יום הכפורים אלילו כיומו לכל דבר ומה הם הדברים האסורים בו במלאכה אכילה ושתיה רחיצה סיכה נעילת הסנדל תשמיש המטה גואין חיוב כרת אלא על מלאכה ואכילה ושתיה:
ס״ק אלילו כיומו
(א) לילו כיומו - דכתיב מערב עד ערב:
ס״ק במלאכה אכילה וכו'
(ב) מלאכה אכילה וכו' - בגמרא ילפינן להו מכמה קראי דכל הני נקרא עינוי וממילא כולהו בכלל ועניתם את נפשותיכם:
ס״ק גואין חיוב כרת אלא וכו'
(ג) ואין חיוב כרת אלא וכו' - אבל אינך אין בהם אלא איסורא גרידא מ"מ יש אומרים שהוא מן התורה דהא ילפינן להו בש"ס מקראי וי"א שאינן אלא מדרבנן וקראי אסמכתא בעלמא נינהו ונ"מ לענין איזה ספק ולמעשה ראוי להחמיר:
כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביום הכפורים כן דאלא שבשבת זדונו בסקילה ויום הכפורים זדונו בכרת וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום הכפורים הוהתירו לקנב ירק וולפצוע אגוזים זמן המנחה ולמעלה חכשחל בחול טוהאידנא נהגו לאסור: הגה אם נפלה דליקה ביה"כ מותר להציל סעודה אחת ליצורך לילה כמו שמציל בשבת ליאסעודת מנחה (ר"ן פרק כל כתבי) וכבר נתבאר סימן של"ד כיצד נוהגים בזמן הזה בדליקה בשבת וה"ה ביוה"כ ונהגו שהתינוקות מיבשחקים באגוזים (אגודה ומהרי"ל) ואין למחות בידם אפי' קודם מנחה ונשתרבב המנהג מדין הפצעת אגוזים הנזכר (ד"ע):
ס״ק דאלא שבשבת זדונו וכו'
(ד) אלא שבשבת זדונו וכו' - וגם האידנא דאינו נוהג ד"נ מ"מ נ"מ לענין קים ליה בדרבה מיניה דהחובל בחבירו בשבת כיון דהיה מחויב מיתה בידי אדם פטור מתשלומין ואפילו בחובל בשוגג וכדמבואר בחו"מ סימן תכ"ט משא"כ ביוה"כ שאין בו רק כרת:
ס״ק הוהתירו לקנב ירק
(ה) והתירו לקנב ירק - יש שפירשו דהאי קניבה הוא שנותק או מחתך העלים מן הקלחים התלושין כדי להשוותן שיהיו מוכנים לחתכן בערב ואע"ג דקטרח בשביל ערב שהוא חול התירו כדי שלא יצטרך לתקן הכל בערב ותהא נפשו עגומה עליו ויש שפירשו דקניבה הוא הדחת הירק לצורך ערב ושרי ג"כ מטעם הנ"ל:
ס״ק וולפצוע אגוזים
(ו) ולפצוע אגוזים - כדי שיהיו מוכנים לצורך סעודת ערב ולא יצטרך לטרוח בהם לאחר התענית:
ס״ק זמן המנחה ולמעלה
(ז) מן המנחה ולמעלה - ר"ל מנחה קטנה שהוא סמוך לערב והוא שעה שדרך בני אדם לתקן מאכלם בחול וניכר שלצורך לילה הוא עושה אבל קודם המנחה אסור שנראה כמתקן לצורך היום:
ס״ק חכשחל בחול
(ח) כשחל בחול - אבל כשחל יוה"כ בשבת לא התירו כדי שלא יבא לעשות כן בכל שבתות השנה להכין ביום לצורך הלילה:
ס״ק טוהאידנא נהגו לאסור
(ט) והאידנא נהגו לאסור - לפי שבדורות האחרונים התחילו לקלקל ולמהר לעשות דברים אלו קודם המנחה לפיכך בטלו להיתר דקניבת ירק ופציעת אגוזים לגמרי:
ס״ק ילצורך לילה
(י) לצורך לילה - שלאחר יוה"כ כדי שלא יצטרכו להתענות עוד כשלא יהיה להם מה לאכול:
ס״ק יאלסעודת מנחה
(יא) לסעודת מנחה - ר"ל אפילו נפלה דליקה בצהרים אחר שאכלו סעודת שחרית וכנ"ל בסימן של"ד:
ס״ק יבמשחקים באגוזים
(יב) משחקים באגוזים - ודוקא על השלחן ולא ע"ג קרקע דאתו לאשוויי גומות כמ"ש סימן של"ח [מ"א]: