אהרואה ערי יהודה בבחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע [ואינו חייב לקרוע אלא גכשמגיע סמוך להם כמן הצופים לירושלים]: [ב"י]:
ס״ק אערי יהודה
(א) ערי יהודה - ולא ערי ישראל. דלא חשיבי כ"כ:
ס״ק בבחורבנן
(ב) בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן:
ס״ק גכשמגיע סמוך להם כמו וכו'
(ג) כשמגיע סמוך להם כמו וכו' - דרחוק יותר לא חשיבה ראיה כמו להלן [ב"י] ולפי מה שביארנו לקמיה דכמה פוסקים פליגי ע"ז וסוברין דאין שיעור לדבר אלא דממקום שרואה חייב לקרוע ה"ה בענינינו:
דהרואה את ירושלים בחרבנה אומר ציון היתה מדבר שממה וקורע וכשרואה הבית המקדש אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך בו אבותינו היתה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה ווקורע ומהיכן חייב לקרוע זמן הצופים ואח"כ כשיראה המקדש קורע חקרע אחר וכל קריעה טפח ואם בא דרך המדבר שאז רואה המקדש תחלה קורע על המקדש טפח ואח"כ כשיראה ירושלים מוסיף על קרע ראשון טכל שהוא:
ס״ק דהרואה ירושלים
(ד) הרואה ירושלים - יש שכתבו שמסתברא שיום שרואה אדם תחלה ירושלים בחורבנה שיאסור אותו היום כולו בבשר ויין:
ס״ק הבית המקדש
(ה) בית המקדש - והנכנס עתה למקום מקדש חייב כרת שכולנו טמאי מתים וקדושה הראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [מ"א] ועיין בליקוטי הלכות זבחים בפרק השוחט והמעלה מש"כ שם מענין זה:
ס״ק ווקורע
(ו) וקורע - עיין ב"ח שחייב להשתחות ולקרוע את בגדיו ולבכות ולהתאונן ולהתאבל על חורבן בהמ"ק ולקונן ולומר מזמור לאסף וכו' עד סוף וכשקורע מברך ואומר ברוך דיין אמת (אך בלי שם ומלכות) כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואתה צדיק על כל הבא עלינו וכו':
ס״ק זמן הצופים
(ז) מן הצופים - פי' דלא חשיב ראיה מריחוק מקום אלא משהגיע לצופים דהוא מקום סמוך לירושלים חשיב ראיה כ"כ ב"י אבל כמה פוסקים כתבו דצופים הוי פי' כל מקום סביב לירושלים שיכולין לראות משם. עוד כתבו דמשהגיע לצופים צריך לקרוע אע"פ שעדיין לא ראה אותה. כתב הא"ר כל שקרע וראה קצת אף שלא ראה בטוב כשיגיע א"צ לקרוע עוד הא לכתחלה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים:
ס״ק חקרע אחר
(ח) קרע אחר - וירחיק ג' אצבעות:
ס״ק טכל שהוא
(ט) כל שהוא - וא"צ טפח משום דעיקר מצות קריעה יצא בפעם ראשונה שהיא מן המקדש שקדושתה יותר מירושלים ונכללת בתוכה:
אם קרע על אחת מערי יהודה יאינו חוזר וקורע כשיראה שאר ערי יהודה חוץ מירושלים שחוזר וקורע עליה קרע אחר בפני עצמו ואם קרע על ירושלים תחלה יאאינו צריך לקרוע על שאר ערי יהודה:
ס״ק יאינו חוזר וקורע כשיראה וכו'
(י) אינו חוזר וקורע כשיראה וכו' - דכולהו חשובות כאחת ומ"מ צריך להוסיף על הקרע כל שהוא:
ס״ק יאא"צ לקרוע על שאר ערי יהודה
(יא) א"צ לקרוע על שאר ערי יהודה - היינו אפילו תוספת קרע בעלמא ג"כ א"צ:
כל הקרעים האלו יבבידו ומעומד וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה יגאת לבו ואינו ידמאחה קרעים אלו לעולם אבל רשאי טולשללן למללן ללקטן לתופרן כמין טזסולמות:
ס״ק יבבידו
(יב) בידו - ולא בכלי:
ס״ק יגאת לבו
(יג) את לבו - ולכן יקרע מצד שמאל כי הלב בשמאל:
ס״ק ידמאחה
(יד) מאחה - היינו תפירה מבפנים ואחרת עליה מבחוץ [טור] ורש"י פירש תפירה מיושרת:
ס״ק טולשללן
(טו) לשללן - למחר [כפתור ופרח פ"ו]:
ס״ק טזסולמות
(טז) סולמות - תפירות שאינן מיושרות:
יזהיה הולך ובא לירושלים הולך ובא תוך ל' יום אינו קורע קרע אחר ואם לאחר ל' יום חוזר וקורע [והוא הדין בערי יהודה ובמקדש]:
ס״ק יזהיה הולך ובא וכו'
(יז) היה הולך ובא וכו' - והרואה ירושלים תוך ל' יום אע"פ שלא קרע כגון שדר בתוכו א"צ לקרוע על ערי יהודה אם לא שיצא משם ובא לערי יהודה לאחר שלשים ומי שנולד בירושלים אפילו הגדיל א"צ לברך דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לברך דהא ראה אותן תוך ל' יום: