אאין מוציאין האש בלא מן העצים ולא מן האבנים גולא מן העפר דולא מן המים הואין עושים פחמים וואין נופחין במפוח אלא בשפופרת ונהגו היתר זבמפוח של בעלי בתים ע"י שינוי להפכו מלמעלה למטה: הגה ומותר לחכסות האש בכלי או בטעפר מוכן אים אינו מכבהו ודוקא לצורך יום טוב ראשון אבל ליאצורך יום טוב שני אסור (מהרי"ל) : העושה מדור' בי"ט כשהוא עורך את העצים איבינו מניח זה על זה עד שיסדר המערכה מיגפני שנראה כבונה אלא או שופך העצים בעירבוב או עורך בשינוי כיצד מניח עץ למעלה ומניח אחר תחתיו ואחר תחתיו עד שהוא מגיע לארץ וכן הקדרה אוחז אות' ומכניס האבנים תחתיה אבל לא יניחנה עידל גבי האבנים וכן המטה אוחז (הקרשים) למעלה ומכניס הרגלים תחתיהם אפילו ביצים לא יעמיד אותם שטוורה על גבי שורה עד שיעמדו כמו מגדל אלא ישנה ויתחיל מלמעלה למטה וכן כל כיוצא בזה צריך שינוי: הגה וכן שלחן שטזיש לו דפנות היזמגיעות לארץ (תוספות) צריך שנוי אבל מותר להושיב שלחן שלנו על רגליו ואין בזה משום בנין ויחיש אומרים דאפי' מגיע לארץ כל זמן שאינו צריך לאויר של תחתיו שרי: (טור)
יטאגודה של עצים שהודלקה במדורה כל עץ שלא אחזה בו האש מותר לשמטו ואינו דומה למסיר שמן מהנר: הגה ומותר ליקח עץ הדולק מצד זה של מדורה וכלהניחו בצד אחר הואיל ואינו מכוין לכבוי (מרדכי):
אין סומכין את הקדרה ולא את הדלת כאבבקעת: הגה אבל מותר לכבצלות בו (הרי"ף) וכ"ש שמותר להסיק בו עם שאר עצים אכגע"ג שאינו ראוי להסיק בפני עצמו: (ר"ן)
כדלדידן מותר לבשל בקדרות חדשות ביום טוב: הגה ויש אוסרין (הרא"ש והטור) וכהכן המנהג אם לא עכול ידי הדחק ולכן נהגו כשקונין קדרות חדשות בפסח מבשלים בהן קודם י"ט: (ד"ע)