אמי שיצא חוץ לתחום שלא לדעת שאין לו אלא ד"א והוצרך לנקביו יכול לצאת מהם בעד שימצא מקום צנוע לפנות גועצה טובה לו שיתקרב בצד תחומו שאם לא ימצא מקום צנוע דעד תחומו יכול ליכנס ולאחר שנכנס הוי הכאלו לא יצא כיון שנכנס ברשות אבל אם מצא מקום צנוע קודם לא יכנס אלא יפנה שם וויתרחק ממקום שנפנה זעד שיכלה הריח ושם יש לו ד"א ואם נתרחק מהריח ונכנס בתחומו כאלו לא יצא ואם יצא לדעת חאין לו תקנה. זה שאמרנו בהוצרך לנקביו ויש אומרי' אפי' לקטני' ויש אומרי' טדוקא לגדולי':
ס״ק אשלא לדעת
(א) שלא לדעת - עיין לקמיה:
ס״ק בעד שימצא מקום צנוע
(ב) עד שימצא מקום צנוע - ר"ל מקום שאין בני אדם מצויים מפני שגדול כבוד הבריות ועיין לעיל בסימן ג' דאחורי הגדר חשיב מקום צנוע ובשדה עד שאין חבירו יכול לראותו. כתבו האחרונים בשם ראב"ן דיכול ללכת עד בית היהודים לפנות והיינו אף אם ימצא מקום צנוע מקודם אלא שהוא סמוך לבתי עכו"ם מ"מ יכול להתרחק עד בתי היהודים שמא העכו"ם יכוהו או יפחידוהו:
ס״ק גועצה טובה וכו'
(ג) ועצה טובה וכו' - ר"ל שאם יכול לחפש מקום צנוע בשאר רוחות טוב לו יותר לבקש מקום צנוע לצד מקום שיצא משם:
ס״ק דעד תחומו
(ד) עד תחומו - ואם מצא בתוך ד"א של התחום חשוב כאלו בתוך התחום ויכול ליכנס וכנ"ל בריש סימן ת"ה ע"ש:
ס״ק הכאלו לא יצא
(ה) כאלו לא יצא - ויש לו אלפים לכל רוח וכנ"ל בסימן ת"ה ס"ו:
ס״ק וויתרחק ממקום שנפנה
(ו) ויתרחק ממקום שנפנה - דזהו ג"כ בכלל כבוד הבריות:
ס״ק זעד שיכלה הריח
(ז) עד שיכלה הריח - ותו לא ואפילו לתוך מקום הראשון שישב שם מתחלה אם הוא יותר משיעור הזה:
ס״ק חאין לו תקנה
(ח) אין לו תקנה - ר"ל אף דמותר לו בזה ג"כ לצאת חוץ לד' אמותיו עד שימצא מקום צנוע וכן להתרחק ג"כ מן הריח וכנ"ל אבל אין לו תקנה להחשב בזה כאלו לא יצא אם נכנס לתחומו דאף אם יכנס אין לו אלא ד"א כיון שיצא מתחלה מדעת אם לא שנכנס עי"ז לעירו ששבת בה דאז כל העיר לו כארבע אמות בכל גווני וכנ"ל בסימן ת"ה ס"ח:
ס״ק טדוקא לגדולים
(ט) דוקא לגדולים - אבל קטנים אין כבוד הבריות כ"כ דהא משתינים מים בפני רבים וגם אין כ"כ טינוף בהם שיהיה צריך להתרחק דהא נבלעין במקומן ויש להחמיר כסברא זו: