לומר לחנוני לתת לו ביצים או אגוזים או שאר מיני מאכל ומשתה דינו בי"ט כמו בשבת א(כמו שנתבאר לעיל סימן שכ"ג סעיף ד') ואם הוא עכו"ם אסור ליקח ממנו דבר שבמינו במחובר או שבמינו מחוסר צידה אלא א"כ ניכר בהם שלא נלקטו ושלא ניצודו היום וכן לא יקח ממנו ביצים שמא נולדו היום אבל דבר שאין בו משום מחובר ולא משום צידה ולא משום נולד מותר ליקח ממנו באפי' הובא היום מחוץ לתחום וכן קמח שנטחן היום גבעיר שרובה עכו"ם דמותר ליקח ממנו דאדעתא דעכו"ם טחני ליה והוא הדין הליקח ממנו פת ושאפה בו ביום ז[וכן אם נאפה בשבת שלפניו] (ב"י):
ישראל שאמר לעכו"ם מבע"י תקנה לי יונים חלמחר טלא יפה עשה אבל אם עשה כבר מותר לאכול מהם בי"ט יוהוא שלא יהו מפריחין אבל אם רגיל בכך יאאסור לאכול מהם דאין זה חשוב דיעבד כיון שרגיל בכך:
לומר לחבירו מלא לי כלי זה יין דינו בי"ט כמו בשבת: הגה כדאיתא סימן שכ"ג וה"ה דאסור להטיל גורלות בי"ט כמו בשבת כדאיתא לעיל סי' שכ"ב סעיף ו':
יבלא ימוד אדם שעורים ליתן לפני בהמתו אלא משער ונותן לה: