הלכתא בטלה אמגילת תעני' וכל הימים הכתובים בה במותר להתענו' בהם וכל שכן לפניהם ולאחריהם גחוץ מחנוכה ופורים שאסור להתענו' בהם בעצמם דאבל לפניהם ולאחריהם מותר וכן שבתות הוי"ט ור"ח מותרים לפניהם ולאחריהם: הגה מי שיש לו נישואין בוחנוכה אין לו להתענות אבל אם יש לו נישואין בזניסן מתענה בחיום חופתו אטפי' בראש חודש ניסן שהוא אחד מן הימים שמתענים בהם כדלקמן סוף סי' תק"פ (הגהות מנהגים ולקוטי מהר"ש):
ס״ק אמגילת תענית
(א) מגילת תענית - שם כתוב כמה ימים בשנה שנעשו בהם נסים לאבותינו ועשאום חכמים כיו"ט שלא להתענות בהם וגם לפניהם ולאחריהם אסרו בהם להתענות:
ס״ק במותר להתענות בהם
(ב) מותר להתענות בהם - מפני שבעונותינו ארעו בהם הרבה מאורעות ובטלום [לבוש]:
ס״ק גחוץ מחנוכה ופורים
(ג) חוץ מחנוכה ופורים - ר"ל שהם ג"כ מהימים הכתובים במגילת תענית ומפני הנסים הגדולים המפורסמים שנעשו בהם נשארו בחזקתם:
ס״ק דאבל לפניהם וכו'
(ד) אבל לפניהם וכו' - דלפניהם ולאחריהם לא חמירי משאר ימים הכתובים שם:
ס״ק הוימים טובים וכו'
(ה) וימים טובים וכו' - עיין לעיל בסימן תצ"ד ס"ג במ"ב סק"ו:
ס״ק ובחנוכה
(ו) בחנוכה - וכ"ש בפורים דהוא יום משתה ושמחה ועיין לקמן סימן תרצ"ו ס"ח ובמ"א שם:
ס״ק זבניסן מתענה
(ז) בניסן מתענה - דמה שזהירין שלא להתענות בניסן אינו אלא מנהג [ב"ח] ולפ"ז ה"ה ל"ג בעומר והימים שמר"ח סיון עד שבועות והימים שבין יוה"כ לסוכות אבל באסרו חג ובט"ו באב ובט"ו בשבט אינו מתענה כיון שהוזכר בגמרא [מ"א] ויש מקילין בכל הימים שא"א בהם תחנון:
ס״ק חביום חופתו
(ח) ביום חופתו - ואפילו אלמן שנשא אלמנה ג"כ צריכין שניהם להתענות. והטעם מפני שבאותו יום מוחלין להן על עונותיהן ויתודה על עונותיו באותו היום. ועוד טעם שמא יהיו שכורים בשעת קדושין:
ס״ק טואפילו בר"ח
(ט) ואפילו בר"ח - פירוש שאסור מדינא להתענות בר"ח מ"מ בר"ח ניסן יתענה מפני וכו' וה"ה בר"ח אב יש ג"כ להתענות מטעם זה אלא שלכתחלה אין נושאין בו וא"צ למיתב תענית לתעניתו המתענה בחדשים אלו דהא ברשות קעביד: