מת המוטל לקברו אם הוא בי"ט א' א(לא יתעסקו בו ישראל בואפי' יסריח ואי אפשר בעממין גאבל) יתעסקו בו עממין אפי' מת בו ביום (דוע"ל סי' ד"ש) הואפי' יכולין להשהותו עד למחר שלא יסריח ווכל זה בעשיית (קבר) וארון זותכריכין חאבל להלבישו טולהחם לו מים לטהרו יולהוציאו יאולשומו בקבר יבמותר ע"י ישראל: הגה וטוב ליזהר לטהרו עיג"י קש על גב עור או נסר ולא ע"י סדינים שידלא יבא לידי סחיטה (תה"ד סימן פ"ב):
מת בי"ט ראשון טואסור להלינו עד יו"ט שני טזכדי שיתעסקו בו ישראל:
בשבת וביום הכיפורים לא יתעסקו בו כלל אפי' ע"י עממין יזאפילו להוציאו על ידיהם ולהניחו בכוך (פי' בחפירה) העשויה מאתמול:
בי"ט שני יתעסקו בו ישראל אפי' ביום שני של ראש השנה ואפי' לא אשתהי יחאפילו לחתוך לו הדס מהמחובר יטולעשות לו תכריכין כוארון כאולחצוב לו קבר ולחמם לו מים לטהרו ולגזוז לו שערו כבואם אין באותו העיר מקום קברות לישראל מוליכין אותו לעיר אחרת שיש בה שכונת קברות אפי' חוץ לתחום כגומשכירין לו ספינה להוליכו ממקום למקום דיום טוב שני לגבי מת כדכחול שוויה רבנן ואפילו אפשר בעממין יתעסקו בו ישראל: הגה אבל באשכנז ובמדינות אלו אין נוהגים כן אכהלא כל היכא דאפשר בעממין עושין הקבר והארון ותכריכין ע"י עממין ושאר הדברים עושים ישראלים ככומו ביו"ט ראשון אבל אם לא אפשר בעממין מותר לעשות הכל ע"י ישראלים (מרדכי הל' אבל ותה"ד סי' פ"ב) חכזוץ מן הכיפה שבונים על הקבר שאין בונין אותה בי"ט: הגה אכחבל מותר לכסותו בעפר כדרכו בחול (ב"י) ודלא כיש מחמירין כן נ"ל בד"א כשרוצים לקברו בו ביום אכטבל אם אין רוצים לקברו בו ביום אין עושין לו שום דבר איסור מלאכה אפי' ע"י עכו"ם אלבל טלטול מותר: (ודין קריאת שמע ותפילה אם מת לו מת בי"ט ראשון או בשני ע"ל סי' ע"א סעיף ב' ולקמן סי' תקמ"ח בסעיף ה'):
מותר ללוות המת ביו"ט ראשון לגתוך התחום ובי"ט שני אפילו לדחוץ לתחום להוחוזרין למקומם בו ביום לווכן מותר להחזיר כלי הקבורה שהוליכו עמהם חוץ לתחום:
המלוים את המת לזאסורים לרכוב על בהמה אפילו בי"ט שני לחואפילו האבלים אבל הקוברים שצריכים לקברו אם אי אפשר לטמתירים להם בי"ט שני לרכוב מעל גבי בהמה:
אם נודע לבני עיר אחת שישראל מת רחוק משם ד' או חמשה ימים מאולא ניתן לקבורה אע"פ שלא יוכלו להגיע לו עד לאחר המועד מותר לצאת לדרך בי"ט שני כדי מבלמהר קבורתו: הגה ומגמותר להביא מת בי"ט שני מחוץ לתחום לתוך העיר לקברו בקברות ישראל אף ע"פ שהיה אפשר לקברו במקומו: (ב"י בשם תשובת רשב"א):
מדתינוק שמת בתוך שלשים מהאם גמרו שערו וצפרניו הוא בחזקת בן קיימא מוודינו כמת גדול אע"פ שאין אנו יודעים אם כלו לו חדשיו מזדרוב נשים יולדות ולד קיימא:
מחנפלים שנהגו להסיר ערלתן בצרור אבן או בקנה אסור אפילו ביום טוב שני של גליות: הגה ומטאסור לקברו ביום טוב אלא מניחו עד למחר: (ב"י)
נאין קורעין על המת אפי' בי"ט שני אפילו קרוביו:
נאכשמת בליל י"ט שני משכימין וקוברין אותו קודם תפלה כשמת ביום קוברים אותו נבאחר אכילה: הגה דין צדוק הדין ביום טוב עיין בי"ד סימן ת"א סעיף ו' :