אמתוך שהותרה הוצאה לצורך אכילה בהותרה שלא לצורך גכגון קטן דולולב וספר תורה וכלים: הגה ההצריכים לו קצת או שמתיירא שולא יגנובו או שאר פסידא [הגהות סמ"ק ור' ירוחם] אזבל אבנים וכיוצא בהן אחסור: הגה ומותר לשחוק בטכדור אפילו ברשות הרבים אף על גב שאינו אלא טיול בעלמא (תוס' ור' ירוחם) ויאם הניח עירוב מותר לטלטל ולהוציא כיאל שיש לו תורת כלי אע"פ שאינן לצורך היום כלל [ר"ן פ"ב דביצה]:
אסור לישראל להוציא יבשום דבר בי"ט לצורך עכו"ם: הגה אבל מותר ליגשלוח לו ע"י עכו"ם כגון שצריך להחזיר משכון לידעכו"ם אלם וטוכדומה לזה [מרדכי ספ"ק דביצה וב"י בשם תוספות פרק קמא דכתובות:
לקח עץ טזשאינו מיוחד לשפוד וצלה בו בשר יזאסור יחלטלטלו אח"כ יטשאינו כלי כאלא שומטו ומניחו בקרן זויות כאכדי שלא יזוקו בו כבאפי'אין עליו בשר כלל: הגה וכגלצורך אוכל נפש מותר לטלטל הכל אכדפי' מוקצה [רמב"ם פ"א ומרדכי ר"פ בכל מערבין]:
כהמותר לטלטל סולם של שובך כומשובך לשובך כזאפי' ברשות הרבים כחאבל סולם של עליה אסור כטבטלטול:
להוציא גרף של רעי ולהחזירו כדינו בשבת כך דינו בי"ט [וע"ל סימן ש"ח לסעיף ל"ה]:
בהמה שמתה בי"ט אם היתה לאמסוכנת מעי"ט לבהרי זה מחתכה לכלבים ואם לא היתה מסוכנ' אף ע"פ שהיתה חולה הרי זה מוקצה לגולא יזיזנה ממקומה:
לדמתחילין בערימו' התבן להאם היא לותיבנא סריא [פירוש סרוחה] לזואית ביה קוצים שעומד להסק':
לחנוטלים עצים לטהסמוכים לדפני הסוכה ומסיקין בהם: הגה והיא הדין אמם זרק חבילות על הסכך דמאאינן בטילות לגבי הסכך אמבם דעתו להסיקן מותר ליטלן משם: