אשלש חצירו' פתוחות זו לזו בופתוחות לרשות הרבים ועירבה כל אחת מהחיצונות עם האמצעי' והחיצונו' לא עירבו יחד החיצונות אסורות זו עם זו והאמצעי' מותרת עם כל אחת מהן והן מותרות עמה במה דברים אמורים כשנתנה אמצעי' געירובה בזו ועירובה בזו או שנתנו החיצונות עירובן באמצעי' דבשני בתים אבל אם נתנו שתי החיצונו' עירובן באמצעי' הבבית א' ושלשתן מותרות זו עם זו:
ס״ק אפתוחות זו לזו
(א) פתוחות זו לזו - דאל"ה לא היו יכולין לערב יחד:
ס״ק בופתוחות לר"ה
(ב) ופתוחות לר"ה - וה"ה כשפתוחות למבוי. וכתבו האחרונים דה"ה אם החיצונה לבד פתוחה לר"ה או למבוי ואמצעית יש לה דריסת הרגל עם הפנימית השניה שלפנים הימנה נמי דינא הכי דכל אחת שריא עם האמצעית אפילו החיצונה הפתוחה לר"ה ואין הפנימית יכולה לאסור עליה דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה כדלקמיה ס"ב:
ס״ק געירובה בזו ועירובה בזו
(ג) עירובה בזו ועירובה בזו - דאז דיורי האמצעית בחיצונה ואין דיורי חיצונה באמצעית למהוי כולהו כי חדא אבל אם נתנו עירובן באמצעית הוי כאלו כולן דרין באמצעית:
ס״ק דבשני בתים
(ד) בשני בתים - ואפילו מלאוהו לכלי אחת ואייתר ונתנו אח"כ לכלי אחר דבכה"ג היה מהני אם היו נותנים אותו בבית אחד כמ"ש סימן שס"ו ס"ד אבל אם נתנו בשני בתים לא משתרי החיצונות זו בזו כיון דלא מיחברי אהדדי:
ס״ק הבבית אחד
(ה) בבית אחד - והיינו בכלי אחד או דמליא למנא ואייתר [אחרונים]:
ס״ק ושלשתן מותרות
(ו) שלשתן מותרות - דהוי כאלו עירבו יחד:
שתי חצרות זו לפנים מזו זופנימי' פתוחה לחיצונה והחיצונה למבוי ויש לפנימי' דריכת רגל על החיצונה אם עירבה פנימי' חלעצמה ולא החיצונה או שעירבה כל אחת לעצמה ושכח א' מן החיצונה ולא עירב טפנימי' מותרת יוהחיצונה אסורה עירבה חיצונה ולא פנימית או שעירבה כל אחת לעצמה ושכח א' מהפנימי' ולא עירב יאשתיהן אסורות עירבה יבכל אחת לעצמה כל אחת יגמותרת בחצרה:
ס״ק זופנימית פתוחה וכו'
(ז) ופנימית פתוחה וכו' - ובכל אחת יש בע"ב האוסרין זה על זה:
ס״ק חלעצמה
(ח) לעצמה - היינו עם בע"ב שבתוכה:
ס״ק טפנימית מותרת
(ט) פנימית מותרת - שהרי יכולה לסגור פתחה ואין יכולין לעכב עליה בני החיצונה:
ס״ק יוהחיצונה אסורה
(י) והחיצונה אסורה - שהאחד שלא נתן חלק בעירוב אוסר על השאר אם לא שיבטל את חלקו להם:
ס״ק יאשתיהן אסורות
(יא) שתיהן אסורות - דקי"ל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה כשיש לו דריסת רגל שם אם לא שיבטל את רשותו לבני הפנימית וגם רשות דריסת הרגל שיש לו בחיצונה לבני חיצונה:
ס״ק יבכל אחת וכו'
(יב) כל אחת וכו' - דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
ס״ק יגמותרת בחצרה
(יג) מותרת בחצרה - ר"ל שאין הפנימי אוסר על בני החיצונה אף שיש לו דריסת הרגל עליו:
עירבו ביחד ונתנו עירובן בחיצונה ושכח א' בין מן הפנימי' בין מן החיצונה ולא עירב ידשתיהן אסורות טועד שיבטל רשותו ואם נתנו עירובן בפנימי' ושכח א' מן הפנימי' ולא עירב טזשתיהן אסורות אבל אם שכח א' מן החיצונה ולא עירב יזפנימית מותרת:
ס״ק ידשתיהן אסורות
(יד) שתיהן אסורות - שאם השוכח הוא אחד מן הפנימית בודאי אוסר על החיצונה כיון שאוסר במקומו ואפילו אם השוכח מן החיצונה אז החיצונה ודאי אסורה וגם הפנימית אסורה אף שאין לחיצונה דריסת הרגל עליה דכיון שעירבו יחד הרי היא כמו שדרה בחיצונה ואוסרת עליה ולא מהני בזה שיסתלקו מבני החיצונה ותסגור פתחה דהא ליתה לעירובה גבה ועיקר העירוב משום דירה דהוי כאלו דר במקום העירוב:
ס״ק טועד שיבטל רשותו
(טו) עד שיבטל רשותו - ר"ל לשתי החצירות וכמבואר בסי' שפ"א:
ס״ק טזשתיהן אסורות
(טז) שתיהן אסורות - דכחדא חשיבא אם לא שיבטל רשותו לשני החצרות אבל אם יבטל רק לבני הפנימי לא מהני אפילו אם ירצו להסתלק מהחיצונה ולסגור פתחה [אחרונים]:
ס״ק יזפנימית מותרת
(יז) פנימית מותרת - דיכולה היא להסתלק מהחיצונה דאחדא לדשא ומשתמשת דהא עירובה אצלה ואע"ג דמתחלה נשתתפו יחד יכולה לחזור בה ולומר לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי כי לא היה בדעתי שיעוות אחד מבני חצרך ולא יתן חלק בעירוב:
אם יחיד דר בפנימי' ויחיד בחיצונה יחאו שנים בחיצונה ועירבו יטאין היחיד שבפנימי' אוסר על החיצונה: הגה וה"ה רכבים שהם כיחיד ואינן צריכין לערב כדרך שנתבאר לעיל סימן ש"ע (המגיד פ"ד):
ס״ק יחאו שנים בחיצונה ועירבו
(יח) או שנים בחיצונה ועירבו - היינו אותם השנים לבד אבל לא עם הפנימית ואשמועינן בזה דלא תימא דגזרינן משום שיסברו שיש שנים בפנימית כמו בחיצונה ונבוא להתיר גם בזה והתם בודאי אסור מדינא דהוי רגל האסורה במקומה:
ס״ק יטאין היחיד שבפנימית וכו'
(יט) אין היחיד שבפנימית וכו' - ר"ל אף שלא עירבו יחד דרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה:
ס״ק כרבים שהם כיחיד
(כ) רבים שהם כיחיד - היינו שהיו בפנימית האב עם בניו שמקבלים ממנו פרס וכל כיוצא בהם ע"ש בסי' ש"ע:
שלשה חצרו' זו לפנים מזו ויחיד בכל אחת אע"פ שרבים דורסים בחיצונה אינם אוסרים שכל אחת מותר' במקומה ואם היו שנים בפנימי' ולא עירבו הרי הם אוסרים על היחידים שבאמצעי' ושבחיצונה זה הכלל רגל האסור' במקומה אוסר' שלא במקומה ורגל המותרת אינה אוסר' שלא במקומה: