אביום חמשים לספירת העומר הוא חג שבועות וסדר התפלה כמו ביום טוב של פסח אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו וגומרים ההלל ומוציאין שני ספרים בוקורין בראשון חמשה גמבחודש השלישי עד סוף הסדר ומפטיר קורא בשני וביום הבכורים ומפטיר דבמרכבה דיחזקאל ומסיים בפסוק ותשאני רוח:
ביום השני קורין בפרשת הכל הבכור עד סוף סידרא ומפטיר קורא כמו אתמול ומפטיר בחבקוק מן וה' בהיכל קדשו עד למנצח בנגינותי:
אסור להתענות ובמוצאי חג השבועות: הגה וזאין אומרים תחנון מחתחילת ראש חודש סיון עד ח' בו דהיינו אחר אסרו חג (הגהות מיימוני הלכות ברכות ומנהגים) ונוהגין לשטוח עשבים בטשבועות בבית הכנסת והבתים זיכר לשמחת מתן תורה ונוהגין ביאכל מקום לאכול מיבאכלי חלב ביגיום ראשון של שבועות ונראה לי הטעם שהוא כידמו השני תבשילין שלוקחין בליל פסח זכר לפסח וזכר לחגיגה כן אוכלים מאכל חלב ואח"כ מאכל בשר וצריכין להביא עמהם בטו' לחם עטזל השלחן שהוא במקום המזבח ויש בזה זיזכרון לשני הלחם שהיו מקריבין ביום הבכורים: