפי שלעתיד תהיה מלחמת גוג ומגוג בתשרי: