ס״ק איש לכוין

(א) יש לכוין - כי אחז"ל כל העונה איש"ר מברך בכל כחו קורעין לו גזר דינו ופירשו הראשונים דר"ל בכל כחו בכל כונתו ובכל איבריו דהיינו שיאמרנה בלב ונפש ולא רק כמוציא שפתיו ולבו בל עמו. גם יכוין לשמוע הקדיש מפי הש"ץ כדי שידע על מה הוא עונה איש"ר ואמן שאחר דאמירן בעלמא. וכ"ש שצריך ליזהר מאד ומאד שלא להשיח באמצע קדיש או קדושה וכדאיתא במסכת דרך ארץ דר' חמא אשכחיה לאליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו וכל המדבר באלו המקומות עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב [הובא בב"י סימן קכ"ה] וכתוב בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א"ל למה פניך מוריקות א"ל מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו וברכת מגן אבות וביתגדל. ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו וא"ל מפני מה אירע לך כך א"ל מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש. ואפי' להרהר בד"ת אסור בשעה שהחזן אומר קדיש מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש]. ואין חילוק בין קדיש על תנ"ך או אגדה או משניות [פמ"ג]:

(1) 'One should have intent' — for our Sages of blessed memory said: whoever responds 'Amen, yehei shemei rabba mevorach' with all his strength has his decreed sentence torn up. And the Rishonim explained that 'with all his strength' means with all his concentration and with all his limbs — that is, that he say it with heart and soul, and not merely mouthing it with his lips while his heart is not with him. He should also intend to hear the Kaddish from the mouth of the chazzan, so that he knows to what he is answering 'Amen, yehei shemei rabba' and the 'Amen' after 'da'amiran b'alma.' And all the more so must one be very, very careful not to talk in the middle of Kaddish or Kedushah, as it is stated in Tractate Derech Eretz, that Rabbi Chama found Eliyahu [accompanied by] several thousand camels laden with anger and wrath to repay these [who talk], and of everyone who talks in these places the verse says, 'yet you did not call upon Me, O Jacob' [cited in the Beit Yosef, siman 125]. And it is written in Sefer Chasidim: a story of a certain pious man who saw another pious man after his death, and his face was greenish; he said to him, 'Why is your face greenish?' He answered him: 'Because I used to talk while the chazzan was saying Vayechulu, and the blessing of Magen Avot, and Yisgadal.' And in Sefer Mateh Moshe, siman 411, he brought in the name of a Midrash that a certain sage appeared to his student in a dream, and the student saw that he had a blemish on his forehead; he said to him, 'Why did this happen to you?' He answered, 'Because I was not careful about talking while the chazzan was saying Kaddish.' And even to think about words of Torah (divrei Torah) is forbidden while the chazzan is saying Kaddish, because one must concentrate greatly on responding to the Kaddish [the Pri Chadash]. And there is no difference between Kaddish [recited] over Scripture (Tanach), or Aggadah, or Mishnayot [the Pri Megadim].

ס״ק בהקדיש

(ב) הקדיש - נוסח הקדיש יתגדל ויתקדש שהוסד ע"פ המקרא והתגדלתי והתקדשתי האמור (ביחזקאל ל״ח:כ״ג) לענין מלחמת גוג ומגוג שאז יתגדל שמו של הקב"ה דכתיב ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד. ויאמר הדלית דיתגדל ויתקדש בצירי כי הוא עברי ולא תרגום [עיין בב"י] ולא בשני שוואין כאלו התיו והגימל בשווא אלא הגימל בפתח. וידגיש הגימל דיתגדל דלא לישתמע יתקדל לשון עורף תרגום עורף קדל. ולא ידגיש ביותר הב' דיתברך. ויחתוך היטב הה' דויתהלל. די ברא ב' תיבות הן. אחר תיבות כרעותיה יפסיק קצת דתיבות אלו קאי אלמעלה על יתגדל. בזמן קריב ואמרו אמן נכון שיאמר הש"ץ בבת אחת ולא יפסיק ביניהם כי נוהגים שאין הקהל עונים אמן עד שיאמר הש"ץ אמן. אם הש"ץ מאריך הרבה בנגון של ואמרו אמן לא ימתינו עליו בעניית האמן. כשאומר העונה איש"ר יפסיק קצת בין אמן ליהא שמיה רבא וכה"ג בין אמן למודים כי תיבת אמן קאי עניה על הש"ץ ויהא שמיה רבא הוא מאמר בפני עצמו. יהא שמיה רבא וכו' הוא תרגום של יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים [ב"י וכפי' ר"י]. שמה בלי יוד גם בלי מפיק ה"א [ט"ז] ומדברי הפמ"ג משמע שטוב יותר לומר במפיק ה"א. מברך בקמץ תחת הבית ופתח תחת הריש. לעלם בקמץ תחת העין. ולעלמי בוי"ו. וצריך הש"ץ ג"כ לומר בלחש יהא שמיה רבא וכו' ולא יאמר עוד הפעם אמן רק יתחיל יהא שמיה וכו'. אח"כ יתחיל יתברך וכו' בקול רם ויש בו ח' לשונות של שבח כנגד ז' רקיעים והרקיע שעל גבי ראשי החיות ובתחלה אומר יתגדל ויתקדש שהם ב' לשונות של שבח שהם בס"ה עשרה לשונות של שבח כנגד עשרת הדברות. מן כל ברכתא ג' תיבות ובימים שכופלים הקדישים לעילא ולעילא אין לומר רק מכל ברכתא כדי שלא יהא בס"ה רק כ"ח תיבות:

(2) 'The Kaddish' — the wording of the Kaddish, 'Yisgadal v'yiskadash,' was instituted based on the verse 'v'hisgadilti v'hiskadishti' ('And I will magnify Myself and sanctify Myself') stated in Ezekiel 38:23, regarding the war of Gog and Magog, for then the Name of the Holy One, blessed be He, will be magnified, as it is written, 'On that day the Lord will be One and His Name One.' One should pronounce the 'dalet' of 'yisgadal v'yiskadash' with a tzeirei, since it is Hebrew and not Aramaic [see the Beit Yosef], and not with two sheva's, as though the 'tav' and the 'gimel' were vocalized with a sheva, but rather the 'gimel' with a patach. And one should give a dagesh to the 'gimel' of 'yisgadal,' so that it not sound like 'yiskadal,' which would suggest the word 'oref' (nape) — whose Aramaic translation is 'kdal.' And one should not put too strong a dagesh on the 'bet' of 'yisborach.' And one should articulate well the 'hei' of 'v'yishalal.' 'Di v'ra' are two [separate] words. After the word 'kir'utei' one should pause slightly, for these words refer back above to 'yisgadal.' 'Ba'agala uviz'man kariv, v'imru Amen' — it is proper that the chazzan say them together as one and not interrupt between them, since the custom is that the congregation does not answer 'Amen' until the chazzan says 'Amen.' If the chazzan draws out the melody of 'v'imru Amen' at great length, they need not wait for him before answering the 'Amen.' When the one responding says 'Amen, yehei shemei rabba,' he should pause slightly between 'Amen' and 'yehei shemei rabba,' and similarly between 'Amen' and 'Modim,' for the word 'Amen' is a response to the chazzan, whereas 'yehei shemei rabba' is a statement in its own right. 'Yehei shemei rabba,' etc., is the Aramaic translation of 'May His great Name be blessed forever and to all eternity' [the Beit Yosef, and according to the interpretation of the Ri]. 'Shemei' — without a yod, and also without a mapik in the 'hei' [the Taz]; though from the words of the Pri Megadim it appears that it is better to say it with a mapik in the 'hei.' 'Mevorach' — with a kamatz under the 'bet' and a patach under the 'reish.' 'L'alam' — with a kamatz under the 'ayin'; and 'ul'almei' — with a vav. And the chazzan too must say 'Yehei shemei rabba,' etc., quietly; and he should not say 'Amen' again, but rather begin 'Yehei shemei,' etc. Afterward he begins 'Yisborach,' etc., aloud; it contains eight expressions of praise, corresponding to the seven firmaments and the firmament that is above the heads of the Chayot (celestial beings). And at the beginning one says 'Yisgadal v'yiskadash,' which are two expressions of praise — so that there are ten expressions of praise in all, corresponding to the Ten Commandments. 'Min kol birchata' is three words; and on the days when the Kaddish is doubled with 'l'eila l'eila,' one should say only 'min kol birchata,' so that in total there will be only twenty-eight words.

ס״ק גולא יפסיק

(ג) ולא יפסיק - עיין בפמ"ג ומחצית השקל דהיינו שלא יפסיק בשתיקה ביניהם אבל אין צריך לומר בנשימה אחת:

(3) 'And one should not interrupt' — see the Pri Megadim and the Machatzit HaShekel: this means that one should not interrupt with silence between them, but one need not say them in a single breath.

ס״ק דלמברך

(ד) למברך - עיין במ"א ולפי דבריו גם בין יהא שמיה לרבא אין להפסיק:

(4) 'To mevorach' — see the Magen Avraham; and according to his words, one should also not interrupt between 'yehei shemei' and 'rabba.'

ס״ק הבקול רם

(ה) בקול רם - שעי"ז מתעורר הכוונה וע"י קול זה מתבטלי' גזירות קשות ומ"מ לא יתן קולות גדולות שיתלוצצו עליו בני אדם ויגרום להם חטא:

(5) 'Aloud' — for through this the concentration is aroused, and through this [raised] voice harsh decrees are nullified; nevertheless, one should not make very loud sounds, lest people mock him and he thereby cause them to sin.

ס״ק ולשמוע קדיש

(ו) לשמוע קדיש - שעניית איש"ר הוא מצוה גדולה מאד. איש"ר עדיף טפי מקדושה ומודים לכן בקהלות גדולות בעזרה שיש כמה מנינים כששומע שתיהם כאחד יענה איש"ר ומ"מ אם יש לפניו שתי בתי כנסיות באחד מגיעים לקדיש שאחר שמ"ע ובאחד מגיעים לקדושה ילך ויענה קדושה כי שם ישמע ג"כ הקדיש שלאחר שמ"ע. אסור להפסיק באמצע איש"ר כששומע קדושה ולהיפך צ"ע [ח"א]:

(6) 'To hear Kaddish' — for responding 'Amen, yehei shemei rabba' is a very great mitzvah. 'Yehei shemei rabba' takes precedence over Kedushah and Modim; therefore, in large congregations in a courtyard where there are several minyanim, when one hears both at once he should answer 'yehei shemei rabba.' Nevertheless, if there are two synagogues before him — in one they are reaching the Kaddish that follows the Shemoneh Esrei, and in the other they are reaching the Kedushah — he should go and answer Kedushah, since there he will also hear the Kaddish that follows the Shemoneh Esrei. It is forbidden to interrupt in the middle of 'yehei shemei rabba' in order to hear Kedushah; and the reverse case requires further study [the Chayei Adam].

ס״ק זויש לעמוד

(ז) ויש לעמוד - עד אחר שיסיים איש"ר וי"א שיש לעמוד עד אמן שלאחר יתברך וכו' ואמרו אמן:

(7) 'One should stand' — until after he has finished 'yehei shemei rabba'; and some say that one should stand until the 'Amen' that follows 'Yisborach,' etc., 'v'imru Amen.'

ס״ק חדבר וכו'

(ח) דבר וכו' - וי"א שא"צ לעמוד אלא שכל קדיש שתופסו מעומד כגון לאחר הלל לא ישב עד שיענה אמן יש"ר ויש לחוש לדברי המחמירים ויש ללמוד ק"ו מעגלון מלך מואב שהיה נכרי וקם מעצמו מעל כסאו לדבר ד' כ"ש אנחנו עמו. ובכונות איתא שהאריז"ל היה נוהג בכל הקדישים שלאחר עמידה דשחרית מנחה ערבית היה נשאר עומד ובשל תתקבל ושל חזרת ס"ת היה עונה ואח"כ היה יושב ובקדיש ערבית של שבת להנוהגין לומר קדיש קודם ברכו ג"כ י"א שיש לעמוד:

(8) 'Matter, etc.' — and some say that one need not stand; rather, for any Kaddish that catches one already standing — such as after Hallel — he should not sit down until he answers 'Amen, yehei shemei rabba.' And one should be concerned for the words of those who are stringent; and one may learn a fortiori (kal vachomer) from Eglon king of Moav, who was a gentile and yet rose on his own from his throne for the word of God — all the more so we, His people. And in the [Sha'ar] HaKavanot it is stated that the Arizal's practice, for all the Kaddishim that follow the Amidah of Shacharit, Minchah, and Maariv, was to remain standing; and for the one containing 'Tiskabel' and that of the returning of the Torah scroll he would respond and afterward sit; and for the Maariv Kaddish of Shabbat, according to those who have the custom to say Kaddish before Barchu, some say too that one should stand.

ס״ק טעונה עמהם

(ט) עונה עמהם - אפילו אם בא בעת גמר עניית אמן יש"ר דהיינו שאומרים מברך וכדומה אפ"ה יאמר יהא שמיה רבא וכו' ולא יאמר אמן דאמן קאי על יתגדל דש"ץ אבל יש"ר שבח באפי נפשיה הוא וכן לענין קדושה אם בא קודם שהשלימו מותר לאמור עמהם ואם בא בעת שרוב הצבור אומרים איש"ר יאמר ג"כ עמהם איש"ר אם יכול אז לכוין דעתו בעניית האמן שיתבונן על מה הוא עונה. [כנלע"ד כוונת המ"א סק"ה ועיין בלבש"ר]:

(9) 'He answers with them' — even if he arrives when the response of 'Amen, yehei shemei rabba' is being concluded — that is, when they are saying 'mevorach' and the like — even so he should say 'Yehei shemei rabba,' etc., and not say 'Amen,' for 'Amen' refers to the chazzan's 'Yisgadal,' whereas 'yehei shemei rabba' is a praise in its own right. And likewise regarding Kedushah: if he arrives before they have finished, he may say it with them. And if he arrives when most of the congregation are saying 'yehei shemei rabba,' he too should say 'yehei shemei rabba' with them, provided he is then able to direct his mind in answering the 'Amen,' to reflect upon what he is answering. [So it appears to me to be the intent of the Magen Avraham in his se'if katan 5; and see the לבש"ר.]

ס״ק יוכשמתחיל

(י) וכשמתחיל - כלומר קודם שהתחיל דבשעה שאומר החזן יתגדל צריך לשמוע ולשתוק כמבואר בריש סימן קכ"ה דצריך להאזין ולהבין מה שאומר הש"ץ וגם שידע אח"כ על מה עונה אמן:

(10) 'And when he begins' — that is to say, before he has begun; for while the chazzan is saying 'Yisgadal' one must listen and be silent, as is explained at the beginning of siman 125, that one must give ear and understand what the chazzan is saying, and also so that he will afterward know to what he is answering 'Amen.'

ס״ק יאועתה יגדל

(יא) ועתה יגדל - והאר"י ז"ל לא היה רוצה שיאמרו וכמעט היה מגמגם ואומר שאינו מהתיקונים. ולכן אין לאומרו בין ישתבח ליוצר או בקדיש דערבית שהוא בין גאולה לתפלה ובכל מקום שאסור להפסיק:

(11) 'And now, may [the strength] be great' — the Arizal, of blessed memory, did not want it said, and he would almost stammer over it, saying that it is not among the [proper] tikkunim (mystical rectifications). Therefore one should not say it between Yishtabach and Yotzer, nor at the Maariv Kaddish, which comes between [the blessing of] redemption and the Amidah (tefillah), nor in any place where it is forbidden to interrupt.

ס״ק יבאחר יתברך

(יב) אחר יתברך - אבל אחר יתגדל ויתקדש שמיה רבא המנהג לענות אמן [ופלא על השו"ע שלא העתיק האמן הזה אשר הוא מבואר ברמב"ם והעתיקו בבית יוסף]:

(12) 'After Yisborach' — but after 'Yisgadal v'yiskadash shemei rabba' the custom is to answer 'Amen' [and it is astonishing that the Shulchan Aruch did not record this 'Amen,' which is stated explicitly in the Rambam and which he himself recorded in the Beit Yosef].

ס״ק יגאחר בריך הוא

(יג) אחר בריך הוא - יש שטועים שבשעה שהש"ץ אומר בריך הוא עונים גם הם תיבות אלו בריך הוא לעילא וזה ודאי חירוף הוא דמשמע דמתברך רק לעילא ולא לתתאה ח"ו אלא יש להם לומר גם מכל ברכתא או שיאמרו רק בריך הוא כמנהגנו:

(13) 'After Brich Hu' — some err in that, when the chazzan says 'Brich Hu,' they too respond these words, 'Brich Hu l'eila,' and this is surely a disgrace, for it implies that He is blessed only above and not below, God forbid; rather, they should say also 'min kol birchata,' or should say only 'Brich Hu,' as is our custom.

ס״ק ידולא יפסיק

(יד) ולא יפסיק - עיין בשע"ת שהביא דמספר הכונות מוכח להיפך דתיבת בריך הוא מחובר אל תיבת דקודשא ואח"כ יש הפסק קצת כמו אתנחתא ושוב מתחיל לעילא וכו' כלומר שיתברך וישתבח שמו של הקב"ה לעילא וכו' וכן הסכים בביאור הגר"א:

(14) 'And one should not interrupt' — see the Sha'arei Teshuvah, who brought that from the Sefer HaKavanot the opposite is proven: that the word 'Brich Hu' is joined to the word 'd'Kudsha,' and afterward there is a slight pause, like an etnachta, and then one begins anew 'l'eila,' etc. — that is to say, may the Name of the Holy One, blessed be He, be blessed and praised above, etc.; and so the Vilna Gaon agreed in his commentary.

ס״ק טועלמיא ליתברך

(טו) עלמיא ליתברך - משמע בב"י דצ"ל כל הנוסח של יתברך עד דאמירן בעלמא כ"ח תיבות ועיין במ"א שמסיק דמנהג קדמונים עיקר שלא לומר רק עד יתברך ומשם והלאה ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ ושומע כעונה. ובביאור הגר"א כתב שלא לומר רק עד תיבת עלמיא בלבד כי כאן הוא סיום השבח של אמן יהא שמיה רבא ומיתברך ולהלן מתחיל פרק אחר ואין לערבם בבת אחת ונראה שאם יאמרם בשתי נשימות גם להגר"א שרי. ובעיקר הענין יש מקומות חלוקין במנהגן בזה. ועכ"פ אם הוא עומד במקום שאין רשאי להפסיק יזהר בזה שלא יאמר רק עד עלמיא [ח"א]:

(15) 'Olmaya to yisborach' — it appears from the Beit Yosef that one should say the entire text of 'Yisborach' up to 'da'amiran b'alma' — twenty-eight words; but see the Magen Avraham, who concludes that the practice of the early authorities is the primary one — to say only up to 'Yisborach,' and from there onward to be silent and to direct one's attention to what the chazzan is saying, for one who hears is as one who responds. And in the Vilna Gaon's commentary he wrote to say only up to the word 'olmaya' alone, for here is the conclusion of the praise of 'Amen, yehei shemei rabba' and of 'Yisborach,' and beyond that begins another section, and one should not mix them together as one; and it appears that if he says them in two separate breaths it is permitted even according to the Vilna Gaon. And as for the essence of the matter, there are places that differ in their custom regarding this. In any case, if he is standing at a place where he is not permitted to interrupt, he should be careful in this to say only up to 'olmaya' [the Chayei Adam].