ס״ק אוהתחתונה פסולה

(א) והתחתונה פסולה - דכתיב בסוכת חסר וי"ו בין כ"ף לתי"ו לשון יחיד ובזה הוא יושב תחת שני סככין:

ס״ק בשיכולה התחתונה לקבל וכו'

(ב) שיכולה התחתונה לקבל וכו' - ר"ל שחזקה לקבל הכרים וכסתות שאדם מניחן כדי לישן עליהן ואדם יושב שם ואוכל סעודתו אז היא נקראת בשם סוכה וממילא מיפסלא התחתונה משום סוכה תחת סוכה:

ס״ק גואפילו ע"י הדחק

(ג) ואפילו ע"י הדחק - ר"ל שהגג של תחתונה שהיא קרקעיתה של העליונה מתנענעה כשמשתמשין שם:

ס״ק דויש ביניהם י"ט

(ד) ויש ביניהם י"ט - היינו בין סככה של העליונה לקרקעיתה דזהו שיעור הפחות בכל סוכה להכשירה ועי"ז נוכל לקרוא הסוכה שתחתיה בשם סוכה תחת סוכה:

ס״ק ההתחתונה כשירה

(ה) התחתונה כשירה - אבל העליונה פסולה דלא חזיא אפילו לדירת עראי:

ס״ק וכהלכתה

(ו) כהלכתה - דהיינו שהיתה צילתה מרובה מחמתה:

ס״ק זאפילו וכו'

(ז) אפילו וכו' - ואפילו אם העליונה היתה ג"כ צילתה מרובה מחמתה לא מקרי סוכה תחת סוכה כיון שהעליונה אין לה הכשר סוכה [ואם העליונה חמתה מרובה מצילתה אז אפילו התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה דסכך של עליונה כמאן דליתא דמיא]:

ס״ק חאם העליונה למעלה מכ'

(ח) אם העליונה למעלה מכ' - ולא אמרינן מה שכנגד סכך הפסול נחשב כאלו אינו כיון שבעצם אין הסכך הזה סכך פסול אלא שהוא למעלה מעשרים לא מיקרי סכך פסול לפסול כנגדו:

ס״ק טומתכשרת ע"י סכך ומתכשרת ע"י סכך העליונה

(ט) ומתכשרת ע"י סכך ומתכשרת ע"י סכך העליונה - דהיינו שע"י שניהם היתה צילתה מרובה מחמתה וכשרה התחתונה ואם היתה העליונה בעצמה צילתה מרובה מחמתה אף העליונה כשרה:

ס״ק יבראש העגלה

(י) בראש העגלה - אף דמטלטלה ולא קביעא. וע"כ הסוחרים יכולים לעשות סוכה בעגלות שלהם שקורין ביידי"ל ובלבד שיהא בתוכה גבוה י"ט ורוחב ז"ט בלא הגלגלים [ח"א]. אכן צריך שיקשרנה שם בחוזק שתהיה יכולה לעמוד ברוח המצויה בארץ:

ס״ק יאאו בראש הספינה

(יא) או בראש הספינה - הוא מקום גבהו של ספינה והוא גבוה מאוד והרוח שולטת שם ועוקרתה:

ס״ק יבאם אינה יכולה וכו'

(יב) אם אינה יכולה וכו' - ר"ל שלא קשרה בחוזק כלל שאיזה רוח שיבוא יעקרנה פסולה דאפילו דירת עראי לא הויא:

ס״ק יגאפילו אם אינה יכולה לעמוד וכו'

(יג) אפילו אם אינה יכולה לעמוד וכו' - דרוח מצויה דים הוא כרוח שאינה מצויה דיבשה:

ס״ק ידכשרה

(יד) כשרה - דעכ"פ מכלל דירת עראי לא נפקא. ואפילו בשעה שהולכת על הים:

ס״ק טובראש הגמל

(טו) בראש הגמל - היינו שעשה שם הדפנות בין חטוטרותיה וסיכך על גבן:

ס״ק טזבראש האילן

(טז) בראש האילן - תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך:

ס״ק יזואין עולין לה

(יז) ואין עולין לה - מפני שאסור להשתמש ביו"ט בבע"ח ובמחובר כמ"ש ריש סימן של"ו. ואפילו אם הסוכה היא על הארץ אלא שהקנים של הסכך מסומכין על האילן אסור לעלות לה בשבת ויו"ט גזירה שמא ישתמש בהסכך שיניח שם חפציו או יתלה בו שום דבר ונמצא משתמש על ידי האילן ואפשר דדוקא בימים הראשונים שהיו רגילין להשתמש בסכך להניח ולתלות שם חפציהם אבל עכשיו שאין רגילין בכך אין חוששין לכך ומותר לעלות לתוכה אף בשבת ויו"ט ומ"מ לכתחלה אין לסמוך את הסכך על האילן שאין מעמידין את הסכך לכתחלה אלא בדבר הראוי לסיכוך כמ"ש בסימן תרכ"ט ע"ש הטעם. ואם נעץ קונדסין באילן וסמך הסכך עליהן שרי אף לכתחלה:

ס״ק יחביו"ט

(יח) ביו"ט - ואם עבר ועלה ביו"ט יצא ידי חובתו ועיין בפמ"ג שמסופק אם אין לו ביו"ט רק סוכה ע"ג בהמה או אילן אם מותר לו לכתחלה לעלות ע"ש ובבכורי יעקב מסיק דאסור דחכמים פטרוהו ע"ש:

ס״ק יטמקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר

(יט) מקצתה על האילן ומקצתה בדבר אחר - היינו שעשה מקצת קרקעית סוכתו ומקצת דפנותיה על ראש האילן ומקצת קרקעיתה ומקצת דפנותיה על דבר אחר וסיכך על הדפנות אם היא עשויה בענין שאם ינטל האילן תשאר היא עומדת על הדבר אחר ולא תפול וכו':

ס״ק כעולין לה ביו"ט

(כ) עולין לה ביו"ט - היינו בסולם שלא על דרך האילן:

ס״ק כאאין עולין לה ביו"ט

(כא) אין עולין לה ביו"ט - דכיון שסמיכתה על האילן נמצא כשנכנס לתוכה משתמש באילן: