הרואה חלום אונפשו עגומה עליו ביטיבנו גבאפי תלתא דרחימו ליה (פי' שאוהבים אותו) ולימא באפייהו חלמא טבא חזאי ולימרו אינהו טבא הוא דוטבא להוי וכו':
ס״ק אונפשו עגומה עליו
(א) ונפשו עגומה עליו - היינו אפילו אין בו משמעות לרע:
ס״ק בייטיבנו וכו'
(ב) ייטיבנו וכו' - ואפי' היכא שהוא מתענה. וטוב שייטיב בשחרית כי זריזין מקדימין למצוה אך אז לא יאמרו לו לך אכול בשמחה וגו' אם לא כשאין מתענה [פמ"ג] ויזכור החלום במחשבתו בשעת הטבה:
ס״ק גבאפי תלתא וכו'
(ג) באפי תלתא וכו' - מצוה להמצא עם הג' להיטיב מפני שמשיב את נפשו בזה ואף בשבת יכול להיטיב חלום [א"ר]:
ס״ק דוטבא להוי וכו'
(ד) וטבא להוי וכו' - שבע זמנין לגזרו וכו' לשון זה צריך שיאמרוהו העונים ג' פעמים וי"א דיאמרוהו ז' פעמים. ובסוף ההטבה יאמרו לו לך אכול לחמך בשמחה ושתה בלב טוב וגו'. מי שחלם לו חלום קשה על חבירו יתענה [ס"ח סימן תמ"ד ע"ש טעמו ועוד נראה דלפעמים מורה הדבר על החולם גופא אלא דבחלום אין מראין הדבר רק בדמיון מה]:
היפה ותענית לבטל חלום רע זכאש לנעורת: הגה ודוקא בו ביום ואפי' בשבת וע' לקמן סי' רפ"ח:
ס״ק היפה וכו'
(ה) יפה וכו' - עוברות ומניקות אין להורות להם להתענות רק יפדו בממון [פמ"ג]:
ס״ק ותענית
(ו) תענית - אבל דוקא כשעושה תשובה עמו כי התענית מועיל כמו קרבן לחטא מה קרבן אינו מועיל בלי תשובה שנאמר זבח רשעים תועבה אף תענית חלום וכו' [ס"ח]:
ס״ק זכאש לנעורת
(ז) כאש לנעורת - ומ"מ אין מחויב להתענות אלא רשות: