אם אנתקלקל עור של שני בתים במבתי הראש גזה אצל זה אם התפילין דישנים פסולים ואם הם החדשים כשרים כל זמן שעור מושב הבתים וקיים: הגה גם הבתים צריכין להיות קיימים אלא שנקרעו קצת [ב"י] וי"א להפך בישנים כשרים ובחדשים פסולים [רש"י והרא"ש] ונ"ל דיש להחמיר לזפסול בשניהם ואלו הם חדשים כל זמן שאם היו מושכים אותו ברצועות החבית מתפשט ונפתח נקרא חדש ואם אינו נפתח נקרא ישן ואם נתקלקלו שנים זה שלא כנגד זה רטאשון ושלישי כשרים אפי' הם ישנים ואם נתקלקלו גי' בתים ביאכל ענין פסולים:
If the leather of two of the compartments (batim) of the head-tefillin became damaged one next to the other if the tefillin are old, they are invalid but if they are new, they are valid as long as the leather of the base (the titura, on which the compartments sit) remains intact. The Rema adds: The compartments themselves, too, must remain intact except that they were merely torn a little (i.e., only the seam split). [Beit Yosef] And some say the reverse: in old ones they are valid, and in new ones invalid [Rashi and the Rosh] And it seems to me that one should be stringent and invalidate in both cases (old and new). And these are considered 'new': as long as, if one were to pull it by the straps the compartment stretches and opens up, it is called 'new' and if it does not open, it is called 'old'. And if two became damaged that are not adjacent to each other -- the first and the third -- they are valid even if they are old. But if three compartments became damaged, they are invalid in every case.
ס״ק אנתקלקל
(א) נתקלקל - פי' שנפסק ונעשה קרע:
(1) 'Became damaged' -- that is, it split and a tear was formed.
ס״ק במבתי הראש
(ב) מבתי הראש - אבל אם נעשה קרע בהבית של יד פסול לכו"ע בכל ענין אף שהתיתורא קיימת ולא דמי לשל ראש דנשתייר בו עוד עכ"פ איזה בתים שלימים:
(2) 'Of the compartments of the head' -- but if a tear was made in the compartment of the hand-tefillin it is invalid according to all opinions, in every case even if the titura (base) remains intact and it is not comparable to the head-tefillin where at least some whole compartments still remain in it.
ס״ק גזה אצל זה
(ג) זה אצל זה - ר"ל דהבתים הם סמוכים זה לזה אפילו אם אין הקרעים סמוכים כגון שקרע אחד בהבית השני בדופנו הימיני וקרע השני בהבית הג' לא שנא בדופנו הימיני או השמאלי ואפילו אם קרע זה למעלה וזה למטה וכ"ש אם שניהם באויר אחד זה כנגד זה דפסול:
(3) 'One next to the other' -- that is to say, that the compartments are adjacent to one another even if the tears themselves are not adjacent such as when one tore in the second compartment on its right wall and the other tore in the third compartment no matter whether on its right wall or its left and even if one tear is higher and the other lower and all the more so if both are in one airspace directly opposite each other, for it is invalid.
ס״ק דישנים פסולים
(ד) ישנים פסולים - דכבר נתקלקלו מחמת יושנן והיש אומרים ס"ל להיפך דבחדשים איגלאי מילתא דעור מקולקל הוא כיון דבזמן מועט נקרעו ואפילו היכא דלא שייכי אלו הטעמים כגון שנעשה הקרע ע"י סכין וכיו"ב יש להחמיר. ומ"מ צידד בספר פ"ת דדיבוק מהני אם אנו יודעין שאין העור מקולקל אף לאלו דנוהגין לעשות תפילין מעור אחד ע"ש:
(4) 'Old ones are invalid' -- because they have already been weakened by their age while the 'some say' opinion holds the reverse for in new ones it becomes revealed that the leather is defective since they tore in such a short time. And even where these reasons do not apply such as when the tear was made by a knife or the like one should be stringent. Nevertheless, in the sefer P"T he inclined to hold that gluing (the torn leather back) helps if we know that the leather is not defective even for those accustomed to make tefillin from a single piece of leather see there.
ס״ק החדשים כשרים
(ה) חדשים כשרים - ואפילו הקרע בשני הבתים בשני דפנותיהם:
(5) 'New ones are valid' -- and even if the tear is in both compartments, on both of their walls.
ס״ק וקיים
(ו) קיים - היינו התיתורא אבל בב"י פירש דבעי שיהיו שלימין מכל הצדדין דלא מכשרינן אלא מה שנקרע מבפנים בין בית לבית וזהו ג"כ דעת רמ"א שהעתיקו להלכה וכתב דגם הבתים צריכים להיות קיימים אלא שנקרעו קצת פי' שנקרעו בין בית לבית אבל הצדדים צריכים להיות שלמים ואפילו קרע בבית אחד אם נעשה מבחוץ לבד ג"כ יש להחמיר:
(6) 'Remains intact' -- meaning the titura (base). But in the Beit Yosef he explained that they must be whole on all sides for we permit only that which is torn on the inside, between one compartment and the next and this too is the view of the Rema, who cited it as the halacha and wrote that the compartments too must remain intact except that they were torn a little that is, they tore between one compartment and the next but the outer sides must remain whole. And even a tear in a single compartment if it was made on the outside only one should likewise be stringent.
ס״ק זלפסול בשניהם
(ז) לפסול בשניהם - ע"כ יש לפסול מה שרגילין הסופרים כשעושין הד' בתים ונותנין אותו בדפוס חותכין מן העור בין בית לבית כדי שלא יהא נכווץ ובולטת ומחפין מקום החתך מבפנים כדי שיהיה נראה מבחוץ שלם:
(7) 'To invalidate in both' -- therefore one must invalidate the common practice of the scribes: when they make the four compartments and place them in a mold they cut away some of the leather between one compartment and the next so that it will not become bunched up and bulging and they cover the cut spot from the inside so that it will appear whole from the outside.
ס״ק חהבית מתפשט
(ח) הבית מתפשט - זהו לאותן שעושין המעברתא מהעור שעשו ממנו הבתים אבל לדידן שהמעברתא עור בפני עצמו אין שייך לומר כן:
(8) 'The compartment stretches' -- this applies to those who make the ma'avarta (passage-loop) from the same leather from which they made the compartments but for us, where the ma'avarta is a separate piece of leather this reasoning does not apply.
ס״ק טראשון ושלישי
(ט) ראשון ושלישי - ר"ל דבזה מיקרי זה שלא כנגד זה ואפילו אם נעשה הקרע בהבית השלישי בשני דפנותיו כשר כיון שיש בית שלם מפסיק ביניהן אבל אם נעשה הקרע בבית ב' וג' אף דקרע אחד בבית אחד מימינו וקרע השני בבית השני משמאלו אעפ"כ מיקרי זה כנגד זה כיון דשני הבתים הם סמוכים להדדי וכנ"ל בסק"ב:
(9) 'The first and the third' -- that is to say, in this case it is called 'not opposite each other' and even if the tear was made in the third compartment on both of its walls it is valid, since there is a whole compartment separating between them. But if the tear was made in the second and third compartments even though one tear is in one compartment on its right and the second tear is in the other compartment on its left nevertheless it is called 'opposite each other' since the two compartments are adjacent to one another as above in note 2.
ס״ק יג' בתים
(י) ג' בתים - אפילו בכל בית רק דופן אחד:
(10) 'Three compartments' -- even if in each compartment only a single wall was torn.
ס״ק יאבכל ענין
(יא) בכל ענין - בא לרבות אפילו חדשים דהכשרנו לעיל בב' אפילו בזה אצל זה מ"מ בג' פסול:
(11) 'In every case' -- this comes to include even new ones which we validated above in the case of two, even one next to the other yet with three they are invalid.
אם נפסקו תפירות התפילין יבלהרמב"ם אם היו שתי התפירו' זו בצד זו או שנפסקו ג' תפירו' אפי' יגזו שלא כנגד זו הרי אלו פסולים בד"א בישנים אבל בחדשים כל זמן שעור ידמושב הבתים קיים כשרים. ואלו הם חדשים כל שאוחזין מקצת העור שנקרע תפרו ותולין בו התפילין והוא חזק ואינו נפסק ואם אין ראוי לתלו' בו אלא הוא נפסק הרי אלו ישנו': הגה וי"א דבחדשים פסולים ובישנים כשרים [רש"י והטור והרא"ש] וטוב לטוחוש לשתי סברות כנ"ל:
If the stitches (tefirot) of the tefillin tore -- according to the Rambam if two of the stitchings were one beside the other or if three stitchings tore even if they are not opposite one another these are invalid. In what case is this said? With old ones but with new ones, as long as the leather of the base (titura) remains intact, they are valid. And these are 'new': whenever one can grasp part of the leather at the torn stitch, sew it, and hang the tefillin from it and it is strong and does not tear but if it is not fit to be hung from, but rather it tears these are 'old'. The Rema adds: And some say that in new ones they are invalid, and in old ones valid [Rashi, the Tur, and the Rosh] and it is good to be concerned for both opinions, as above.
ס״ק יבלהרמב"ם
(יב) להרמב"ם - אבל שארי פוסקים פליגי עליה ומקילים בכל גווני בשתי תפירות ובשלשה תפירות שנפסקו מחמירים דאפילו תיקון במקום ההפסק לא מהני דגנאי הוא כשניכר התיקון בשלשה מקומות בין בחדשים ובין בישנים וצריך לחזור ולתפור מחדש וכמו שנתבאר בטור וב"י לעיל בסוף סימן ל"ב ע"ש:
(12) 'According to the Rambam' -- but the other decisors disagree with him and are lenient in all cases with two stitches while with three stitches that tore they are stringent for even a repair at the place of the break does not help since it is unseemly when the repair is noticeable in three places whether in new ones or old ones and one must re-sew them anew as explained in the Tur and Beit Yosef above at the end of siman 32 see there.
ס״ק יגזו שלא וכו'
(יג) זו שלא וכו' - אפילו כל אחד בצד אחר:
(13) 'Not opposite, etc.' -- even each one on a different side.
ס״ק ידמושב הבתים
(יד) מושב הבתים - היינו התיתורא וכנ"ל וגם בזה דעת רמ"א כמו בהג"ה לעיל דגם הבתים צריכים להיות קיימים אלא שסמך אלמעלה:
(14) 'The base of the compartments' -- meaning the titura, as above. And here too the Rema's view is the same as in his gloss above that the compartments too must remain intact except that he relied on what he wrote above.
ס״ק טולחוש
(טו) לחוש - ר"ל להחמיר מחמת זה לכתחלה בשתיהם אך במקום שא"א למצוא תפילין אחרים ולא לחזור ולתפור תפילין אלו יש לסמוך על המקילין בפסיקת התפירות בין בחדשות ובין בישינות בין בב' תפירות ובין בשלש אך בשלש יזהר שלא יברך עליהם ועיין בביאור הלכה:
(15) 'To be concerned' -- that is to say, to be stringent because of this, ideally (l'chatchilah), in both cases. But where it is impossible to find other tefillin and one cannot re-sew these tefillin one may rely on those who are lenient regarding torn stitches whether in new ones or old ones whether with two stitches or three but with three he should be careful not to recite a blessing over them and see the Biur Halacha.
עור הרצועו' צריך שיהיה מעור בהמה חיה ועוף טזהטהורים יזוצריך שיהיה מעובד יחלשמו רצועו' בין מעור בין מקלף כשרות הלכה למשה מסיני שיהו הרצועו' יטשחורות כמבחוץ אבל מצד פנים כאיעשה מאיזה צבע שירצה חוץ מאדום שמא יאמרו שמדם חטטיו נצבעו והאדימו:
The leather of the straps (retzuot) must be from the hide of a kosher domesticated animal, wild animal, or bird and it must be processed (tanned) for its sake (lishmah). Straps are valid whether made from the outer hide (or) or the inner layer (kelaf). It is a law given to Moshe at Sinai that the straps be black on the outside but on the inner side one may make them whatever color he wishes except red lest people say that they were reddened from the blood of his sores.
ס״ק טזהטהורים
(טז) הטהורים - דלא הוכשרה למלאכת שמים אלא טהורה בלבד. גמ':
(16) 'The kosher ones' -- for only a kosher species is fit for sacred work and nothing else. (Gemara.)
ס״ק יזוצריך
(יז) וצריך - כל האי צריך לעיכוב' הוא אפילו בדיעבד:
(17) 'And it must' -- every 'must' here is indispensable invalidating even after the fact.
ס״ק יחלשמו
(יח) לשמו - ואפי' הרמב"ם דמיקל בבתים וכמבואר לעיל בסימן ל"ב סעיף ל"ז מודה הכא וטעם לזה עיין בלבוש ובמ"א. וההשחרה צריך ג"כ שיהיה לשמה ואם לא עיבדן לשמן אינו מועיל אפילו אם ישחירן אח"כ לשמן [תשובת דבר שמואל סימן ז' ט"ו עי"ש ובתשובת ב"ע כתב דהשחרה לשמה מהני ועיין בתשובת רע"א דהסכים לדינא כהדב"ש הנ"ל והרעיש על המקילין בזה עי"ש]:
(18) 'For its sake' -- even the Rambam, who is lenient regarding the compartments, as explained above in siman 32, se'if 37 agrees here and for the reason see the Levush and the Magen Avraham. The blackening too must be done for its sake (lishmah) and if he did not tan them for their sake, it does not help even if he afterward blackens them for their sake. [Responsa Devar Shmuel, siman 7 and 15, see there; and in Responsa B"A he wrote that blackening for its sake does help and see the Responsa of Rabbi Akiva Eiger, who agreed in practice with the Devar Shmuel mentioned above and protested strongly against those who are lenient in this, see there].
ס״ק יטשחורות
(יט) שחורות - עיין בברוך שאמר דמשמע מדבריו דמצוה להשחירן עד שיהיו שחורות כעורב. ודע דאם נתישנו ונתמעך מהן השחרות צריך להשחירן מחדש וכדלעיל בסימן ל"ב סל"ט ובמקום הידוק הקשר מצוי מאד להתמעך השחרות ויש ליזהר בזה מאד:
(19) 'Black' -- see the Baruch She'amar from whose words it is implied that it is a mitzvah to blacken them until they are as black as a raven. And know that if they have aged and the blackness has worn off them one must re-blacken them anew as above in siman 32, se'if 39. And at the spot where the knot is tightened, the blackness very commonly wears off and one must be very careful about this.
ס״ק כמבחוץ
(כ) מבחוץ - לצד השער שהוא מקום החלק. ואם השחירם מבפנים לא מהני וצריך לחזור ולהשחירם מבחוץ ועיין בביאור הלכה:
(20) 'On the outside' -- on the hair side, which is the smooth surface. And if he blackened them on the inside, it does not help and he must re-blacken them on the outside and see the Biur Halacha.
ס״ק כאיעשה
(כא) יעשה - ר"ל אם ירצה לצבוע אותן אבל אין מחוייב לצבען בשום צבע דאף דלהרמב"ם צריך להשחירן גם מבפנים כמו שהבתים הם שחורין אין אנו נוהגין כהרמב"ם בזה כמבואר בב"י וד"מ:
(21) 'He may make' -- that is, if he wishes to color them but he is not obligated to color them any color at all. For although according to the Rambam they must be blackened on the inside too just as the compartments are black we do not follow the Rambam in this as explained in the Beit Yosef and the Darchei Moshe.
כבטוב שישחירם ישראל לשמן ולא עכו"ם: הגה ומיהו בדיעבד כשר אם השחיר עור הבתים אכגבל הרצועות אפי' בדיעבד פכדסול [מצא כתוב]:
It is proper that a Jew blacken them for their sake (lishman) and not a non-Jew. The Rema adds: Nevertheless, after the fact (b'dieved) it is valid if a non-Jew blackened the leather of the compartments but the straps -- even after the fact -- are invalid [Matza Katuv].
ס״ק כבטוב וכו'
(כב) טוב וכו' - אבל בדיעבד כשר לדידיה אפילו ע"י א"י דס"ל דאפילו ברצועות לא בעינן השחרות כלל לשמן ורמ"א בהג"ה חולק עליו וס"ל דברצועות דהשחרות הוא הל"מ צריך השחרות לשמן וממילא בא"י דאינו עושה לשמה פסול ודינו כדלעיל בסימן ל"ב לענין קלף עי"ש אבל בעור הבתים דלרוב פוסקים שחרותו הוא למצוה בעלמא ולא לעיכובא וכדלעיל בסימן ל"ב ס"מ ולכך לא בעינן ביה ג"כ השחרות לשמן בדיעבד וה"ל להרמ"א לכתוב הגהתו בלשון י"א אך שמצינו כמה פעמים כיוצא בזה:
(22) 'It is proper, etc.' -- but after the fact it is valid, in his (the Mechaber's) view, even if done by a non-Jew for he holds that even for the straps we do not require the blackening to be for their sake at all but the Rema in his gloss disagrees with him and holds that for the straps, whose blackening is a law given to Moshe at Sinai, the blackening must be for their sake and consequently, when done by a non-Jew, who does not act for its sake, it is invalid and its law is as above in siman 32 regarding the parchment, see there. But the leather of the compartments, which according to most decisors its blackening is merely a preferred practice and not indispensable as above in siman 32, se'if 40 therefore we likewise do not require its blackening to be for its sake after the fact and the Rema should have written his gloss in the language of 'some say' except that we find many instances like this.
ס״ק כגאבל הרצועות וכו'
(כג) אבל הרצועות וכו' - אם עשאן נכרי או אפילו ישראל אך שלא לשמן והטעם כנ"ל בס"ק כ"ב. וכ"ש בכל דבר שצריך בתפילין גופא לעיכובא כמו עשיית הבית והשי"ן שלו בכל פרטיו שיהיה כדין או תפירתו או עשיית הקשר שלו דכל אלו הוא הלמ"מ אם עשאן ישראל שלא לשמן פסול וכתב הפמ"ג דיש למנוע מלעשות כ"ז ע"י קטן אפי' אם גדול יעמוד ע"ג ויצויהו לעשות לשמה וכן שלא לעשותם ע"י אשה וכל הפסולין המבואר לקמן בסימן ל"ט עי"ש בסעיף א' וב'. והשחרת הרצועות דזה איננו בגוף התפילין מותר ע"י אשה דהיא יודעת לעשות לשמה כמו איש אבל ע"י א"י וקטן אינו מותר עד שיעמוד אחר על גבם וכדלעיל לענין קלף בסימן ל"ב עי"ש בס"ט:
(23) 'But the straps, etc.' -- if a non-Jew made them, or even a Jew but not for their sake and the reason is as above in note 22. And all the more so with anything in the tefillin itself that is indispensable such as the making of the compartment and its shin in all its details as required by law or its stitching, or the making of its knot for all of these are laws given to Moshe at Sinai if a Jew made them not for their sake, they are invalid. And the Pri Megadim wrote that one should avoid having all this done by a minor even if an adult stands over him and instructs him to do it for its sake and likewise not to have them made by a woman and all those disqualified as detailed later in siman 39, see there in se'ifim 1 and 2. But the blackening of the straps, which is not part of the body of the tefillin is permitted to be done by a woman, for she knows how to act for its sake just like a man but by a non-Jew or a minor it is not permitted unless another person stands over them as above regarding the parchment in siman 32, see there in se'if 9.
ס״ק כדפסול
(כד) פסול - כתב המ"א דאם חזר ישראל והשחירן לשמן כשר והביא ראיה לזה והפמ"ג ושארי אחרונים השיגו על ראיתו ונשארו בדין זה בצ"ע ונתן הפמ"ג לזה עצה אחרת שישחיר בצד השני של הרצועות לשמן דאף שהושחרו משני צדדים כשר כמבואר בס"ג ויהפך הצד שהושחר לשמן למעלה וכ"ז הוא אם אין לו רצועות אחרות וכמו שביארנו בבה"ל:
(24) 'Invalid' -- the Magen Avraham wrote that if a Jew went back and re-blackened them for their sake, they are valid and he brought a proof for this but the Pri Megadim and other later authorities challenged his proof and left this ruling unresolved. The Pri Megadim gave another remedy for this that he blacken the other side of the straps for their sake for even though they are blackened on both sides it is valid, as explained in se'if 3 and he should turn the side blackened for its sake to face outward. And all this applies only if he has no other straps as we explained in the Biur Halacha.
אם נפסקה הרצועה כהיש מתירים כולתפור כזמצד פנים וי"א מה שמקיף ממנה הראש ובשל יד כדי שתקיף הזרוע לקשור התפלה עם הזרוע וכדי שתמתח עד כחאצבע אמצעי' ויכרוך ממנה על אותו אצבע ג' כריכות ויקשור אין להם תקנה לא בקשירה ולא בתפירה וכל יתרון האורך שהוא בשביל שכורך הרצועה כמה פעמים סביב הזרוע ובשל ראש מה שתלוי ממנה אין התפירה והקשירה פוסלים בה ובשעת הדחק יש לסמוך על כטהמתירים כדי שלא יתבטל ממצו' תפילין:
If a strap tore some permit sewing it from the inner side And some say: the portion that encircles the head and, in the hand-tefillin, the length needed to encircle the arm to bind the tefillah to the arm and enough to stretch to the middle finger and wind around that finger three windings and tie -- these portions have no remedy, neither by tying nor by sewing. But any extra length beyond that -- used to wind the strap several times around the arm and, in the head-tefillin, the part that hangs down sewing or tying does not invalidate it. And under pressing circumstances one may rely on those who permit so that he not be deprived of the mitzvah of tefillin.
ס״ק כהיש מתירים
(כה) יש מתירים - אפי' בתוך השיעור שמקיף הראש והקיבורת:
(25) 'Some permit' -- even within the measured length that encircles the head and the biceps (kibboret).
ס״ק כולתפור
(כו) לתפור - דוקא תפירה אבל קשירה בתוך שיעור הנ"ל לכו"ע פסול מן התורה דכתיב וקשרתם ודרשו חז"ל קשר תם דהיינו הרצועה שקושר בה התפילין תהא תמה ושלימה ולא קשורה. גם התפירה הוא דוקא בגידין ולא בחוטין. כ' בתשובת דבר שמואל אם נפסקה המעברתא מותר לתופרה:
(26) 'To sew' -- only sewing is permitted but tying, within the aforementioned measure, is invalid according to all, by Torah law for the verse says 'and you shall bind them,' and the Sages expounded 'a complete knot' (kesher tam) meaning the strap with which he binds the tefillin must be whole and complete, and not knotted. Also, the sewing must specifically be with sinews (gidin) and not with threads. The Responsa Devar Shmuel wrote: if the ma'avarta (passage-loop) tore, it is permitted to sew it.
ס״ק כזמצד פנים
(כז) מצד פנים - כדי שלא יהיה מינכר מבחוץ כלל וכ"ש אם מקום התפירה כנוס לתוך המעברתא דשרי לדעה זו:
(27) 'From the inner side' -- so that it will not be at all noticeable from the outside and all the more so if the place of the stitch is recessed inside the ma'avarta which is permitted according to this opinion.
ס״ק כחאצבע
(כח) אצבע - ר"ל שתמתח הרצועה בלא כריכות דזהו שיעור אורך הרצועה של יד וכנ"ל בסימן כ"ז ס"ח והטעם דהקיל בשל ראש עיין בד"מ:
(28) 'A finger' -- that is, that the strap can stretch out without the windings for this is the required length of the hand-tefillin strap as above in siman 27, se'if 8 and for the reason he was lenient regarding the head-tefillin, see the Darchei Moshe.
ס״ק כטהמתירים
(כט) המתירים - היינו דמותר אפילו לתפור בגידים בתוך השיעור שמקיף הראש והקיבורת וחוץ לשיעור הזה מותר אפילו לקשור וכ"ש לתפור בחוטים אבל בכל זה אין יכול לברך עליהם כי מעיקר הדין צריך להחמיר כהי"א דספק תורה לחומרא אך כדי שלא יבטל לגמרי את המצוה יניחם עד שימצא אחרים ועיין בט"ז שפוסק דגם ברצועה של ראש אין יכול לברך עליה עד שיהיה הרצועה של ימין עד הטבור ושמאל עד החזה שלימה בלי קשירה ותפירה אבל בספר א"ר הכריע להלכה דבין בש"ר ובין בש"י לבד מה שיש בתוך השיעור שמקיף הראש והקיבורת יכול לתופרו אף שלא בשעת הדחק ולברך עליהם אך שיזהר לתפור מצד פנים שלא יהיה מינכר התפירות מבחוץ דאם הוא מינכר לא עדיף מקשר וגם שיהיה בגידין אבל בחוטין או קשירה אסור אפילו בש"ר וכן פסק בספר ישועות יעקב ובדרך החיים. ומ"מ אם יכול להשיג רצועה שלמה בודאי נכון להחמיר לכתחלה כהט"ז כי כמה מאחרוני זמנינו העתיקו דבריו להלכה אך במקום הדחק בודאי יכול לסמוך על כל הגאונים הנ"ל ולברך ובפרט אם נשאר בהש"ר שני טפחים תלוים לבד מה שמקיף הראש בודאי יש לסמוך להקל דמהני תפירה ועיין לעיל בסי' כ"ז במ"ב ס"ק מ"ד. אם נפסקה הרצועה ברחבה ולא נשאר כשיעור שעורה הניח הפמ"ג בצ"ע אי רשאי לתפור ועיין לעיל בסימן כ"ז ס"ק מ"ב מש"כ שם:
(29) 'Those who permit' -- meaning that it is permitted even to sew with sinews within the measure that encircles the head and the biceps and beyond this measure it is permitted even to tie, and all the more so to sew with threads but in all these cases he cannot recite a blessing over them for by the strict law one must be stringent like the 'some say' opinion, since a doubt in Torah law is resolved stringently but so that he not entirely forgo the mitzvah, he should wear them until he finds others. And see the Taz, who rules that even with the strap of the head-tefillin he cannot recite a blessing over it unless the right strap, down to the navel, and the left, down to the chest, is whole, without any tying or sewing. But the Eliyah Rabbah ruled, as the halacha, that whether for the head-strap or the hand-strap apart from what is within the measure that encircles the head and the biceps he may sew it even when not under pressing circumstances, and may recite a blessing over them but he should take care to sew on the inner side, so that the stitches are not noticeable from the outside for if it is noticeable, it is no better than a knot and also that it be with sinews; but with threads or tying it is forbidden, even for the head-strap and so ruled the sefer Yeshuot Yaakov and the Derech HaChaim. Nevertheless, if he can obtain a whole strap, it is certainly proper to be stringent ideally like the Taz, for several of the later authorities of our time have cited his words as the halacha but under pressing circumstances he may certainly rely on all the aforementioned great authorities and recite a blessing and especially if, in the head-strap, two handbreadths remain hanging apart from what encircles the head one may certainly rely on the lenient view that sewing helps and see above in siman 27, in the Mishnah Berurah, note 44. If the strap tore across its width and not enough of its (proper) width remains the Pri Megadim left it unresolved whether one may sew it and see above in siman 27, note 42, what is written there.