אדכין את התבלין בכדרכן גשאם ידוך אותם מבעוד יום דיפיג טעמן האבל מלח ואינו נדוך בי"ט אלא א"כ הטה המכתשת או שידוך בקערה זוכיוצא בה כדי שישנה חשאם שחק המלח מערב י"ט לא יפיג טעמו ואין שוחקין את הפלפלין ולא את החרדל ברחיים שלהם טמשום דהוי כעובדין דחול [אלא] ידך אותם במדוכה ככל התבלין: הגה ויאמיהו נוהגין לשנות קצת במדיכת תבלין (הגהות מיימוני פ"ג בשם סמ"ג) וכן ראוי להורות:
מותר להוליך תבלין יבומדוך אצל מדוכה או מדוכה אצלם יגאפילו דרך ר"ה אע"פ שהיה אפשר להוליכם מערב יום טוב:
ידאין כותשין הריפות במכתשת גדולה אבל כותשין במכתשת קטנה טושזה הוא השינוי שלה טזובא"י אפי' בקטנה אסור יזוכיון שאין אנו יודעים עכשיו מה נקראת גדולה או קטנה יש לאסור הכל: הגה ויחמותר לגרוד גבינה בי"ט על הכלי שהוא מורג חרוץ מיטיהו צריך שינוי מעט כמו דיכת מלח [ריב"ש סי' קפ"ד] וכה"ה מצות בלא שינוי משום דאין טחינה באוכלין שהיו טחונין תחלה: [מהרי"ל]:
מותר אדם כאלמדוד תבלין ליתן בקדירה כבבשביל שלא יקדיח תבשילו (פי' שלא ישרפנו ויקלקלנו מחמת ריבוי תבלין):