אמותר לעשות מדורה להתחמם כנגדה: הגה יב"א דאסור לגהחם בית החורף ביום טוב דדלפעמים אין הקור גדול ואינו אהלא למפונקים והוי כומרחץ ומוגמר דאסור (ב"י בשם תשובה אשכנזית וזנהגו להקל):
מותר להחם בי"ט חמים לרחוץ טידיו יאבל לא כל גופו יאואפילו אינו רוחצו בבת אחת: הגה איבבל מותר לרחוץ תינוק במים שהוחמו ע"י ישראל בי"ט (מרדכי פ"ג) אבל אסור לחמם לצרכו איגפילו על ידי עכו"ם (מהר"א מפראג) אבל כשצריך להם לבשל או להדיח אז מידותר להרבות בשבילו (כל בו) ודין חמי טבריה כמו בשבת כדאיתא סי' שכ"ו (ב"י) אבל במים שהוחמו מטועי"ט מותר לרחוץ כל גופו אפי' כאחד מיהו דוקא חוץ למרחץ אטזבל במרחץ איזסור: הגה ויחיש אוסרים בכל ענין ויטכן נוהגין (טור והרא"ש):
כאדם מותר לטבול בי"ט מטומאתו:
אין עושין כאמוגמר דהיינו לפזר מיני בשמים כבעל הגחלים בין להריח בין כגלגמר הבית או הכלים אבל אם עושה כדי ליתן ריח טוב בפירות כדלמתקן לאכילה מותר אפי' אם מפזרן על גבי גחלת כהשל עץ: הגה וכואסור לסחוף כוס מבוסם על הבגדים מכזשום דמוליד בהן רכחיחא (המגיד פ"א והגהות אשירי ספ"ב דביצה):