אשבו איש תחתיו מכאן שכל אדם יש לו ד' אמות בכל מקום באפי' יצא חוץ לתחום ומודדי' לכל אדם גבאמה שלו ואם היה דננס באיבריו נותנים לו ארבע אמות בינוני' של כל אדם שכל אחת מהן ששה טפחי': הגה והאלו ד' אמות מודדין לו מורווחת וזהוא באמצען (טור) וחיש אומרים דמותר להלך ארבע אמות לטכל צד איבל לטלטל אין לו רק ארבע אמות עם אלכסונן כמו שנתבאר לעיל סי' שמ"ט: (טור בשם הרז"ה פי"ב בשם רשב"א):
ס״ק אשבו איש תחתיו מכאן וכו'
(א) שבו איש תחתיו מכאן וכו' - פי' דכתיב תחתיו כתחתיו גופו שלש אמות ואמה כדי לפשוט ידיו ורגליו וכמבואר בסימן שמ"ט עי"ש במ"ב אך דשם מיירי לענין טלטול איזה חפץ בר"ה והכא מיירי לענין יצא חוץ לתחום דיש לו רשות להלך ד' אמות:
ס״ק באפילו יצא וכו'
(ב) אפילו יצא וכו' - שהרי משה אמר זה לאותן שיצאו חוץ לתחום שבו איש תחתיו [טור]:
ס״ק גבאמה שלו
(ג) באמה שלו - עיין לעיל שמ"ט במ"ב סק"ג:
ס״ק דננס באבריו
(ד) ננס באבריו - ר"ל שגופו בינוני וזרועו קצר וכמו שביארתי לעיל בשמ"ט סק"ד ובשה"צ שם:
ס״ק הואלו ד"א וכו'
(ה) ואלו ד"א וכו' - ר"ל בין כשמודדין לכל אדם באמה שלו ובין כשמודדין ד"א בינוניות:
ס״ק ומרווחות
(ו) מרווחות - ר"ל שיהיו מודדין אותו בריוח ולא בצמצום. ודע דארבע אמות נותנין לו מרובעות לעבר פניו שהוא רוצה לילך דהיינו שיכול לילך בהן אף באלכסונן שעולה עוד אמה וג' חומשין:
ס״ק זוהוא באמצען
(ז) והוא באמצען - ט"ס וצריך לכתוב זה אחר תיבת לכל צד וכמו שנבאר לקמיה [ט"ז והגר"א]:
ס״ק חוי"א דמותר להלוך וכו'
(ח) וי"א דמותר להלוך וכו' - דלדעה ראשונה אין לו רק ד"א לאותו רוח שבירר ואם בירר למקום אחד אינו יכול לחזור ולברור במקום אחר ולדעה זו יש לו ד"א לכל צד סביבותיו דהיינו שמונה על שמונה:
ס״ק טלכל צד והוא באמצען
(ט) לכל צד והוא באמצען - כצ"ל. ור"ל ממקום שהוא עומד יש לו לכל צד ד' אמות ונמצא דהוא שמונה על שמונה וכמו שכתבנו. ועיין בא"ר שכתב דיש לסמוך על דעה זו למעשה:
ס״ק יאבל לטלטל וכו'
(י) אבל לטלטל וכו' - ר"ל דיש אומרים הזה פליגי רק אהילוך אבל לענין טלטול כו"ע מודו דאין מותר רק עד ד"א עם אלכסון ועיין לעיל בסימן שמ"ט דאותן ד"א שבירר לו לכו"ע מותר לטלטל באלכסונן אף שעולה יותר מחמש אמות:
בכל מקום שקדש היום עליו אם הוא יאמוקף לדירה יבאפי' אין בו עתה דיורין יגחשוב כולו כד' אמו' ואם אינו מוקף לדירה ידעד סאתים חשוב כולו כד' אמו' ואפילו שבת טובתל גבוה ובקמה קצורה טזושבלי' מקיפו' אותה חשיבי יזכד' אמות עד סאתים:
ס״ק יאמוקף לדירה
(יא) מוקף לדירה - כגון ששבת בעיר או שאר מקום שהוקף לדירה:
ס״ק יבאפילו אין בו עתה דיורין
(יב) אפילו אין בו עתה דיורין - כגון שנחרבה מדיוריה אבל חומתה קיימת:
ס״ק יגחשיב כולו כד"א
(יג) חשיב כולו כד"א - אפילו אותו מקום גדול כאנטוכיא ומונה אלפים אמה מחוץ אותו המקום:
ס״ק ידעד סאתים
(יד) עד סאתים - ואם היה ההיקף יותר מסאתים אין לו אלא אלפים אמה לכל רוח ממקום ד"א שהוא עומד בה בעת שקידש היום:
ס״ק טובתל גבוה
(טו) בתל גבוה - עשרה טפחים וה"ה בשבלים:
ס״ק טזושבלים מקיפות אותה
(טז) ושבלים מקיפות אותה - שהניח גבוליה סביב מלקצור [רש"י] והוא שקשר השבלים יחד בענין שאין רוח מצויה מנידה אותן שכל מחיצה שרוח מניד אותה אינה מחיצה [סוכה כ"ה]:
ס״ק יזחשיבי כארבע אמות
(יז) חשיבי כארבע אמות - דאע"ג דהיא עשויה מאליה שמה מחיצה ותל אע"ג דאין לה למעלה היקף סביבה מ"מ נחשב בכלל מחיצה כיון שהיא גבוה עשרה טפחים וכדלעיל בסימן שמ"ה ס"ב: