זמן תפלת מוסף מיד אאחר תפלת השחר ואין לאחרה יותר במעד סוף שבע שעות ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע ואע"פ כן יצא ידי חובתו מפני שזמנה כל היום ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל זמנה גאין לה תשלומין דויש בה נשיאת כפים: הגה ואם התפלל אותה קודם תפלת שחרית יהצא (אהל מועד בשם הרשב"א ר"י פ' תפלת השחר):
ס״ק אאחר תפלת השחר
(א) אחר תפלת השחר - כמו קרבן מוסף שזמנו לכתחלה אחר התמיד:
ס״ק במעד סוף וכו'
(ב) מעד סוף וכו' - דעיקר זמן הקרבת המוסף היה לכתחלה עד סוף שבע:
ס״ק גאין לה תשלומין
(ג) אין לה תשלומין - כיון שנזכר בה קרבן מוסף וקרבן מוסף אין לה תשלומין משא"כ שארי תפלות שלא נזכר בהם קרבן כלל יש להן תשלומין כמ"ש סימן ק"ח:
ס״ק דויש בה נשיאת כפים
(ד) ויש בה נשיאת כפים - היינו דנושאין כפים במוסף כמו בשחרית וכנ"ל בסימן קכ"ט וע"ש בסימן קכ"ח סמ"ד בהג"ה דבכל מדינותינו אין נוהגין לישא כפים בשבת כלל:
ס״ק היצא
(ה) יצא - דקרבן מוסף זמנו מתחלת היום עד הערב אלא דאסור להקדים שום קרבן לכתחלה לקרבן תמיד של שחר ובדיעבד יצא:
וכל יחיד חייב להתפלל תפלת המוספין בין אם יש צבור בעיר או לא: הגה [ואח"כ חוזר השליח צבור התפלה כמו בשאר תפלות] [ב"י בשם שבולי לקט]:
ס״ק וכל יחיד וכו'
(ו) כל יחיד וכו' - דלא תימא דהואיל דהוא במקום הקרבת הקרבן לא הוטלה המצוה רק על הצבור שבעיר ולא על היחיד קמ"ל דלא אמרינן הכי:
מותר לטעום קודם תפלת המוספין דהיינו זאכילת פירות או אפי' חפת מועט אפילו טעימה שיש בה טכדי לסעוד הלב אבל סעודה אסורה:
ס״ק זאכילת פירות
(ז) אכילת פירות - ואע"ג דלאחר תפלת שחרית כבר נתחייב בקידוש ואסור לאכול ולשתות מקודם ואין קידוש אלא במקום סעודה י"ל דדי כשישתה כוס יין אחר הקידוש דגם זהו מקרי סעודה כנ"ל סי' רע"ג ואח"כ יאכל הפירות או כשאין לו יין כ"כ יש לסמוך על הפוסקים דס"ל דדי כשישתה כל הכוס יין של קידוש שמחזיק רביעית דזהו מקרי ג"כ קידוש במקום סעודה:
ס״ק חפת מועט
(ח) פת מועט - דהיינו כביצה דכ"ז הוא בכלל אכילת עראי וכ"ש אם אוכל מיני תרגימא מחמשת המינים דשרי:
ס״ק טכדי לסעוד הלב
(ט) כדי לסעוד הלב - דהיינו שאוכל פירות הרבה דאכילת פירות לא מקרי קבע ונראה דאם חלש לבו יכול גם פת לאכול עד שתתיישב דעתו אף שהוא יותר מכביצה. כתב בא"ר והובא בשע"ת דאם חלש לבו ואין לו יין ולא שאר דבר לקדש עליו רשאי לאכול פירות וה"ה מיני תרגימא מה' מינים קודם מוסף אף בלי קידוש אבל בלא"ה אין להקל:
היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספים כגון שאיחר מלהתפלל תפלת מוסף עד שש שעות [ומחצה טור] שהוא זמן תפלת מנחה צריך להתפלל ישל מנחה תחלה ואח"כ של מוסף: הגה ומיהו אם הקדים של מוסף ייאצא [ב"י בשם הרשב"א] וי"א דהיינו דוקא שצריך עתה להתפלל שתיהן כיבגון שרוצה לאכול ואסור לו לאכול עד שיתפלל מנחה אבל אם אינו צריך עתה להתפלל מנחה יכול להקדים של מוסף: הגה ומיהו איגם הגיע זמן מנחה קטנה יתפלל מנחה תחלה (הר"י והרא"ש בשם ירוש') ויש מי שהורה שאין עושין כן בצבור להקדים תפלת מנחה לתפלת מוסף כדי שידלא יטעו:
ס״ק ישל מנחה תחלה
(י) של מנחה תחלה - שהוא תדיר:
ס״ק יאיצא
(יא) יצא - דהא דתדיר קודם הוא רק למצוה ולכתחלה ולא לעיכובא בדיעבד:
ס״ק יבכגון שרוצה לאכול
(יב) כגון שרוצה לאכול - לפי מה דמסיק הרמ"א לעיל בסימן רל"ב ס"ב בהג"ה אין לאסור לאכול קודם מנחה כשהגיע זמן מנחה גדולה אלא בסעודה גדולה וסעודת שבת לא מקרי סעודה גדולה [כ"א סעודת נשואין או ברית מילה] ולא חיישינן שמא יפשע ובפרט האידנא דסומכין על קריאה לבהכ"נ למנחה א"צ להתפלל עתה מנחה:
ס״ק יגאם הגיע וכו'
(יג) אם הגיע וכו' - ואם הוא סמוך לערב ואין לו שהות להתפלל שתיהן יתפלל מוסף דמנחה יש לה תשלומין בערבית משא"כ במוסף ובספר דגול מרבבה חולק עליו מהירושלמי שמפורש להיפוך וכן הקשה עליו בספר בית מאיר ובחידושי הגרע"א מיישבו בדוחק:
ס״ק ידשלא יטעו
(יד) שלא יטעו - פי' בשאר ימים להתפלל מנחה קודם מוסף אפילו קודם חצות:
בשבת ויו"ט אין אומרים ברכו אחר קדיש בתרא טו(וע"ל סי' קל"ג):
ס״ק טווע"ל סי' קל"ג
(טו) וע"ל סי' קל"ג - ברמ"א דשם נתבאר היטב דין זה: