אחד מהדברים אששונא הקב"ה המשתין בבפני מטתו גערום דהמשתין לפני מטתו ערום מביא הלידי עניות ולא אמרן אלא דמהדר אפיה לפוריא [פי' למטה] אבל ולבראי לית לן בה ודמהדר אפיה לפוריא נמי לא אמרן אלא בארעא אבל זבמנא חלית לן בה:
ס״ק אששונא הקב"ה וכו'
(א) ששונא הקב"ה וכו' - מפני שרצון הקב"ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו:
ס״ק בבפני מטתו
(ב) בפני מטתו - ומכ"ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב"ז:
ס״ק גערום
(ג) ערום - לאו דוקא ערום אלא ה"ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין:
ס״ק דהמשתין וכו'
(ד) המשתין וכו' - קיצור לשון הוא וכונתו עוד אחז"ל המשתין וכו':
ס״ק הלידי עניות
(ה) לידי עניות - דאמרינן בערבי פסחים קי"א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס [ומשו"ה קרי ליה נבל שחפץ לנבל את עצמו] ומשתין לפני מטתו היינו מיאוס:
ס״ק ולבראי וכו'
(ו) לבראי וכו' - שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה"ג [מ"א]:
ס״ק זבמנא וכו'
(ז) במנא וכו' - ומ"מ ת"ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא"א לו לת"ח בלא הרהור תורה:
ס״ק חלית לן בה
(ח) לית לן בה - וכשרוצה לברך אח"כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין: