עכו"ם שהביא אדורון לישראל בי"ט באם יש ממינו במחובר או שמחוסר צידה גאסור אף למי שלא הובא בשבילו דלאוכלו בו ביום ה[ואפי' עבר ונתן לפיו ולעסו אסור לבלעו] [ר"ש בפי' המשנה בפ"ב דתרומות] וואפי' לטלטלן אסור ולערב מותרין זבכדי שיעשו חובשני ימים טובים של גליות אם הובא ביום ראשון מותר מיד בליל י"ט שני בכדי שיעשו: הגה וטיש מחמירין לאסרו עיד מוצאי י"ט שני [יאטור בשם ר"ת ורש"י וסמ"ג] ונוהגין להחמיר אם אינו לצורך י"ט ליבצורך אורחים ובכה"ג דאז נוהגין להקל לאחרים שלא הובא ביגשבילן [תה"ד סימן ע"ח] וידכן אם הובא בי"ט שני צריך להמתין במוצאי י"ט בכדי שיעשו אטובל בשני ימים של ראש השנה אטזו בי"ט הסמוך לשבת בין מלפניו בין מאחריו אם הובא בראשון צריך להמתין עיזד מוצאי י"ט ושבת ביחכדי שיעשו ויטשיעור כדי שיעשו היינו ככדי שילך העכו"ם לכאמקום שליקט ויגמור המלאכה ויחזור לכאן ואם נסתפק לו מהיכן הביאן שכביעורן כדי שיבואו מחוץ לתחום:
אפי' תלשן העכו"ם או צדן לעצמו או נפל מן האילן מעצמו או נצוד מעצמו כגאסור לאכלו בו ביו' ולטלטלו כדאף למי שלא הובאו בשבילו אבל כהלערב מותרין מיד במוצאי יום טוב אף למי כושהובאו בשבילו:
כזאפילו אם הוא ספק אם נלקטו או ניצודו היום כחאסורים אבל כטאם ניכר בהם שלא נלקטו ושלא נצודו היום מותר ללמי שלא הובאו בשבילו ואם לא בא מחוץ לתחום מותר אף למי שהובאו בשבילו: הגה עלאכו"ם מסיח לפי תומו שלא נלקט היום או נצוד היום נלבאמן [ועיין לעיל סי' תי"ג סעי' ו']:
עכו"ם שהביא דורון לישראל לגמדברים שיש במינם במחובר לדביו"ט ראשון של ראש השנה שחל להיות בה' בשבת להיש מתירים לאכלם בשבת לובכדי שיעשו לזויש אוסרים: הגה ולדידן דנוהגין להחמיר בשני ימים טובים של גליות נמי דלחינא הכי ולענין הלכתא נראה דשני ימים טובים של ר"ה ילטש להחמיר בשבת אבל בשני ימים טובים של גליות ימש להקל בשבת שהוא לאחריהן ודוקא בפירות שאין צריכים הכנה בי"ט שלפני השבת אבל דבר שמאצריך להכין ביום טוב שני לצורך השבת אמבסור מאחר דנהיגין לאסור ואף לטלטל ביום טוב שני אם לא לצורך אורחים וכיוצא בזה (תה"ד סי' ע"ח):
מגדבר שאין במינו מחובר מדואינו מחוסר צידה אם בא מתוך התחום מותר לכל ואם באו מהמחוץ לתחום אסור לאוכלן מולמי שהובאו בשבילו מזולכל בני ביתו מחאבל מותר לטלטלן מטבתוך ד' אמות נאו בתוך העיר מוקפת חומה נאאו מבצר שידוע שהוקף לדירה נבואחרים מותרים נגאף לאכלם ולערב נד[יו"ט ראשון] צריך להמתין מי שהובאו בשבילו נהבכדי שיעשו: הגה ומותרין אחר כך אפי' לדידן שנוהגין להחמיר בנושאר דברים כמו שנתבאר:
נזבעיר שרובה עכו"ם נחמן הסתם כל המביא נטלצורך הרוב סמביא: הגה מסאחצה על מחצה אסבו שידוע שסגלוקט לצורך שניהם אסור [ב"י וסמ"ג]:
אם הוא ספק אם באו מחוץ לתחום אם הוא עכו"ם השרוי עמו סדבעיר ופירות המצויים בעיר מותר סהואם לאו אסור:
דבר שאין במינו במחובר שהובא לישראל ביו' טוב ראשון של ראש השנה סומותר בשני סזוהוא הדין לשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה:
ישראל ששיגר דורון לחבירו ע"י עכו"ם מערב יו"ט ונתעכב העכו"ם והביאם ביום טוב מחוץ לתחום מותר אפי' סחלמי שהובא בשבילו לאכלם סטאבל אסור לכל ישראל לטלטלם חוץ לארבע אמות או חוץ לעיר המוקפ' חומה או חוץ למבצר שידוע שהוקף חומה לדירה: הגה ועדוקא שהיה דעתו מאתמול דלית ביה איסור מוקצה אבל אם לא היה דעתו מאתמול אעאף על גב דלית ביה איסור תחומין אעבסור משום מוקצה דכל של ישראל צריך הכנה מבעוד יום ואפי' למי שלא הובא בשבילו אסור [ב"י בשם תשובת הרשב"א]: