איתפללו הצבור בלחש תפלת מוסף ט' ברכות ושליח צבור יתפלל גם כן עמהם בלחש:
ס״ק איתפללו הצבור וכו' ט' ברכות
(א) יתפללו הצבור וכו' ט' ברכות - לאפוקי מאיזה פוסקים שסוברין שבלחש לא יתפללו רק ז' ברכות כמו בשחרית. מקום שנוהגין שהקהל מתפללין עם הש"ץ בשוה והש"ץ תוקע וטעה אסור לשוח באמצע ולגעור בו דכבר יצאו בתקיעות דמיושב ואף אם לא שמעו התקיעות דמיושב יחזרו ויתקעו אחר התפלה אותו סימן שטעה ודיו:
המנהג פשוט בכל בני ספרד בשאין מזכירין פסוקי קרבן מוסף כלל: הגה והמנהג הפשוט באשכנז ובגלילות אלו לומר פסוקי מוסף ראש השנה ואין אומרים פגסוקי מוסף ראש חודש אלא אומרים מלבד עולת החודש ומנחתה ועולת התמיד ומנחתה וכו' ודשני שעירים לכפר ושני תמידים כהלכתם (טור) והאומרים ג"כ מוספי יום הזכרון: (ר"ן סוף ר"ה ורבי' ירוחם וכל בו):
ס״ק בשאין מזכירין וכו'
(ב) שאין מזכירין וכו' - שאין לומר פסוקי מוסף אלא בשבת ור"ח דרגילי בהו ולא אתי למיטעי אבל בשאר מועדים דלא רגילי בהו אתי למיטעי לכך אין מזכירין אותן אלא אומרים ככתוב בתורתך וכו':
ס״ק גוא"א פסוקי מוסף ר"ח
(ג) וא"א פסוקי מוסף ר"ח - ואפילו בבקר אצל פרשיות הקרבנות א"א אותו והטעם בכ"ז כדי שלא יאמרו יום ב' דר"ח עיקר כמו בשאר ר"ח [ובאמת אינו כן דחודש אלול לעולם אינו מעובר] ועוד טעם שלא לתת ליום זה מעלה מצד שהוא ר"ח שהרי יש לו מעלה גדולה מזו מצד ר"ה ור"ח נכלל במה שאומרים זכרון דקאי גם על ר"ח וכתיב ביום הכסא זהו ר"ה שהחדש מתכסה בו:
ס״ק דושני שעירים לכפר
(ד) ושני שעירים לכפר - היינו השעיר שהוא לחטאת והשעיר של ר"ח:
ס״ק הואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון
(ה) ואומרים ג"כ מוספי יום הזכרון - לכלול גם ר"ח ואע"ג שהמחבר כתב זה בעצמו בס"ג כתבו הרמ"א פה להודיענו דאף למנהגנו שאומרים הפסוקים יאמר מוספי:
צריך לומר את מוספי יום הזכרון כדי לכלול גם מוסף ר"ח ווגם ביום שני יאמר את מוספי:
ס״ק ווגם ביום שני וכו'
(ו) וגם ביום שני וכו' - ר"ל אע"ג דבחודש תשרי היום ראשון הוא העיקר שמונין בו למועדים אפ"ה אומרים מוספי כדי דלא לזלזולי ביה ובדיעבד אם אמר מוסף א"צ לחזור אבל ביום ראשון אם אמר מוסף חוזר:
זאומרים י' פסוקים של חמלכיות וי' של זכרונות וי' של שופרות בכל ברכה ג' מהם של תורה וג' של כתובים וג' של נביאים וא' של תורה טואם רצה להוסיף על אלו י' רשאי: מיהו אם לא התחיל בשום פסוק ירק אמר ובתורתך כתוב לאמר יאיצא (טור):
ס״ק זאומרים עשרה וכו'
(ז) אומרים עשרה וכו' - כנגד י' פסוקים של הללו אל בקדשו וכנגד עשרת הדברות וכנגד עשרה מאמרות שבהם נברא העולם [גמרא]:
ס״ק חמלכיות
(ח) מלכיות - לקבל עליו מלכות שמים וזכרונות שעי"ז יעלה זכרונינו לפניו לטובה ובמה בשופר [גמרא]:
ס״ק טואחד של תורה
(ט) ואחד של תורה - ואם השלים בנביא יצא [שם]:
ס״ק ירק אמר ובתורתך וכו'
(י) רק אמר ובתורתך וכו' - לשון זה לאו דוקא ור"ל שאומר ככתוב בתורתך ובזה נחשב כאלו הזכיר אותן הפסוקים בפיו:
ס״ק יאיצא
(יא) יצא - עיין במ"א דדוקא דיעבד אבל לכתחלה יש ליזהר לומר כולם. עוד כתב דצ"ל ג"כ וכ"כ בדברי קדשך וכן נאמר ע"י עבדיך הנביאים:
אין אומרים פסוק במלכיו' ולא בזכרונו' ולא בשופרו' של פורעניו' של ישראל וא"א פסוק זכרונו' של יחיד:
יש קוראים תגר על מה שנוהגים להשלים פסוקי שופרו' בפסוק וביום שמחתכם שאין מזכיר בו שופר אלא חצוצרו' והרא"ש והר"ן כתבו לקיים המנהג:
ועקידת יצחק היום לזרעו תזכור כך היא הנוסחא המפורסמת והמדקדקים לומר לזרע יעקב תזכור יבמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ואינו אלא טועה: הגה ואומרים עלינו ומלוך והש"ץ מוסיף אוחילה ושאר פיוטים כל מקום לפי מנהגו (טור):
ס״ק יבמשנה וכו'
(יב) משנה וכו' - דזרע יצחק ג"כ אין עשו בכללו ומ"מ יצא בדיעבד דאין זה משנה ממש וי"א דאדרבא יותר טוב לומר לזרעו של יעקב דבתפלה בעינן לפרושי טפי כל מה דאפשר וע"כ וע"כ ינקוט כ"א לפי מנהג מקומו דיש לכל אחד על מי לסמוך:
יגלא יתפלל ידביחיד תפלת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות טוהיום:
ס״ק יגלא יתפלל וכו'
(יג) לא יתפלל וכו' - יצוייר דין זה ביחיד שדר בישוב וא"א לו לילך למקום שיש מנין דבעיר אף אחר ג' שעות אין לו להתפלל ביחידי:
ס״ק ידביחיד וכו' עד אחר ג' שעות
(יד) ביחיד וכו' עד אחר ג' שעות - דבשלשה שעות ראשונות הקב"ה דן את עולמו ושמא יעיינו בדינו ביחוד ומי יצדק אבל כשהוא מתפלל בצבור הן אל כביר לא ימאס. ומה דנקט ר"ה אף דבכל יום הקב"ה דן עולמו בג' שעות ראשונות דשם אינו אלא לפקידה בעלמא לאותו יום אבל בר"ה הקב"ה דן לכל השנה ולפעמים לשנים רבות ודוקא תפלת מוסף שזמנו כל היום רגילים העולם לאחרו אחר ג' שעות אבל תפלת שחרית רגילין העולם להתפלל בבוקר בתוך ג' שעות ראשונות וע"כ כשהוא מתפלל באותו הזמן תקובל תפלתו בתוך תפלת הצבור ובמקומות שנוהגין להתפלל שחרית בהשכמה בתוך שעה ראשונה או שניה יצמצם אז להתפלל תפלתו ג"כ בתוך אותו הזמן [מ"א וש"א]:
ס״ק טוהיום
(טו) היום - וכן יזהר היחיד שלא יתקע תקיעת מצוה עד אחר ג' שעות על היום משום דיפקדו בדינו וכמו שכתבנו בסימן תקפ"ח סק"ב במ"ב: