אמוללין מלילות בומפרכין קטניות גכדרכן בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל דואפי' בקנון ותמחוי האבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה:
הבורר קטניות בי"ט ובורר כדרכו בחיקו ובתמחוי (זאם רוצה לאכלו בו ביום) (המגיד פ"ג) אבל לא בטבלא ולא בנפה ולא בכברה בד"א כחשהאוכל מרובה על הפסולת אבל אם היתה הפסולת מרובה על האוכל בורר את האוכל ומניח את הפסולת ואם היה טטורח בברירת הפסולת מן האוכל יותר מטורח ברירת האוכל מן הפסולת אע"פ שהאוכל מרובה בורר את האוכל ומניח את הפסולת הגה ולוזים ובטנים שנשברו ועדיין בקליפיהם לאי מקרי הקליפה פסולת כיון דאורחייהו בהכי ועדיין מעורבין: (טור)
יאאין מסננים החרדל יבבמסננת שלו יגואין ממתקין אותו בגחלת ידשל עץ אבל טובשל מתכת מותר:
טזאין תולין המשמרת ביו"ט יזלסנן בה שמרים אבל אם היתה תלויה ועומדת מותר ליתן בה שמרים לסנן יחומערים ותולה אותה יטליתן בה רימונים ואח"כ נותן בה שמרים: הגה ושאר דיני סינון בכי"ט כמו בשבת כדאיתא סי' שי"ט: (ב"י)
כאאין עושין גבינה ביום טוב: (כבואין מעמידין חלב בי"ט) ( הגהות מיימוני פ"ג ור"ן ספ"ד דביצה וב"י בשם רוקח) וכגה"ה דאין עושין חמאה מן החלב ביו"ט (ריב"ש סי' קכ"א):
אין גוזזין כדאת הירק במספרים שדרכן לחתכן בהם מן המחובר:
מתקנים את כההקונדס והעכביות: הגה מותר למלוח הרבה חתיכות צנון ביו"ט אם רוצה לאכלן אכוע"פ שאסור בשבת וכזיש מחמירין (מהרי"ל):
אע"פ שהותרה הוצאה בי"ט אפילו שלא לצורך לא ישא משאות גדולות כדרך שהוא עושה בחול אלא צריך לשנות כיצד המביא כדי יין ממקום למקום כחלא יביאם בסל ובקופה לתת לתוכה ארבעה או חמשה כדים אלא יביאם על כתפו או לפניו אחד או שנים דמוכח שלצורך י"ט הביאם: הגה ודוקא כשמוליכן מכטמקום למקום אבל מזויות לזויות (ב"י בשם רש"י) או מבית לבית באותו חצר (א"ז) שלרי בכל ענין:
המוליך את התבן לא יפשיל את לאהקופה לאחוריו אלא נוטלה בידו:
לבוכן משאות שדרכן לישא אותן במוט ישא אותן על גבו מאחוריו ושדרכן לישא אותן מאחוריו ישא אותן על כתפו ושדרכן להנשא על הכתף ישא אותן בידו לפניו או לגיפרוש עליהן בגד וכל כיוצא בזה משינוי המשא לדואם אי אפשר כגון שזימן הרבה אורחים להוצריך למהר ולהביא לפניהם עושה כדרכו במה דברים אמורים בנושא על האדם אבל על גבי בהמה לולא יביא כלל:
לזאין מביאין עצים לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת אבל מביא במטפחת ובחיקו: