אאין מראין סכין לחכם בי"ט בלראות אם הוא ראוי לשחוט בו גשמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימת' וילך ויחדדנה במשחז' וחכם דשראה סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים: הגה ועכשיו בזמן הזה שכל שוחט רהואה סכין בעצמו כל הרוצה לשחוט בי"ט יובדוק סכינו מעי"ט וזלא ביום טוב שמא ישחיזנו (ד"ע ומהרי"ל והגהות שחיטה) מיהו אם לא בדקו מעי"ט והוא שעת הדחק יחכול לבדקו ביום טוב: (שחיטות ישנים):
יכול להוליך טסכין והבהמה אצל טבח לשחוט ואפי' גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו יואע"פ שהיה אפשר להוליכה מאתמול: יא(וה"ה שהטבח יכול להוליך הסכין אצל הבהמה) (ב"י):
בהמו' שיוצאות ורועות חוץ לתחום יבובאות ולנות בתוך התחום הרי אלו מוכנות יגולוקחין מהן ושוחטין אותן ביום טוב אבל הרועות ידוהלנות חוץ לתחום טואם באו בי"ט טזאין שוחטין אותן בי"ט מפני שהן מוקצין ואין דעת אנשי העיר עליהן וה"מ בבהמות ישראל אבל של עכו"ם לית בהו משום מוקצה יזדאין העכו"ם צריך הכן אא"כ באו בשביל ישראל יחשאז אסור יטלפיכך כעכו"ם שהביא בהמה במקולין (פי' מקום ששם שוחטין הבהמות) אם ידוע כאשלנות חוץ לתחום כבאסורות ואם ספק מותרות אפי' באו לצורך ישראל כגשהמוקצה הולכים בספיקו להקל ואם הביאום כדלצורך העכו"ם או אפי' סתם בעיר שרוב עכו"ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא:
כהבהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר כוביום שני אני אומר שמא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרו' וכל שכן כזהשחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום:
עגל שנולד ביו"ט מותר לשחטו אם האם כחעומדת לאכילה כטוהוא דקים ליה בגויה שכלו לו לחדשיו: הגה ולאבעינן גם כן שהפריס על גבי קרקע (טור והרא"ש) דלבחיישי' שמא יראה בו ריעותא באיברים הפנימיי' ונמצא שחט בי"ט שלא לצורך כן נראה לי מדברי הרא"ש והטור: ואם היו שבת וי"ט סמוכים זה לזה נלגולד בזה מותר בזה:
בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה אסור לשחטה אלא א"כ יש שהות ביום לדכדי לאכול ממנה להכזית צלי מבע"י לו(ואפי' אין שהות לנתחה ולבדקה לזתחילה) (טור) וכשיש שהות ביום ושחטה לחאינו נוטל עורה אא"כ שייר ממנו לטאבר אחד ומביאו עמו: הגה ומי"א דאין להפשיטה כמאלל אלא א"כ שחטה לצורך י"ט וכן ראוי למבהורות: (הגהות אלפסי פ' אין צדין):
מגאם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא מדיביאנה בידו מהאיברים איברים:
עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו מוולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיט' מותר מזלשחטו בי"ט מחולא חיישינן שמא ימצא טריפה מטאע"ג דאתיליד ביה ריעותא:
בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום נאין חכם יכול נאלראותו בי"ט אם יש בו מום ואפי' אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום נבאינו יכול לשחטו נגאבל אם נולד במומו ועבר וראהו נשחט על פיו נדואם ראה המום מעי"ט וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו יכול לחקור עליו בי"ט אם נפל בו המום מאיליו ומתירו: הגה ואם נפל בכור בבור אנהסור להעלותו דהא אינו ראוי לשחטו אנולא עושה לו פרנסה במקומו: (רמב"ם פ"ב)
נזאותו ואת בנו שנפלו לבור מעלה את הראשון על מנת לשוחטו נחואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה את השני נטרצה זה שוחט רצה זה שוחט:
בהמה חציה של עכו"ם וחצי' של ישראל סיכולי' לשחטה בי"ט סאואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן:
השוחט בהמה בי"ט אינו רשאי סבלתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו (סגבידו ב"י) ומושכו אילך ואילך וסדאם נסהתלש נתלש:
לא ישחוט אדם סטחיה ועוף בי"ט אלא אם כן יש לו עעפר מוכן עאמבע"י ואם עבר ושחט אם יש לו עבדקר (פי' כעין יתד של ברזל שחופרין בו את הקרקע) נעוץ מבעוד יום עגבעפר תיחוח עדמכסהו בו (ואפי' היה צריך לעהכמה דקירות שרו) [ב"י]:
אפר כירה שהוסק מעי"ט עומותר לכסות בו אבל אם הוסק ביום טוב עזאסור אלא עחא"כ הוא חם שראוי לצלות בו ביצה ואם שחט מותר לכסות בו עטאע"פ שאינו ראוי לצלו' בו ביצה פומיהו עדיף טפי לכסות בדקר נעוץ בעפר תיחוח אם יש לו: [ב"י בשם הרא"ש וטור]:
הכניס עפר הרבה פאלביתו לצורך גינתו פבוהוא כנוס במקום אחד מותר פגלכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו פדלכל מה שיצטרך אבל אם הכניס מלא קופה לצורך גינתו לא שמאחר שהוא מועט בטל:
מכניס אדם פהמלא קופתו עפר לבית פובסתם ועושה בו כל צרכו פז(וע"ל סי' ש"ח סעיף ל"ח) ולא אמרי' שהוא בטל פחאגב קרקע הבית והוא פטשייחד לו קרן זוית צדכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה צאואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו:
צבכוי (פי' בריה שנולדה צגמתיש וצבי') צדאין שוחטין אותו בי"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו אפי' יש לו צהעפר מוכן צומפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא דאל"כ לא היו מטריחין לכסות דמו בי"ט ויבא להתיר חלבו צזולערב אם רשומו ניכר יכסנו: הגה ודוקא ששחטו בקרן זויות וכהאי גוונא אבל אם שחטו באמצעית החצר אצחפי' דם בהמה יכול לכסות אצטם יש לו עפר מוכן דקהוה ליה כגרף של רעי וצריך לכסות שלא יתלכלכו כליו בחצר: [הגהות אלפסי פרק קמא דביצה]:
קאשחט בהמה וחי' קבונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה אם יכול לכסותו קגבדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה קדיכסנו ואם לאו קהלא יכסנו:
קושחט צפור מערב י"ט ולא כיסה דמו לא יכסנו בי"ט: