אאסור לאפות או לבשל או לשחוט בי"ט לצורך מחר באפי' הוא שבת גאו יום טוב דואפי' בשני ימים של ר"ה האבל ממלאה אשה קדרה בשר ואע"פ שאינה צריכה זאלא לחתיכה חאחת: הגה וטכל שכן שיכול לשחוט אע"פ שאינו צריך אלא לכזית (סמ"ק) ויכן יכולה לבשל הרבה קדרות ויאלאכול מכל אחת מעט [ב"י ורבי' ירוחם ותשובת הרשב"א] ודוקא קודם אכילה אבל אחר אכילה אינה יכולה לבשל ולומר אוכל ממנה כזית דיבהוי הערמה מיגיהו אם עברה ובשלה [או שחטה] מותר לאכלו:

ממלא נחתום חבית של מים ידאף על פי שאינו צריך טואלא לקיתון אחד: הגה אבל צריך להשים הכל אצל האש בפעם אחד אבל אטזסור להוסיף אם כבר החבית אצל האש דטרחא שלא לצורך הוא: (המגיד פ"א):