סעיף א׳
כשם שהצבור מתענים ומתפללים על צרתם אכך כל יחיד מתענה ומתפלל על צרתו כיצד היה לו חולה או תועה במדבר או חבוש בבי' האסורי' יש לו להתענו' ולבקש רחמים בתעניתו בולא יתענה בשבת ובמועד וחנוכה ופורים גוראש חודש:
ס״ק אכך כל יחיד מתענה וכו'
(א) כך כל יחיד מתענה וכו' - שכיון שהתענית הוא מדרכי התשובה והכנעה כל יחיד ויחיד מחוייב לחפש בדרכיו בעת צרתו ולשוב אל ד' [מגיד משנה וכתב הפמ"ג דמשמע מלשון זה דיש עליו חיוב להתענות וכן מצדד הב"ח ע"ש]:
ס״ק בולא יתענה וכו'
(ב) ולא יתענה וכו' - ואפילו קבל עליו ב' וה' של כל השנה ופגע בהם ימים אלו מפסיקין [מ"מ] ועיין לעיל סימן תקע"ב:
ס״ק גור"ח
(ג) ור"ח - ועיו"כ [לבוש]: