ס״ק אוראוי להתענות

(א) וראוי להתענות - עיין בב"י שיש מהראשונים שמפקפקין ע"ז ולדעתם יש ליזהר שלא להתענות כשאירע איזה מהם בר"ח ויש שכתבו שדבר זה ניתקן בימי חכמי התלמוד ולכן בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו. ומ"מ מי שאינו רגיל להתענות תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ח"ו ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו תמיד איסור תענית [מ"א]:

ס״ק בבהם

(ב) בהם - ובס"ח סי' ר"ל כתב כשהלבנה לוקה יש להתענות [מ"א]:

ס״ק גוטוב שלא להשלים בר"ח

(ג) וטוב שלא להשלים בר"ח - משום דכתיב בספר תניא דאין להתענות בר"ח:

ס״ק דבעשרים וששה בו

(ד) בעשרים וששה בו - יש גורסים כ"ח ועיקר כטור [פמ"ג בשם א"ר]:

ס״ק הבעשרים ושמונה בו

(ה) בעשרים ושמונה בו - במגילת תענית כתוב בכ"ט:

ס״ק ובשמונה עשר בו כבה וכו'

(ו) בשמונה עשר בו כבה וכו' - יש גורסין בי"ז וראוי להחמיר בשניהם [א"ז]:

ס״ק זבשבעה עשר באלול וכו'

(ז) בשבעה עשר באלול וכו' - כפי גרסת הב"י בשם הקדמונים הוא שבעה באלול. ואף דבתורה משמע כפי מה שאמרו חז"ל שנשתרבב לשונם עד טבורם קודם לזה הזמן י"ל דלא מתו תיכף ונמשך מחלתם עד זה הזמן [ב"י]:

ס״ק חדבת הארץ

(ח) דבת הארץ - וקשה הא כתיב באבוד רשעים רנה ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שיקובל תשובתם ולכן מתענים [ב"י]:

ס״ק טבשביעי בו נגזרה וכו'

(ט) בשביעי בו נגזרה וכו' - ויש גורסין בששה [עיין בכל בו ובשכ"ג]:

ס״ק יהעגל

(י) העגל - קשה דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק שיהא העון שמור לדורות [מ"א]:

ס״ק יאבשבעה במרחשון עוורו וכו'

(יא) בשבעה במרחשון עוורו וכו' - במג"ת ובה"ג גרסו בששה במרחשון וכו':

ס״ק יבבעשרים ושמונה בכסליו וכו'

(יב) בעשרים ושמונה בכסליו וכו' - יש חלופי גרסאות בזה וע"כ אין כדאי להתענות בחנוכה עיין במ"א:

ס״ק יגלא נודע

(יג) לא נודע - ובסליחות שלנו איתא שמת עזרא הסופר:

ס״ק ידבחמשה בשבט וכו'

(יד) בחמשה בשבט וכו' - במגילת תענית גרסינן בשמנה בשבט:

ס״ק טובשבעה באדר וכו'

(טו) בשבעה באדר וכו' - ובשנה מעוברת יש דעות בין האחרונים ועיין בפ"ע וסוגין דעלמא להתענות בראשון:

ס״ק טזבכל ב' וה'

(טז) בכל ב' וה' - ומי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל בהם על דברים הללו ויש מתענים מבשר ויין בהם וגם בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה א"צ להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפלת ערבית. איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו ב"ב. כתב התניא ביום הששי פרשת חוקת נהגו היחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת. גם בשנת ת"ח נחרבו שני קהלות גדולות באותו היום. גם נוהגין להתענות כ' סיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטיה [מ"א] ועיין בשע"ת שהוא דוקא מבן י"ח לזכר ובת ט"ו לנקבה: